הסאגה נמשכת: הרולד סימון הגיש תביעה להסרת קיפוחו כנגד משה ויזל

הסאגה נמשכת: הרולד סימון הגיש תביעה להסרת קיפוחו כנגד משה ויזל

לטענת סימון, לאחר שניתן פסק הדין הדוחה את בקשתו של ויזל להשבת התשלומים החודשיים ששולמו לו, החליט ויזל באופן חד צדדי להפסיק לשלמם, לדבריו, מדובר בהחלטה שהתקבלה שלא בסמכות, שלא כדין, ואין לה כל תוקף * מבקש להמשיך לשלם לו את התשלומים החודשיים, וכן את אלה שהיה על החברה לשלם לו עד היום - 400 אלף שקל

הרולד סימון, בעל מחצית מהזכויות של חברות תושיה סוכנות לביטוח (1965) וסמל השקעות, הגיש תביעה להסרת קיפוחו כנגד שותפו משה ויזל.

סימון מציין, כי בראשית חודש ספטמבר אשתקד דחה בית המשפט את בקשתו של ויזל לחייבו בהשבת התשלומים החודשיים ששולמו לו על ידי החברות, ואף קבע כי הבקשה הוגשה על ידי ויזל בחוסר תום לב.

לטענת סימון, בסמוך לאחר שניתן פסק הדין הדוחה את בקשתו של ויזל להשבת התשלומים החודשיים, החליט ויזל באופן חד צדדי, בחוסר סמכות ותום לב להפסיק לשלמם.

בעקבות כך הוא הגיש במחצית חודש נובמבר אשתקד בקשה למתן צו זמני המורה לחברת תושיה להמשיך לשלם לו את התשלומים החודשיים. לאחר הגשת הבקשה הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפיה ישולמו לסימון תשלומים חודשיים בסך 100 אלף שקל שיופקדו בחשבון נאמנות, וכי לצד זה תוגש תביעה נפרדת המוגשת עתה על ידו.

סימון טוען בתביעתו שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי החלטתו של ויזל להפסיק את התשלומים החודשיים התקבלה שלא בסמכות, שלא כדין ואין לה כל תוקף.

בנוסף, ההחלטה בטלה גם משום שהיא התקבלה משיקולים זרים ופסולים, תוך ניגוד עניינים מובהק בין ענייניו האישיים של ויזל לבין תפקידו בסוכנות תושיה, תוך הפרת אמונים לחברה, לטובת אינטרסים אישיים שלו ושלא לטובת החברה.

עוד טוען סימון, כי מדובר בהחלטה שיש בה כדי להפר את חובותיו של ויזל אף כבעל מניות בחברה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת, ולהימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה כנגד בעל מניות אחר בחברה.

לדברי סימון, אין ולא הייתה כל עילה להפסקת התשלומים זולת הפעלת לחץ עליו, ויש להורות על ביטול ההחלטה, לנוכח העובדה כי היא מהווה הפרה של הסכמות הצדדים לחלוקה שוויונית בכל הכספים שישולמו למי מהם מן החברות.

לטענת סימון, הוא זה שהקים וייסד את החברות, הוא בעל מחצית הזכויות בהן ודירקטור בהן, ודרך הילוכו הבריונית והמקפחת של ויזל הביאה למצב בו אין לו כל שליטה על הנעשה בחברות. הוא מודר מכל המתרחש בהן, ואין ביכולתו לפקח על האופן בו מתנהלות החברות ומהדרך בה ויזל מנהל אותן.

סימון גם טוען כי ויזל מושך מחברת תושיה מאות אלפי שקלים בכל חודש ללא כל זכות שבדין, תוך הפרת ההסכמים ותוך קיפוחו, כאשר לצד זה בנו, רמי ויזל, שניהל את החברות בתקופה הרלוונטית, מקבל תשלום שנתי של כמיליון שקל (שהיקפו המלא אינו ידוע לו לנוכח הסתרת המידע על ידם).

סימון מציין כי הוא נאלץ להגיש את תביעתו הנוכחית על מנת להבטיח את זכויותיו בחברות, לשמור על עקרון החלוקה השוויונית שהוסכם בינו לבין ויזל, על מנת להסיר את התנהלותו המקפחת והפוגענית של ויזל כלפיו, כמו גם השבת הכספים שניטלו על ידו עבורו ועבור בני משפחתו שלא כדין מהחברות, הכול תוך פגיעה בזכויותיו בחברות.

סימון מבקש מבית המשפט להצהיר כי "החלטתו" של ויזל בכובעו כמנהל חברת תושיה ממחצית חודש אוקטובר אשתקד, בדבר הפסקת התשלומים החודשים ששילמה לו תושיה, היא בטלה ואין לה כל תוקף.

בנוסף, להצהיר כי על תושיה להמשיך לשלם לו את התשלומים החודשיים, ולחייבה לשלם לו את התשלומים החודשיים שהיה עליה לשלם לו עד היום, בסכום של 400 אלף שקל.

לא ניתן היה להשיג את תגובת משה ויזל.