אתגרי ענף הביטוח בשיפוץ ושיקום מבנים בישראל לאחר המלחמה / מאת איציק סימון

המלחמה עדיין לא הסתיימה אבל כבר עכשיו ניכר חותמה ההרסני על אלפי מבנים בישראל. מיישובי העוטף והצפון ועד לכל רחבי הארץ. טילים, רסיסים והדף פגעו באלפי בתים, מבני ציבור ובתי עסק. חלקם נהרסו לחלוטין ואחרים ניזוקו בצורה חלקית אך משמעותית.

הנה, למשל, כמה נתונים רק מאזור הצפון במועד החתימה על ההסכם להפסקת אש. 2,874 מבנים בגליל ובגולן נפגעו במהלך הלחימה ומתוכם כ-841 שספגו נזק משמעותי – בינוני או כבד – הדורש בנייה מחדש. קריית שמונה היא העיר שנפגעה בצורה הכי קשה עם 382 מבנים שניזוקו וביניהם 73 בצורה משמעותית. אחריה ברשימה המועצות המקומיות שלומי, נהריה ומטולה.

מועצה אזורית מטה אשר "מובילה" את טבלת המועצות האזוריות עם 617 מבנים, ואחריה מעלה יוסף (530 מבנים), גליל עליון (300 מבנים), מרום הגליל (114 מבנים) ומבואות החרמון (91 מבנים). בנוסף, בכפר  עג'ר נפגעו 16 מבנים.

בעקבות היקפי הנזק העצומים נכנסו לתמונה שמאים מטעם מס רכוש במטרה להניע את שיקום המבנים, כעת, כשהתותחים מעט נרגעו. אולם מיד נולדה סוגיה מורכבת נוספת והיא קביעת קווי הגבול בין אחריות מס רכוש לאחריות חברות הביטוח והקבלנים, והאופן שבו תהליך השיקום עצמו עלול לייצר נזקים נוספים. על מנת להבין את הנושא טוב יותר, נפגשנו לשיחה עם משה לוי, שמאי ביטוח וסוקר הנדסי, בעל ניסיון עשיר באירועים בסדרי גודל אלה.

בשלב ראשון נדרש מיון של המבנה שניזוק קרי, בדיקה מקיפה של גורם מוסמך (קונסטרוקטור) לשם בחינת יציבות המבנה וסיווגו בהתאם למצבו (לבניה/הריסה ובנייה מחדש). כמובן שככל שנקבע כי המבנה תקין מבחינה קונסטרוקטיבית ואין מניעה לשפצו – יש לוודא כי המתכנן מלווה את שלבי הבנייה הקריטיים הנוגעים ליציבות המבנה וכי הקבלן המבצע מקיים את כל המלצות המתכנן.

נציג כדוגמה מקרה בוחן שמטופל על ידי סוכנות הביטוח שלנו בחודשים האחרונים והוא מבנה שימור בצפון הארץ שספג פגיעה משמעותית שהולידה את הצורך לשפץ אותו בהיקף נרחב.

לאחר בדיקה ראשונית היה נראה כי המבנה יציב יחסית, והוקצה ע"י מס רכוש תקציב לשיפוצו. עם זאת, סוקר הנדסי מטעמנו העלה בצדק חשש שכשהקבלן יתחיל לשקם את המבנה ולהזיז את חלקי התקרה שקרסו, יתברר שהבניין כולו אינו יציב. קירות יתמוטטו והנזק למבנה יתברר כמשמעותי יותר.

"במקרים כאלה, נשאלת מיד השאלה, מי האחראי ?", אומר לוי, "דהיינו, מי יהיה אחראי לפצות את הקבלן או היזם בגין אירוע שייגרם כתוצאה מהחלשת המבנה בשל הפגיעה? האם מס רכוש, שלכאורה סגר את התיק עם הערכתו האחרונה של השמאי מטעמו, או אולי חברת הביטוח משום שזה כבר אתר בנייה לכל דבר ועניין?".

האחריות בין מס רכוש לחברות הביטוח  

לוי מסביר שהמונח המשפטי הרלבנטי כאן מתחום דיני הביטוח הוא "הסיבה הקרובה" (Proximate cause). מושג שמוגדר כעיקרון יסודי בעולם הביטוח, המשמש לבחינת אחריות בפוליסות שבהן אירוע הנזק מערב כביכול גורמים שונים, שלא כולם נכללים בכיסוי הביטוחי.

"מבחן הסיבה הקרובה דורש את איתור הגורם הדומיננטי והמהותי אשר הביא להתרחשות מקרה הביטוח", אומר לוי. "כלומר, סיבה שפעלה באופן מתמשך, ישיר ועקבי, ללא הפסקה או השפעה מכרעת של גורמים נוספים, ומהווה את היסוד שבלעדיו האירוע לא היה מתרחש כלל. חשיבותה של הסיבה הזו לא תלויה במיקומה בסדר הזמן או המרחב, אלא בכוחה הסיבתי המכריע".

לדבריו, כשאנחנו מדברים על בניין שנפגע מאירוע מלחמתי, הנושא של "הסיבה הקרובה" עלול להיות נתון לפרשנות מורכבת, בלשון המעטה, למשל:

• האם הנזק היה סופי?
• האם הניסיון לשקם את המבנה יגרור בהכרח חשיפה לנזקים נוספים, ללא תלות/קשר לזהות הקבלן המבצע?

נזקים נסתרים והמורכבות של מבנים "לכאורה יציבים"  – כידוע, אחד האתגרים המרכזיים בענף הביטוח הוא ההתמודדות עם נזקים נסתרים במבנים שנפגעו. מבנים שבמבט ראשון עשויים להיראות יציבים – הקירות עומדים, הרצפות שלמות והגג במקומו – אך הנזק חבוי בתוך התשתיות: סדקים בעמודי בטון, תקרות שקרסו באופן חלקי, או נקודות חולשה בקירות שאינן נראות לעין, מקצועית או בלתי מקצועית.

לוי מדגיש שייתכן בהחלט שהמדינה צריכה להיות גורם פעיל בנושא. "בין השאר על ידי לקיחת אחריות על כל נזק שייגרם במהלך עבודות סבירות לשיקום", הוא מציין ומוסיף שרצוי שהדיאלוג של המדינה ייעשה מצד אחד מול הקבלנים והיזמים, המכירים את השטח ובקיאים בניואנסים שמאפיינים פרויקטים מסוג זה, ומצד שני מול מס רכוש וחברות הביטוח.

"ענף הבנייה בישראל עומד בפני אירוע משמעותי שיכלול היקף גדול של שיפוץ מבנים ובנייה מחודשת, כתוצאה מנזקי המלחמה. זאת לצד הפשרת בניה של פרויקטים רבים שנתקעו בעקבות המצב הביטחוני וכעת עשויים להתעורר לחיים. זו משימה לאומית במלוא מובן המילה וכולם צריכים להיות מתחת לאלונקה", אומר לוי.

ענף ביטוחי הבנייה נמצא בשנים האחרונות בטלטלה, כאשר מבטחי משנה רבים מסירים ידיהם מהשוק הישראלי ו/או מקשיחים את התנאים באופן רוחבי בכל הפוליסות.

אירועי ביטוח באתרי הבנייה שאחרי המלחמה עלולים לייצר מחלוקות קשות בין חברות הביטוח למס רכוש. על כן כדאי שהמדינה תדע לתפוס את השור בקרניו ולספק מענה הולם מבעוד מועד. הדבר נחוץ, אגב, לא רק למניעת התדיינויות משפטיות ארוכות ומתישות אלא גם בראייה מקצועית נכונה.

הכותב הינו מנכ"ל איציק סימון – סוכנות לביטוחי בניה ותשתיות