משרד האוצר מציע להחיל הטבת מס אחידה בכל מוצרי ההשקעה: דחיית מס שתינתן באמצעות חשבון השקעה ייעודי – כך עולה מדוח ביניים שפרסם הצוות לבחינת הארביטראז' הרגולטורי במוצרי השקעה. על פי המודל המציע הצוות, חוסך יוכל לרכוש את המכשירים הבאים במסגרת החשבון המוטב: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות, מניות, אגרות חוב ונכסים פיננסיים נזילים נוספים. את המכשירים ניתן יהיה לרכוש עד לתקרה כוללת שתיקבע בחוק בהפקדות נומינליות.

בדוח מודגש כי מדובר בדוח ביניים להערות הציבור, ורק לאחר קבלתן יופץ דוח סופי.

בדוח הוצגו מספר בעיות בתחום:

1. פערי אינפורמציה גדולים בין החוסכים לבין היצרנים בשל מורכבות וריבוי המכשירים.
2. אין רישיון תיווך פיננסי יחיד שמאפשר למחזיק בו להעניק ייעוץ הוליסטי לחוסך על כלל החסכונות לאורך חייו.
3. ארביטראז' מיסויי בין המכשירים השונים מטה את שיקולי החוסכים.
4. חשש להטיה בייעוץ לגבי המכשירים אצל חלק מהמתווכים.
5. שוני רגולטורי בתחום ניהול ההשקעות ובהם תפקידי של ועדת השקעות, כשירות ואי תלות של בעלי תפקידים, מגבלות על עסקאות עם צדדים קשורים, מערכי בקרה, ועוד.

בהתייחסות למתווכים הפיננסים, נאמר בדוח כי בשווקים המאופיינים בפערי אינפורמציה בין מוכרים לקונים, פעילותם של מתווכים שיש ביכולתם לצמצם את הפערים היא בעלת תועלת פוטנציאלית, לרוב לטובת הצד שבידיו פחות אינפורמציה: "למתווך יכולת לצמצם פערי אינפורמציה מכיוון שמחד גיסא יש לו הבנה מעמיקה יותר מהחוסכים של המוצרים השונים על ההבדלים שביניהם, ומאידך גיסא יכולת הפנמה של הצרכים של החוסך. השילוב של אלו יכול לסייע לחוסך התאמה מיטבית יותר של מוצרי החיסכון המתאימים לצרכיו.

"מעבר לתרומתם לצמצום פערי אינפורמציה, המתווכים הם בעלי השפעה חיובית נוספת על שיווי המשקל בשוק, באמצעות תרומתם לדינמיקה התחרותית בין המוכרים. עם זאת, היכולת ליהנות מהתועלות הנ"ל הנקשרות עם פעילותם של המתווכים בשוק, תלויה במידה רבה ברוחב הגישה של המתווכים לקשת המוצרים הרלוונטיים ללקוח, בכוח השוק שלהם ובתמריצים הכלכליים הניצבים לנגד עיניהם בבואם להתקשר הן עם המוכרים והן עם הקונים בשוק. בשל כך, קיימת חשיבות מכרעת של המתווכים בתחום מוצרי ההשקעה, ביניהם יועצי השקעות, יועצים פנסיוניים, משווקי השקעות, משווקים פנסיוניים וסוכני ביטוח, למזעור החסרונות הנובעים מריבוי המוצרים בתחום זה, וכך גם חשיבותו של מודל התמריצים על בסיסו נשענים בבואם לתווך בין החוסכים למוצרי החיסכון".

עקרונות להסדרה

מקטע הייצור:

• יש לשאוף ליצירת "מגרש משחקים ישר" בין היצרנים בכל הקשור לכללים הרגולטוריים החלים עליהם וכתוצאה מכך, מאפייניהם של המוצרים המוצעים על ידם.
• יש להביא למודל מיסוי ניטרלי ככל שניתן, כזה שלא מתעדף מוצר אחד על פני משנהו.
• יצירת ניטרליות רגולטורית בין המוצרים השונים, במקביל להבטחת קיומו של תיווך טוב המשיא ערך לחוסכים תוביל לצמצום עד כדי איפוס הביקוש למוצרים שלא נושאים בחובם ערך תוספתי עבור הצרכנים בהשוואה למוצרים המתחרים.
• על מכלול השינויים להביא להקטנת הטבות המס ולהגדלת גביית המס בתחום.

מקטע התיווך:

• יש להבטיח קיומו של תיווך פיננסי הוליסטי, באופן שבו המתווך יוכל להיחשף ולייעץ על כלל מכשירי ההשקעה והחיסכון הפיננסיים עבור החוסך, ולכל אורך חייו לרבות אחרי הפרישה.
• יש לשאוף לאובייקטיביות של המתווך תוך יצירת זהות אינטרסים בין המתווך לבין החוסך.
• יש לוודא שמודל התגמול והתמריצים של המתווכים, מבטיחים ניטרליות בין יצרנים באופן שיביא לכך שההמלצות של המתווך לחוסך תושפענה רק משיקולי מקסום ערך לחוסכים.

מקטע המשתמש:

• יש לחתור לקיומה של פלטפורמה הוליסטית, נגישה וחדשנית, המוצעת על-ידי גורמים במגזר העסקי, שבה תתאפשר הצגה לחוסך של כלל מכשירי החיסכון שהוא מחזיק, לטובת ייעול יכולת קבלת ההחלטות של החוסך ולטובת פיתוח התחרות בתחום.

הבעיות במצב היום

מקטע הייצור: הארביטראז' הקיים בין מכשירי החיסכון השונים מוביל לתחרות לא שווה בין יצרנים שונים.

מקטע התיווך: במבנה הדרישות הרגולטוריות והיצע המוצרים הנוכחי, אין אף מתווך יחיד בתחום הפיננסי שלו יכולת וסמכות להעניק לחוסך ייעוץ "הוליסטי" קרי ייעוץ המתייחס לכלל מכשירי החיסכון לטווח קצר ובינוני.

אתגר זה אף מתעצם במידה ורואים בחיסכון שמוצע בשלושת המכשירים כנדבך נוסף לחסכונות עם אופק וייעוד אחרים, כמו החיסכון לטווח ארוך המוטב במס שאינו וולונטרי (למשל: חיסכון פנסיוני). אתגר זה מביא לשתי בעיות מרכזיות:

1. היעדר הוליסטיות: לא קיים היום מתווך בעל רישיון יחיד היכול לייעץ לחוסך על כלל חסכונותיו, ואף לא על חסכונות לטווח קצר ובינוני בלבד.
2. התאמת מוצרים שאינה בהכרח אופטימלית: על רקע פערי האינפורמציה שנדונו בהרחבה לאורך הדוח, סביר כי החוסך הממוצע לא תמיד מודע לכך שהמתווך הפיננסי אליו הוא פונה, מציע לו מוצרי חסכון מתוך סל מוגבל של מוצרים.

הפתרון

על כן, כאמור, מוצע הפתרון האמור בתחילת הכתבה – של איחוד הטבות המס תחת חשבון השקעה ייעודי.

הטבת המס העיקרית תהיה דחיית המס עד להנזלת הכספים, במודל הבא: מכירה או רכישה של נייר ערך בחשבון ומעבר בין המכשירים השונים שרכש החוסך במסגרת חשבון ההשקעה המוטב במס יתבצע ללא "אירוע מס", בדומה למעבר בין מסלולים או בין חברות מנהלות בקופת גמל להשקעה כיום. כך לדוגמה, מכירה של מניה ורכישה של אגרת חוב, של מניה אחרת או של קרן נאמנות, וכן מכירה של פוליסת חיסכון ורכישה של קופת גמל להשקעה לא תחויב במס רווחי הון בעת המכירה, כל עוד הכסף נותר בחשבון ההשקעה ולא הועבר אל חשבון התשלומים של החוסך. בנוסף, מעבר בין מסלולי השקעה במכשירי ההשקעה המנוהלים על-ידי פוליסות חיסכון או קופות גמל להשקעה ייעשה ללא "אירוע מס".

הטבת מס בעת פדיון החיסכון: בעת פדיון החיסכון, יחויב החוסך לשלם מס רווחי הון על הרווחים שנצברו בחשבון, בדומה למשיכה הונית של קופת גמל להשקעה כיום או לפדיון של פוליסת חיסכון.

לגבי הפטור מתשלום מס רווחי הון במידה והחיסכון יימשך כקצבה על-ידי החוסך ולאחר גיל 60 – בדומה להטבת המס הקיימת כיום בקופת גמל להשקעה, יש לבחון את המשך היקפה של הטבה זו, ובפרט אפשרות לצמצמה. יודגש, כי במידה והחוסך יבצע משיכה הונית גם לאחר גיל 60 הוא יחויב במס רווחי הון על הרווחים שנצברו בחיסכון, בדומה לכללי המיסוי הקיימים היום בקופת גמל להשקעה.

עמדת רשות שוק ההון: המודל מתמרץ את הציבור להשקיע במכשירים פיננסיים מורכבים ויקרים

רשות שוק ההון אינה שותפה למרבית המסקנות וההמלצות שעולות מהדוח – כך עולה מעמדת מיעוט שפרסמה הרשות במסגרת הדוח. הרשות, כך נכתב, סבורה כי ככל שההמלצות ייושמו כלשונן, ישנו חשש לפגיעה בציבור החוסכים בישראל , ובפרט בחוסכים במוצרים תחת פיקוח רשות שוק ההון, בין היתר עקב חששות להסללת ציבור החוסכים למוצרים שאינם מתאימים לצרכיו, לצמצום התחרות בתחום ולעליית מחירי מוצרי החיסכון וההשקעה.

ההצעה המרכזית של הצוות היא להעניק הטבת מס למשקיעים פרטיים בשוק ההון על חשבון הטבת מס לחיסכון וולנטרי לפנסיה וחיסכון לילדים, ולתמרץ את הציבור להשקיע באמצעות "חשבון השקעה" במכשירים ונכסים פיננסיים מורכבים ויקרים ביחס לקופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון, שאינם מתאימים לצרכיהם ומאפייני הם של מרבית החוסכים, וכל זאת בניגוד למדיניות המס בישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בין היתר בשינויים משמעותיים במיסוי חברות שננקטו רק בעת האחרונה, וללא שנערך דיון מעמיק אם בכלל נדרשת בעת הזו הטבת מס למשקיעים בשוק ההון.