על אחריות המבטח בגין נזק שאירע לסחורה בהימצאה במחסן בעל מחסן הנמצא בהליכי פירוק / מאת יעקב קיהל

מאת יעקב קיהל

בעל סחורה (משטחי גידולי שדה מעובדים) מסר את המשטחים לאחסנה במחסני חברה ידועה לייצוא חקלאי ולאחר תקופת אחסון בת שלושה וחצי חודשים ביקש למשכה, אך הסתבר כי בעת המשיכה מן המחסן נתגלו בה עובשים. נקבע לגבי העובשים כי גרמו לגידולי השדה שיהיו אסורים לשימוש ולמאכל. מן הפן העובדתי נראה שהסחורה נתקבלה לאחסנה על ידי נציגי המחסן בלי שאובחן בה כל סימן לפגם ושהנזק אירע בתקופת השהייה במחסן. נטען להגנת בעל המחסן, כי העובשים נגרמו מחמת קלקול מטבעה של הסחורה ((inherent או רטיבות ו/או ריסוס מזיקים שקדמו לכניסה בשערי המחסן, ולפיכך טען לפטור מאחריות לנזק.

ודוק, לבעלי המחסן נערכו ביטוחי "חבילה" מקיפים וכוללים, בהיותה "חברה לאחסון מלאי מסוגים שונים", שכללו את ביטוח הרכוש עצמו מפני אש וסיכונים נלווים, לרבות שבר מכני והרחבת "כל הסיכונים", ביטוח חבות בעלי מחסנים (נוסח נפרד), ביטוח חבות כלפי צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות המוצר, ביטוח אחריות מקצועית (נוסח נפרד), ביטוח שבר מכני למערכות האחסון לתוצרת חקלאית, ביטוח קלקול סחורה מחמת שבר מכני, ביטוח ציוד אלקטרוני, ביטוח סחורה בהעברה וביטוח כספים.

הדעת נותנת, כי ריבוי כיסויים כזה יוצר לכאורה מעטפת הגנה כוללת המיועדת להעמיד הגנה מלאה על המאחסן כלפי לקוחותיו, במיוחד בכיסויים העמומים והגמישים של "חבות בעלי מחסנים" ו"אחריות מקצועית". מניסיון החיתום בביטוח מחסני ערובה, מחסנים פתוחים ושירותי לוגיסטיקה נלמד, כי ככל ש"נעטפו" אלה במירב ובמיטב הכיסויים אין לעקר את שלמות הכיסוי על ידי קפדנות יתר בפרשנות מלל הפוליסה ובהחרגת סיכוניהם של הלקוחות וחבות בעל המחסן כלפיהם.

כך תוארה תופעה פרשנית זאת על ידי השופט חיים כהן (המשפט, עמ' 849): "בדרך כלל, הפוליסה היא מסמך בעל עמודים רבים, המודפס לרוב באותיות זעירות, וחיובים שונים ומשונים של המבוטח נחבאים בתוך העמודים הללו, ובעת צרה, בהיקרות מקרה הביטוח, הם נשלפים לעומתו כדי לפטור את המבטח מחבותו".

ועוד: בהסכם מתן השירותים הלוגיסטיים ואחסנה (בין בקירור ובין שלא בקירור) צוין במפורש כי החברה המאחסנת "תבטח את הסחורה שבמלאי על חשבונה והלקוח יישא בעלות הביטוח". לא הוקפד לפרט בפני בעל הסחורה את מהות הביטוח, תנאיו וסייגיו, ולא הומצאו לבעל הסחורה הפוליסה או עלון הסבר של המבטחת. דוגמה למצגים כאלה מקובלת במשק הביטוח לגבי ביטוחים קולקטיביים אישיים ולגבי ביטוח תאונות אישיות לתלמידי ישראל. הכלל הוא שעל בעל המחסן "להציג למפקיד נוסח של תנאי הפוליסה הכולל את כל תנאי הביטוח המהותיים הנוגעים לביטוח, היינו: הכיסוי, הפטורים, החריגים, ההשתתפות העצמית, החיובים המוטלים על הספק והחיובים המוטלים על המפקיד" (לוסטיג ושפניץ, חוזים אחידים, נבו, 1994, עמ' 309). במיוחד אמור הדבר כאשר דמי הביטוח עצמם נגבים מן הלקוח (כתחליף לאחריות המאחסן).

מחמת הליכי הפירוק שבהם נכנס בעל המחסן, וכקבוע בסעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, תביעת בעל הסחורה הופנתה כלפי מבטחת המחסן. תביעה כזאת התאפשרה בחוזה הנדון, גם מהיותו חוזה אחיד בו נגבו דמי הביטוח מן הלקוח (לוסטיג ושפניץ, שם, עמ' 302).

משנשאלתי לחוות דעתי באשר לאחריות בעל המחסן לנזק, סברתי כי מן המסמכים נראה כי לא נסקרו ממצאים לפגמי הסחורה בעת קבלתה לאחסנה. ב"תעודת הכניסה" של הסחורה, מפי מורשי בעל המחסן, לא הוכחו (אלא בהשערות גרידא) אי תקינות, חוסר שלמות ואי התאמה של הסחורה ו/או באריזתה. לא הוכחו כל רגישות מיוחדת ותיאור בלתי נכון של הסחורה, ולא הוצגה ראיה לנסיבות מזיקות או שיש בהן פוטנציאל של נזק, שאירעו טרם האחסנה. לא מצאתי שיש לפטור את המבטחת, שסמכה כהרגלה על מורשי בעל המחסן בסיקור הסחורה המתקבלת ועל העדר כל הערה מצדם לגבי אי תקינות הסחורה או ציפייתם לנזק.

חוות דעתי התקבלה על דעת הצדדים.

___

הכותב הינו יועץ ביטוח וניהול סיכונים, בעבר שימש כחתם ראשי בהפניקס ומשנה למנכ"ל כלל ביטוח