שיחת פוליסה עם טדי לין, מנכ"ל מיטב דש גמל ופנסיה, על רפורמת קרן ברירת מחדל: השוק לא מתנהל לפי הכללים שנקבעו על ידי רשות שוק ההון

שיחת פוליסה עם טדי לין, מנכ"ל מיטב דש גמל ופנסיה, על רפורמת קרן ברירת מחדל: השוק לא מתנהל לפי הכללים שנקבעו על ידי רשות שוק ההון

יש מעסיקים שממשיכים לצרף עמיתים לקרנות פנסיה של חברות ביטוח בלי לעשות מכרז. צריך לגשת למוסדיים ולבדוק את כל המצטרפים לקרן הפנסיה
מנכ"ל מיטב דש פנסיה וגמל טדי לין

טדי לין, מנכ"ל מיטב דש גמל ופנסיה

רפורמת קרן ברירת מחדל עושה את העבודה בקרב מצטרפים חדשים לקרנות הפנסיה, אולם טדי לין, מנכ"ל מיטב דש גמל ופנסיה, מצפה לראות תזוזות גם בקרב עמיתים קיימים. "על פי נתוני משרד האוצר, מיטב דש קולטת 26% מהמצטרפים החדשים לשוק העבודה, אולם אנחנו לא מזהים ניוד משמעותי, בניגוד לשוק הגמל בו יש ניוד מסיבי בין הקופות". לדברי לין, היחידים שמניידים את הכסף הם חוסכים צעירים בעלי צבירה נמוכה יחסית, כאשר החוסכים הוותיקים עם צבירות משמעותיות עדיין נמנעים מניוד.

לצד העיסוק ברפורמת קרנות ברירת מחדל, לין מבקש לתת דגש לשתי התרחשויות נוספות במישור התשואות שמשיגים הגופים המוסדיים. לדבריו, החברה שהובילה עד כה בתחום התשואות הפסיקה להוביל, כמו שגם קרה לחברה שהובילה לפניה – "אף אחד לא מכה את השוק לאורך זמן. חשוב להבין את זה: עמיתים חייבים להשקיע לטווח ארוך. להחליף בטווח קצר בין גופים מוסדיים פשוט לא משתלם". לצד זה סבור לין, כי ברמה הכוללת, כל הגופים המוסדיים רשמו שיפור ניכר מבחינת רמת ההשקעות – "רמת ניהול ההשקעות מאוד גבוהה, והיא עלתה בשנים האחרונות. רוב הגופים מכים את המדד, מה שמעצים את המשקל של מרכיבים נוספים בקבלת החלטות על ידי העמיתים ומעלה את חשיבות השירות ודמי הניהול".

חזרה לרפורמת קרנות ברירת מחדל – לפני מספר חודשים הצטרפו שתי חברות נוספות לרפורמה, ומנגד דמי הניהול עלו בהשוואה למכרז הראשון. מי שביצעה את השינוי החד ביותר במדיניות שלה הייתה מיטב דש, שהודיעה כי תחזור לעבוד עם סוכני ביטוח בתחום הפנסיה.

 

* מה הוביל לשינוי המדיניות שלכם לגבי סוכנים, וכיצד זה בא לידי ביטוי?

לין: בשנתיים האחרונות פחות עבדנו עם סוכנים בתחום הפנסיה, כי לא היה מרווח שאפשר זאת. אבל כעת, אנחנו  יצרנו מקום לעבודה עם סוכנים וסוכנויות. אנחנו בעיקר מעמיקים יחסים עם סוכנויות הסדר וסוכנים שיש לנו יחסי עבודה איתם. מה שבעיקר אפשר לנו להתחיל לעבוד עם סוכנים זה העלייה בדמי הניהול שקבע האוצר. היום יש לנו כבר את קרן הפנסיה הגדולה מבין בתי ההשקעות, שמנהלת כמעט 10 מיליארד שקל, והחלטנו לבסס אותה על שתי רגליים חזקות: דיגיטל וברירת מחדל ברגל אחת, ורגל סוכני ביטוח.

 

* עם כמה סוכנים אתם עובדים?

לין: יש לנו היסטורית מאות הסכמים עם סוכנים ועכשיו יש לנו עשרות הסכמים חדשים מתחילת 2019.

 

* כיצד אתם רואים את כניסת שתי החברות הנוספות לרפורמה?

לין: אני עדיין לא מרגיש בשטח שינוי משמעותי. אלטשולר שחם גייסו בעיקר לגמל עוד לפני שהם זכו במכרז, והם משתמשים בתשואות שלהם מהשנים האחרונות בגמל ככרטיס כניסה לשוק הפנסיה. אבל לכניסת שתי החברות הללו יש ממד טוב גם עבורנו – הם עוזרים לנו לחולל תחרות בשוק. עצם העובדה שבתי השקעות נכנסים בגדול לתחום הפנסיה זה דבר טוב.

 

* חברות הביטוח נותנות פייט רציני, ומציעות במסגרת מאמצי השימור דמי ניהול נמוכים יותר מאלו שנקבעו במכרז.

לין: חברות הביטוח יודעות להתחרות, והן יודעות לתת הנחות מאוד גדולות. יש להן חבילת מוצרים גדולה יותר, שמאפשרת להן לסבסד את תחום קרנות הפנסיה.

למרות זאת, מיטב דש הצליחה להתברג היטב ולעשות מהפך פנימי. היום היקף ההפקדות שלנו בפנסיה גדול יותר מאשר בקרנות ההשתלמות, כאשר יותר מ-100 אלף עמיתים מפקידים לנו בכל חודש. בנינו בצורה יפה את התהליך, עם מסה של מצטרפים דרך ערוצים דיגיטליים.

מנגד, דווקא חברות הביטוח נפגעות, כיוון שהן מכחישות שיש להם רגל ישירה. אנחנו מאוד שקופים וברורים בנושא זה, ושוקלים מתי התמחור מאפשר לנו לעבוד עם סוכנים ומתי לא.

 

* האם אתה רואה התעוררות בתחום המכרזים, או צופה שתהיה כזו באפריל?

לין: יש עדיין מעט מאוד מכרזים ולדעתי לא יהיו הרבה גם אחרי מרץ. חלק גדול מהמעסיקים לא יעשו מכרזים, ויתחילו לעבוד עם הקרנות הנבחרות.

מנגד, חברות הביטוח ימשיכו לתת פייט: הן יפגשו יותר לקוחות, ישווקו יותר ביטוחי מנהלים ולא פנסיה. וצריך לומר – עדיין יש הרבה מעסיקים שכביכול מאפשרים ללקוח לבחור לבד, אבל בעצם מכוונים אותו לקרן פנסיה מסוימת.

 

אין מספיק אכיפה

 

* האם רשות שוק ההון עושה מספיק כדי לקדם את הרפורמה?

לין: לא, אין להערכתנו מספיק אכיפה מול המעסיקים. השוק לא מתנהל לפי הכללים שנקבעו על ידי רשות שוק ההון. יש מעסיקים , שבשיתוף עם חברות ביטוח עושים יד אחת וממשיכים לצרף עמיתים לקרנות פנסיה של חברות ביטוח בלי לעשות מכרז וחברות הביטוח ממשיכות לקבל אותם. אלפי הסכמים היו אמורים להיפתח. איפה העמיתים? לאן הם מצטרפים?

אנחנו מרגישים שחברות הביטוח פוגשות הרבה יותר את המעסיקים, והמעסיקים ממשיכים להעביר ברשימות את העובדים לחברת הביטוח. מישהו מפר פה את הוראות הרפורמה.

 

* אז מה צריך לעשות?

לין: מי שנמצא בש"ג ומחויב לקיים את הוראות הרגולטור אלה הם הגופים המוסדיים, והם אלה שמצרפים עמיתים שלא לפי הכללים. צריך לגשת למוסדיים ולבדוק את כל המצטרפים לקרן הפנסיה. זה מאוד פשוט – בודקים חודש מסוים ובו – האם כל המצטרפים צורפו לפי החוק. למשרד האוצר יש עשרות משרדי רואי חשבון שיכולים לעשות את זה. אם רשות שוק ההון התקינה רגולציה, באחת הרפורמות הכי משמעותיות שנעשו בשנים האחרונות, ולא מפקחת שהיא נעשית בצורה נכונה, אז זה לא יעיל.

 

* לא הרבה יודעים, אבל רפורמת ברירת מחדל קובעת כי גם מי שעושה מכרז לקרן השתלמות חייב לעשות זאת על פי אותם כללים כמו בפנסיה. 

לין: פה, לדעתי, התערבו במקום שלא היה בו שום צורך. מדוע? כי זה שוק אחר. היה צריך להתערב רק במקום בו יש צורך, שאין בו תחרות. בפנסיה היה העיוות גדול ולכן היה מקום להתערב, אולם זה לא המצב בקרנות ההשתלמות.

 

נדרשת חשיבה יצירתית

 

* כיצד אתה רואה את תחום קופות הגמל להשקעה? האם התחום מממש את הפוטנציאל?

לין: מרבית הכספים הרלוונטיים להשקעה בקופות גמל להשקעה יושבים היום בבנקים. יש שם פיקדונות בסך טריליון שקל – שליש מסך החיסכון הכולל של הציבור.

הבנק בעצם נמצא פה בניגוד עניינים. נדרשת חשיבה יצירתית, כיצד אפשר להגיע למצב שהפקיד בבנק ימליץ ללקוח לשים את הכסף בקופת גמל להשקעה? אולם אנחנו רואים את הריביות הנמוכות שהבנק נותן על אותם פיקדונות, ומנגד את התשואה היפה שהוא רושם מההלוואות שהוא נותן על בסיס אותם פיקדונות, ומבינים שלאף אחד אין אינטרס שהכסף ייצא מהבנק. כמו שאין ניידות בין הבנקים, כך גם כספים לא ממש יוצאים החוצה מתוך המערכת הבנקאית. לכן יש פה מקום לערוך רפורמה יותר מבנית.