לובי 99 קורא להוציא מסוכני הביטוח את הייעוץ הפיננסי

לובי 99 קורא להוציא מסוכני הביטוח את הייעוץ הפיננסי ומציעים לאחד את כל מוצרי ההשקעה תחת רישיון ייעוץ פיננסי שיפוקח על ידי הרשות לניירות ערך ואילו סוכני ביטוח ישווקו ביטוח בלבד ויפוקחו על ידי רשות שוק ההון. הפנסיה, לפי המודל המוצע, תיחשב כמוצר פיננסי למרות שהיא כוללת כיסויים ביטוחיים.

עוד מוצע להותיר לסוכן הביטוח לעסוק בייעוץ השקעות ככל שהוא נוגע לנכסים נזילים ברמת סיכון נמוכה בלבד, וזאת תחת פיקוח ורישוי של רשות ני"ע. לבסוף, מוצע כי היועץ הפיננסי יקבל תגמול אך ורק מהלקוח, כאשר גובה התגמול ייקבע כסכום קבוע מראש או כשיעור מסך תיק הנכסים המיועץ. כלל ההצעות הוגשו על ידי לובי 99 בנייר עמדה במסגרת הקול הקורא "לצמצום ארביטראז' רגולטורי במכשירי השקעה וחיסכון" של משרד האוצר.

בנייר העמדה גם מוצע לקבוע מודל תגמול שקוף, לפיו היקף התשלום ליועץ הפיננסי נקבע במו"מ בין היועץ הפיננסי ללקוח ומשולם באופן ישיר על ידי הלקוח או דרך יצרני מכשירי החיסכון וחברי הבורסה. זאת, תוך ביטול כל עמלות ההפצה וההיקף הקיימות כיום.

בלובי מסבירים כי בשוק, שבו עיקר הפעילות במקטע התיווך הפיננסי מתבצעת באמצעות יועצי השקעות וסוכני ביטוח, נוצרים עיוותים וכשלים. אחד העיוותים הבולטים נוגע לעמלת התגמול לסוכן – "מודל התגמול הנוכחי יוצר הטיה מובנית אצל סוכן הביטוח ותמריץ למכור כיסויים ביטוחיים ומוצרי חיסכון של היצרן המספק את התגמול האטרקטיבי ביותר עבורו, עד כי לא ניתן להבטיח כי המכירה מייצגת בצורה מלאה את צרכי המבוטח".

בלובי 99 מדגישים כי מדובר בכשל חמור במיוחד נוכח חוסר האוריינות הפיננסית של הציבור הרחב – "כך, בעקבות חוסר הידע הפיננסי של המשקיע, למעשה נבצר ממנו לבחון באופן עצמאי את חלופות ההשקעה השונות. לשם כך, הוא נסמך על מגוון יועצים שלתפיסתו פורסים בפניו המלצות אובייקטיביות התואמות לצרכיו – תפיסה שכפי שהוכח זה מכבר, ובפרט במגוון אירועים שהתבררו לאחרונה, שגויה לחלוטין. בפועל, כאשר הסוכן פועל בשני הכובעים, גם כיועץ אך גם כאיש מכירות בעל אינטרס עסקי מובהק, הדבר מעמיד בסימן שאלה את עצם יכולתו למלא את תפקידו בשרשרת הערך של עולם הביטוח".

בתיאור עיוות אחר במבנה הפיקוח נטען כי פוליסות ביטוח כללי משמשות לצמצום הסיכון להפסד שעלול להיגרם מהתרחשות אירוע ביטוחי מוגדר, ולא כמרכיב בתיק החיסכון / ההשקעות שמטרתו השאת רווחים (תוך נטילת סיכון ברור להיווצרותו של הפסד). לפיכך, כלל לא ברור מה ההיגיון לפיו סוכן הביטוח מורשה לעסוק הן בייעוץ לגבי פוליסות ביטוח כללי והן בייעוץ לגבי מכשירי ההשקעה השונים כמו קופת גמל וקרן פנסיה.

נטען גם כי התוצאה של חלוקת מכשירי ההשקעה בין יועצי ההשקעות לסוכני הביטוח, כאשר כל אחד מהמתווכים מפוקח על ידי גוף אחר ומותר לו להציע ייעוץ לגבי סט אחר של מכשירים פיננסיים, מונעת מהלקוח לקבל החלטות השקעה על בסיס תמונה פיננסית כוללת והוליסטית, באופן שעלול להוביל להרכב תיק לא יעיל ולא מותאם לצרכיו. זאת, מאחר שהמלצותיו של המתווך ניתנות תוך הסתכלות מוגבלת על מספר מוגדר של סוגי הנכסים הנמצאים תחת מטריית הפיקוח החלה עליו, ללא קשר למאפייני הנכסים, סוג החשיפות ורמת הסיכון.

בנוסף, בהתייחסות לכשל הנוגע לקיומם של תחומי ייעוץ פיננסי שהעיסוק בהם לא דורש רישיון מקצועי, כגון יועץ משכנתאות ומתכננים פיננסיים, נכתב: "כאשר מדובר על ייעוץ פיננסי שאין העוסק בו זקוק לרישיון, וכאשר הוא אינו נדרש לעמוד בסטנדרטים או בכללים סדורים כלשהם, עולה הסבירות למתן ייעוץ לא מקצועי, לחשיפת הלקוח לסיכונים לא מותאמים, להתנהגות מקצועית בלתי הולמת, להיעדר סיוע והגנה במקרה הצורך ואף להיווצרות הפסדים כספיים ללקוח".

בהתייחס לנטל הרגולטורי, מצוין כי הדרישות השונות לרישיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני ורישיון יועץ השקעות יוצרות סרבול וחוסר אחידות בשני תחומים פיננסיים משיקים, הפועלים בשוק זהה, וצורך לעמוד בשני תקנים רגולטוריים ולפעול תחת תחומי פיקוח ואכיפה שונים.

בלובי 99 מציעים כאמור מודל המתבסס על שלושה עקרונות מרכזיים: אחידות, אובייקטיביות

ושקיפות. לדידם, שלושת העקרונות צריכים לקבל ביטוי בהגדרת סוגי המתווכים הפיננסיים, תחומי העיסוק שלהם, מודל התגמול שלהם, אופן קביעת מחיר השירות שהם מציעים ומבנה הפיקוח עליהם.