"כל הסיכונים" או "שבר מיכני" – על קירבת הנזקים זה לזה / מאת יעקב קיהל

"כל הסיכונים" או "שבר מיכני" – על קירבת הנזקים זה לזה / מאת יעקב קיהל

השאלה שעמדה בפני המבטחת הייתה כיצד יסווג הנזק ובהבנת הכיסויים הנבדלים זה מזה

טרקטורון בוטח בפוליסה לביטוח טרקטורון משא חקלאי ובימי החורף הושבת מנועו מחמת חדירת מי בוץ לאחר גלישה בין ערוגות אפרסמונים. הטרקטורון היה במהלך חילוצו של רכב מסחרי, ש"נתקע" גם הוא בשלוליות המשק, וגלש אגב ניסיון למשוך את הטנדר, תוך  כדי חיבורו לרצועה שחוברה לאחורי הטרקטורון. גובה המים שבהם שקע הטרקטורון הגיע מעל גובה מושבו והם שגרמו להדממת המנוע מחמת פעולת סרק שלו במהירות גבוהה, ויניקת מים לתוכו עם תום הגרירה ותנועת הכלי למקום חנייתו.

בבחינת העובדות באירוע הנזק לא נחלקו הדעות: הוסכם כי נעשה שימוש מבוטח לחילוץ הטנדר בעת שקיעתו וכי מנוע הטרקטורון הוצף אגב כניסתו לצורך גרירת הרכב התקול. כמו כן לא ניכרה בנסיבות "נטילת סיכון מודעת" או "רשלנות רבתי" מצד מפעיל הטרקטורון, לא ניכרו אותות בלאי, והוסכם היקף הנזק (הצפה ממי בוץ ושבר בבלוק המנוע) ועלות תיקונו.

לא קמה כל מחלוקת (אפשרית) בין המבטחת ובין המבוטח לגבי קרות הנזק בעת המשך נסיעה לאחר הצפת המנוע (איחור בתיקון?) ולגבי השאלה אם הייתה הכניסה לשטח המוצף (לחילוץ הרכב התקול) יזומה או מקרית.

הטרקטורון בוטח בפרק "כל הסיכונים", אך לא נתבקש על ידי בעליו כיסוי "שבר מיכני", המוחרג במפורש מן הפרק הראשון של פוליסה זאת. השאלה שעמדה בפני המבטחת הייתה כיצד יסווג הנזק: כנזק "פתאומי בלתי צפוי" למנוע (המוגדר כ"שבר מיכני", ולפיכך אינו מכוסה) או כנזק "כתוצאה מאירוע תאונתי ובלתי צפוי מראש", (שהינו אירוע הנכלל בכיסויי "כל הסיכונים").

הנה כי כן, סמיכות ההגדרות והנסיבות הוכיחה בעליל כי שגו המבטחת והמבוטח בהפרידם בין הכיסויים: במונחי ביטוח, הביטוי "שבר מיכני" אינו מעיד על תקלה מכנית (או חשמלית או אלקטרונית) הנובעת "משימוש רגיל או עבודה רגילה" גרידא או "מפגמים וליקויים במבנה או בהרכבה" או "עייפות חומר או ליקויים בחומר", אלא גם מפגיעה פיזית מגורם חיצוני כוחני (מכה מקרית, חדירת גוף זר, חומרי סיכה לקויים, פעולה לקויה של מתקני הגנה, טעות אנוש בטיפול או בהפעלה). עירוב הסיבות הללו לנזק אינו חד משמעי ולשונו אינה חדה, בשל דלות השפה, ולפיכך ראוי לנהוג הפרדה ברורה בין מונחי הכיסויים מחד גיסא, או לצרפם יחדיו מאידך גיסא (כפי שהדבר נעשה בביטוח ציוד אלקטרוני או בביטוחים תעשייתיים שונים). (ראה מבוכה לשונית זאת גם ב: א. אבניאון: לקסיקון ביטוח, עם עובד, ע"ע  שבר מיכני).

אכן, בהבנת הכיסויים הנבדלים זה מזה קיים "חוסר" שבהחלט ראוי לפרשנות, ובניגוד לדברי פרופ' ברק (בספרו "פרשנות החוזה") הצדדים בענייננו לא נתנו לפוליסות אלה את "המובן שהם נותנים למונחים שבהם הם משתמשים" (שם, עמ' 336). להבנתי, הנזק היה בלתי צפוי (בעיני המבוטח או בעיני מפעיל הכלי) ונגרם מחמת השפעת "ישות" חיצונית (במקרה הנדון: מי בוץ, מדרון או תלולית) ולא מהשפעת גורמים תפעוליים, הקרויים: סיכוני הפעלה אינהרנטיים – בכלי עצמו. לפיכך אין הוא מסווג כ"שבר מיכני" לאחד מחלקי ההפעלה המצוינים במפורש של הטרקטורון (מנוע) והנזק נכלל בפרק "כל הסיכונים".

עם זאת, דעתי אינה נוחה מן הצורך הבלשני לדון, בעמל רב, בנזק שאירע, ומן הנוסח הבלתי ברור והבלתי אוהד של הפוליסה.

______________

הכותב הוא יועץ ביטוח וניהול סיכונים, בעבר שימש כחתם ראשי בהפניקס ומשנה למנכ"ל כלל ביטוח