פתרון מחלוקות בתחום הביטוח / מאת עו"ד ריטה בעל-טכסא

פתרון מחלוקות בתחום הביטוח / מאת עו"ד ריטה בעל-טכסא

בפעם הבאה ששני צדדים חותמים על הסכם עסקי כלשהו ופוליסת ביטוח נכללת בתוך הגדרה רחבה זו, בהיותה חוזה לביטוח בין המבטחת לבין המבוטח, מומלץ לחשוב על אופן יישובה של כל מחלוקת שעלולה להתגלות בין הצדדים ולהכניס תניית יישוב מחלוקות התואמת את ציפיותיהם של הצדדים

מאת עו"ד ריטה בעל-טכסא

ענף הביטוח הוא ענף מוביל במשק – ולא רק בתרומתו לצמיחה כלכלית. ענף הביטוח מספק תעסוקה רבה לעולם המשפט ותורם תרומה בלתי מבוטלת לעומס הכבד בבתי המשפט.

מחלוקות רבות אינן נפתרות בהסכמה בין הצדדים השונים, ובהיעדר מודעות לפתרון אלטרנטיבי, מוצאות את דרכן בבית המשפט.

העומס הרב הקיים במערכת בתי המשפט משפיע  על התמשכות הליכים, עלייה משמעותית בהוצאות,  באופן שגורם לפעמים לעינוי דין של ממש ואף לנזקים עקיפים משמעותיים, במיוחד למתדיינים חלשים. בסופו של דבר העלייה בהוצאות גם של המבטחים מגולגלת חזרה אל המבוטחים עצמם.

הצדדים למחלקות יכולים להיות רבים:

  1. הצדדים הקלאסיים: מבוטח ומבטח, הם הצדדים שעולים במחשבותינו ראשונים כצדדים שעלולים לעמוד משני צדי המתרס במחלוקת הקשורה לענף הביטוח.
  2. הניזוק והמבטח: כידוע, הניזוק הוא אינו תמיד המבוטח. המבוטח יכול שיהיה גורם הנזק לניזוק ובכך נפתח ערוץ ישיר בין הניזוק לבין המבטח. במקרים כאלו, רמת המחויבות של המבטח כלפי צד ג' נמוכה מזו הקיימת בינו לבין הלקוח (המבוטח).
  3. מבוטחים נוספים: כאשר הסיכון נובע מאחריות משותפת ו/או תורמת של מספר מבוטחים, אשר אינם מסכימים בעניין חלוקת האחריות ביניהם.
  4. מבטחים נוספים: אשר הסיכון המבוטח כולל חלקים המבוטחים באופן חופף במלואו או בחלקים והמבטחים השונים אינם מסכימים לאופן חלוקת הכיסוי ו/או האחריות.
  5. מבטחים ומבטחי משנה: כאשר הסיכון מבוטח אצל מבטח, אשר רכש כיסוי ביטוח משנה אצל מבטחים בחו"ל, יכולה להתקיים סדרה של מחלוקות: החל מהיעדר התאמה בין הביטוח שנרכש אצל מבטחי משנה לבין זה שניתן למבוטח המקומי, וכלה בטיעונים שונים הבדלים בכיסויים ו/או באופן פרשנות האירוע הביטוחי בין מבטחי המשנה השונים העומדים מאחורי המבטח המקומי.
  6. מבטחי משנה: מבטחי משנה שונים עלולים למצוא את עצמם במחלוקת גם כן, במקרים של תביעות צד ג' ו/או תחלוף ו/או הסכמי "עקוב אחר המבטח המוביל" (Follow the leader) הן בסוגיות חיתומיות והן בתביעות.

אם לא די ברשימה שלעיל, המפרטת את הצדדים המוכרים יותר של הענף, הרי שקיימים צדדים פוטנציאליים נוספים כמו הרגולטורים והרשויות, אשר יכולים להתערב בהליכים שונים, כגון רשות ניירות ערך במקרה של חברות ציבוריות נסחרות, רשות שוק ההון (הזכורה עדיין תחת השם – המפקח על הביטוח), במקרה של גוף מפוקח וכד'.

פתרון המחלוקות השונות דורש הבנה מקצועית מעמיקה הן של הסוגיות שעל הפרק והן של האינטרסים השונים והאופן שבו הם באים לידי ביטוי בדרך ניהול המשא ומתן המתקיים בין הצדדים.

פעמים רבות המחלוקת המונחת על השולחן היא רק סימן לכך שרוחשות תחתיה שורה של אינטרסים נסתרים. פעמים רבות יכול האינטרס להוביל את דרך ההתנהלות מבלי שהצד המוביל אותה אפילו מודע לה, והוא מוביל לכיוון מסוים אך ורק כתוצאה מהרגל או מוסכמה, מבלי לרדת לעומקה של הסיבה המביאה לאותה התנהלות, אשר פעמים רבות יכולה להיות המפתח לפתרון. הליך משפטי סטנדרטי אינו מותאם להרחבת היריעה ולחשיפת האינטרסים ופתרונם ומתמקד בצמצום מפת המחלוקת.

בדרך כלל, הצדדים יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת יחסים עסקית תקינה ב"יום שאחרי". לעובדה זו אין מקום במסגרת הליך משפטי סדור, ולכן היא אינה נלקחת בחשבון כאשר השיח מתנהל בין עורכי הדין, שהם השופר של הצדדים ולכל היותר "מרשי" ו"מרשתי" מוזכרים בדיון, אך קולם האותנטי כמעט ואינו נשמע בו, למעט בחקירה על הדוכן.

למרבה הפלא הצדדים אינם מרבים לעשות שימוש בהליכים עוקפי בית משפט, שיכולים להפחית או אף למנוע את הצורך להיכנס לעלויות מוגדלות, להאריך ללא צורך את ההליכים ולהעמיס את בתי המשפט.

ההליכים עוקפי הפקקים של בתי המשפט הם: גישור, בוררות והליך הפלא  המשולב – גישבור.

אני  מניחה שלמרבית האנשים קיימת היכרות סבירה עם הליכי הגישור והבוררות ולכן, אפרט כאן על הליך הגישבור שלוקח את הטוב מכל העולמות, והחשוב מכל, מעודד צדדים שאכן מעוניינים ביישוב המחלוקת לעשות הכל על מנת לא לחזור לאולם בית המשפט:

א. ניהול הליך גישבור מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט.

ב. ההליך מתחיל כהליך גישור, אשר במהלכו מוגדרות נקודות המחלוקת בין הצדדים. במהלך הגישור הצדדים מגיעים להסכמות ביחס למחלוקות כולן או מקצתן:

  • אם הגיעו להסכמה ביחס לכלל הנקודות שבמחלוקת – יהווה הסכם הגישור סיום להליך.
  • אם הגיעו להסכמה רק ביחס לחלק מהנקודות במחלוקת – יהפוך המגשר לבורר ויכריע באותן נקודות בהן לא הגיעו הצדדים לכל הסכמה. פסק הבורר הסופי יכלול, הן את החלק שהוסכם בין הצדדים במסגרת הגישור, והן את החלק שהוכרע על ידו במסגרת הבוררות ויהווה מסמך מחייב אחד.

ג. סמכויות המגשר ניתנות לו מתוקף הסכמה מתמשכת בין הצדדים כל עוד מתנהל הליך הגישור. מרגע שהפך המגשר לבורר – יפעל במסגרת הסכם הסמכת הבורר, כפי שנקבע מראש בין הצדדים.

ד. הליך שהחל כגישור בלבד, יכול להפוך לגישבור באמצעות הסכמה של הצדדים.

ה. בית המשפ יכול להציע לצדדים לנסות הליך של גישבור, אם יסכימו לכך.

ו. זהות המגשבר יכולה להיקבע במספר אופנים:

  • זהות מוגדרת מראש.
  • מינוי בהסכמה רק לאחר התגלעות המחלוקת.
  • מינוי מראש של הגוף או האדם שימנה את המגשבר במקרה של מחלוקת.

ז. הסכם הגישבור בדרך כלל לא יתנהל על פי הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות. אם כי ניתן לנמקו.

ח. הליך הגישבור מתחיל ומסתיים אצל הבורר ואין לאחד הצדדים את הזכות לסגת מהסכמתו להליך.

ט. פסק גישבור ניתן להביא לאישור בית המשפט כפס"ד.

בפעם הבאה ששני צדדים חותמים על הסכם עסקי כלשהו ופוליסת ביטוח נכללת בתוך הגדרה רחבה זו, בהיותה חוזה לביטוח בין המבטחת לבין המבוטח, מומלץ לחשוב על אופן יישובה של כל מחלוקת שעלולה להתגלות בין הצדדים ולהכניס תניית יישוב מחלוקות התואמת את טעמם, רצונם וציפיותיהם של הצדדים.

תניית יישוב המחלוקת יכולה להיות גישור, בוררות או גישבור, אך בהיעדר תניה כאמור ימצאו עצמם שני הצדדים לחוזה כצדדים ניצים בין כתלי בית המשפט.

 

___

הכותבת היא מייסדת RBTration