האם הדבקה בקורונה יוצרת חבות המכוסה על ידי ביטוח הדירה?

האם הדבקה בקורונה יוצרת חבות המכוסה על ידי ביטוח הדירה?

חוות דעת של עו"ד ג'ון גבע קובעת: רכיב ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בפוליסה התקנית מחייב את הצד השלישי להוכיח תחילה את חבות המבוטח כלפיו, בהתאם לפקודת הנזיקין, לא בנקל תוטל החבות כאמור, ומקום שלא הוטלה, לא יינתן כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה התקנית

האם הדבקה בקורונה יוצרת חבות המכוסה על ידי ביטוח הדירה? זו שאלה שמעסיקה בימים האחרונים רבים בענף, נוכח המגפה וההדבקות המרובותעל פי חוות דעת משפטית, שניסח עו"ד ג'ון גבעהשאלה המרכזית שצריכה להישאל היא שאלת החבות, שתשובה לה תינתן על ידי בית משפט, ולהערכתובתי המשפט לא ייטו לפסוק אחריות למי שהדביק אדם אחר בקורונה מבלי שהאדם המדביק ידע שהוא חולה או נשא. אולם, ככל שבית המשפט יקבע כי קיימת חבות – הרי שרכיב ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בפוליסה התקנית יכסה את החבות.  

סעיף 8ג לתוספת הפוליסה התקנית קובע

"מקרה הביטוח הוא חבות המבוטח או בני משפחתו, לרבות עובדי משק ביתו, לשלם לצד שלישי על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בכפוף לגבולות האחריות הנקובים במפרט בשל אירוע תאונתי שהתרחש בשטח מדינת ישראל או ב"אזור" כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרוןשיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007, וגרם ל– 

(1)  מוות, מחלה, פגיעה, ליקוי גופני, לקוי נפשי או ליקוי שכלי

(2)  נזק או אבדן לרכוש צד שלישי". (ההדגשה אינה במקורג'.ג.). 

על פי חוות הדעתבבואנו לבחון את תוקפו של הכיסוי הביטוחינדרשת הוכחה להתרחשות מקרה ביטוחעל פי חוות הדעתהרכיב הראשון המבסס את מקרה הביטוח עניינו ב"חבות המבוטח או בני משפחתולשלם לצד שלישי על פי פקודת הנזיקין….". לפיכך, כאשר צד ג', מעוניין להגיש תביעה כנגד מבוטח, אשר הדביק אותו בנגיף הקורונה, עליו להוכיח בראש ובראשונה חבות של אותו מבוטח כלפיו בהתאם לפקודת הנזיקין

הנחת היסוד היא, כי לשם כך הניזוק (צד ג' במקרה זה), יפנה לעוולת הרשלנות המנויה בסעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הוכחת עוולת הרשלנות מורכבת ממספר תנאים:  

1. חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק 

2. התרשלות – דהיינו הפרת החובה 

3. קשר סיבתי 

4. נזק שנגרם 

מחוות הדעת עולה, כי חובת הזהירות מורכבת ממבחני צפיות, האם אדם סביר יכול וצריך היה לצפות את הנזק שנגרם, בהתחשב בנסיבות המקרה הספציפיעוד נכתב, כי רכיב ההתרשלות עניינו במעשה, לרבות במחדל, החורג מסטנדרט המעשה של האדם הסביר. מקום שבו חלה חובת זהירות, שומה על המזיק לנקוט באמצעי זהירות למניעת הסיכון, כפי שאדם סביר היה נוקטכמו כן, על הניזוק להוכיח כאמור קשר סיבתי בין התנהגות המזיק לבין הנזק, ולבסוף, על הניזוק להוכיח שאכן נגרם לו נזק

בשילוב התנאים להיווצרות רשלנות, קובע עו"ד ג'ון גבעכאשר אדם אינו מודע לכך שמקנן בו נגיף הקורונה, ובכלל זה הוא לא חש בתסמינים, לא ביצע בדיקה שתוצאתה חיובית, לא בא במגע עם אחד אחר שידוע לו כי הוא נדבק בנגיף, לא חלה עליו חובת בידוד, אזי בכל המקרים הללו ספק אם ניתן לקבוע כי אדם כזה התרשל כאשר הדביק אדם אחר בנגיף הקורונה.  

לדבריו, "כל קביעה אחרת תחיל אחריות רחבה, שאינה רצויה, על כלל הציבור, שכן כל אדם באשר הוא, אשר יבוא במגע עם אדם אחר, יחשוף את עצמו אפוא לחבות כלפי אותו אדם, שמא ידביק אותו בנגיף. התוצאה שתתקבל במקרה זה  היא בלתי סבירה ומשמעותה הינה, למעשהשאנשים  צריכים, לכאורה, להימנע  מלבוא במגע עם אחרים, ובין היתרהם יימנעו מלצאת מביתם, שעה שלא מוטלת עליהם כל חובה כאמור".  

בהערת אגב מציין גבעכי אף אם הייתה חלה חבות במקרה כזההרי שבפסיקה נקבעו שיקולי מדיניות, אשר יש בהם כדי לנטרל את הטלת החבות, ואין ספק, כי שיקולים אלה יפים לעניין זה.  

לסיכוםנכתב בחוות הדעת, "רכיב ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בפוליסה התקנית מחייב את הצד השלישי להוכיח תחילה את חבות המבוטח כלפיו, בהתאם לפקודת הנזיקין. לדידנו, לא בנקל תוטל החבות כאמור, ומקום שלא הוטלה, לא יינתן כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה התקנית".