העליון בהחלטה עקרונית: לא מאשר צו גילוי מסמכים בנוגע לגודל הקבוצה בשלב בקשת האישור לתביעה ייצוגית

העליון בהחלטה עקרונית: לא מאשר צו גילוי מסמכים בנוגע לגודל הקבוצה בשלב בקשת האישור לתביעה ייצוגית

עוד קובע בית המשפט העליון: דחיית בקשת סילוק על הסף אינה מנביעה מעצמה קביעה שלפיה בבקשת האישור הוצבה תשתית ראייתית ראשונית לשם מתן צו לגילוי ועיון במסמכים, תנאי למתן צו לגילוי ועיון במסמכים הינו הנחת תשתית ראייתית ראשונית לנטען בבקשת האישור

עו"ד גיל עטר

שאלות בדבר היקף הדרישה לגילוי ועיון במסמכים בתביעות ייצוגיות, שזורות בשאלות בדבר מהי התשתית הראייתית הראשונית הנדרשת כדי לבקש גילוי מסמכים, ומהו היחס, אם בכלל, בין תשתית ראייתית זו לבין מידת הראיות הנדרשות כדי לבסס בקשת אישור תובענה כייצוגית.

לאחרונה (13 בפברואר 2020) ניתנה החלטה של בית המשפט העליון בעניין בו משרד נשיץ ברנדס אמיר על ידי עורכי הדין גיל עטר, שי כהן ואורלי נשיץ מייצג מבטח שנתבע בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדו. באותו מקרה, נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחום ביטוח תאונות אישיות לתלמידים בשאלת פרשנות הפוליסה. המבקשת, שיוצגה על ידי עו"ד מרי ימין, פנתה בהליכי גילוי מסמכים לקבלת מסמכים נרחבת מטעם המבטחת, לרבות גילוי ועיון בהיקפים גדולים של תיקי ביטוח פרטיים של מבוטחים לאורך שנים, פוליסות, התכתבויות ענפות ותיעוד תגמולי ביטוח ששולמו.

השאלה שעמדה לפתחו של בית המשפט העליון הייתה אימתי יינתן צו לגילוי מסמכים במסגרת הליכי בקשת רשות לאישור תובענה כייצוגית, במצב בו, מחד גיסא, בית המשפט דלמטה דחה בקשה לסילוק על הסף, ומאידך גיסא קבע כי "לעת הזאת הטענות שנטענו הן ללא הנחת תשתית ראייתית לכאורית ולכל היותר מדובר בתשתית קלושה למדי, המבוססת על מקרה פרטני אחד, שגם הוא לאו דווקא מתיישב עם עילת תביעה רלבנטית להליך דנא".

עו"ד שי כהן

עוד קיבל בית המשפט המחוזי את טענות חברת הביטוח ומצא כי בקשת הגילוי היא נרחבת, כוללנית ומכבידה למדי, וכי קיים חשש ממשי לכך שבקשת הגילוי אינה אלא "מסע דייג", שכל תכליתה להשלים את החסר הראייתי שביסוד בקשת האישור.

בית המשפט העליון, בראשות השופטת ענת ברון, דחה את בקשת רשות הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי שלא ליתן צו לגילוי מסמכים בהתבסס על הקביעות הבאות:

  1. אין מקום ליתן צו לגילוי מסמכים שעניינם היקפה וגודלה של הקבוצה בתובענה הייצוגית בשלב בקשת הרשות לאישור. בשלב בקשת האישור די בהוכחת עצם קיומה של הקבוצה, ויש להותיר את קביעת גודלה המדויק לשלב הדיון בתובענה הייצוגית לגופה, אם וכאשר יתנהל.
  2. במקום בו המשיבה מנהלת מאגרי מידע ממוחשבים, וגילוי המסמכים המתבקש מחייב בדיקה פרטנית של תיקים של כל אחד מהמבוטחים בפוליסה בעת הרלבנטית, יש ממש בטענה כי יידרשו אלפי שעות עבודה וכי המדובר במעמסה ניכרת ובהכבדה.
  3. דחיית בקשת סילוק על הסף אינה מנביעה מעצמה קביעה שלפיה בבקשת האישור הוצבה תשתית ראייתית ראשונית לשם מתן צו לגילוי ועיון במסמכים. דחייה על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שמורה למקרים חריגים במיוחד, שבהם ברור "שאין בבקשה ולא כלום" והיא אינה אלא "בקשת סרק", או כאשר מועלת טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה. לעומת זאת, תנאי למתן צו לגילוי ועיון במסמכים הינו הנחת תשתית ראייתית ראשונית לנטען בבקשת האישור. רף ההוכחה להוכחת תנאי זה אינו מתמצה בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק (אם כי הוא נמוך מהנדרש לצורך אישור תובענה כייצוגית).

עו"ד אורלי נשיץ

משמע, בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן להסיק מעצם דחיית בקשת הסילוק כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית ראשונית לנטען על ידה בבקשת האישור, ולכן הבקשה, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המבטחת.

__________

רע"א 2929/19 גולדברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ