המוסד לביטוח לאומי הפסיד מאות מיליוני שקלים שלא שובבו מחברות הביטוח

המוסד לביטוח לאומי הפסיד מאות מיליוני שקלים שלא שובבו מחברות הביטוח

כך עולה מדוח מבקר המדינה. בדוח נמתחה ביקורת חריפה על המוסד: "אי מיצוי פוטנציאל השיבוב משמעו ויתור על כספי ציבור, כאשר הנהנות העיקריות מכך הן חברות הביטוח". החוק החדש של הביטוח הלאומי מצמצם את התופעה

המוסד לביטוח לאומי (בט"ל) הפסיד מאות מיליוני שקלים שלא שובבו מחברות הביטוח – כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם אתמול. על פי הדוח, ההפסדים עדיין נמשכים, כיוון שהמוסד לביטוח לאומי אינו מממש את מלוא פוטנציאל השיבוב. החוק החדש של הביטוח הלאומי אמור לצמצם את התופעה.

דוח מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על המוסד לביטוח לאומי בנושא זה. בדוח נכתב כי "אי מיצוי פוטנציאל השיבוב משמעו ויתור על כספי ציבור, כאשר הנהנות העיקריות מכך הן חברות הביטוח", כך נכתב בדוח.

המוסד לביטוח לאומי. צילום: נעמן פרנקל

המוסד לביטוח לאומי

כך למשל, בשנת 2006 זיהה בט"ל כי פקידי התביעות שמומחיותם היא בדיקת זכאות לגמלה אינם מומחים דיים באיתור עילות השיבוב בתיקים. כך למשל, בסניף יפו נבדקו 3,000 תיקים, ובכ-50% סומן באופן שגוי כי אין עילה לשיבוב. בדוח נקבע, כי "פעמים רבות פקידי התביעות אינם בוחנים כנדרש אם ישנה עילת שיבוב, והם אינם מעבירים את תיק הגמלאות לגורמים האמונים על תחום השיבוב בבט"ל, ותיקים אלה מועברים לארכיון. יוצא אפוא שבט"ל אינו מאתר את כל התיקים שיש בגינם עילת שיבוב,  ועקב כך הוא אינו מממש את זכותו לשיבוב בגין גמלאות רבות שהוא משלם, והוא מפסיד סכומים ניכרים של כספי שיבוב".

דוגמה נוספת המופיעה בדוח: מחוזר משנת 2008 שהוציא אגף ביטוח נפגעי עבודה עולה כי בט"ל בדק 200 תיקי תביעות, ובדיקתו העלתה כי ב-25% מהתיקים שבהם הייתה עילת שיבוב סימן בטעות פקיד התביעות שלא הייתה עילת שיבוב.

בעקבות כך החליט מנכ"ל בט"ל כי פקידי התביעות לא יהיו אלה שמקבלים החלטות בנוגע לשיבוב, אלא רק יסמנו אינדיקציה לאירוע תאונתי.

מבקר המדינה יוסף שפירא, צילום: משרד מבקר המדינה

מבקר המדינה יוסף שפירא, צילום: משרד מבקר המדינה

התיקון לחוק הביטוח הלאומי, שנכנס לתוקף החל מ-2014, מחייב את חברות הביטוח לדווח לבט"ל על אירועים בהם יש לו עילת שיבוב. בבט"ל ציינו, כי החוק סייע למיצוי פוטנציאל השיבוב, בעיקר על ידי צמצום פערי המידע.

יחסי חברות הביטוח עם הבט"ל עוגנו בהסכמים. עד 2008 עבדו עם הסכם ישן, שכלל הנחה על מקרים בהן חברות הביטוח משלמות באופן מידי את התביעה. ב-2013, לאחר מו"מ ארוך, נחתם הסכם חדש שעיגן הנחה דומה, אך מנע מחברות הביטוח לקחת את התיק לבית המשפט, למעט מקרים של ליקויים טכניים. בדוח המבקר מתייחסים לתהליך זה ומציינים כי בט"ל החל במו"מ ללא עבודת המטה הנדרשת, וכי המנהלה אישרה את ההסכם ללא בחינת כדאיותו הכלכלית, ולא בחנה את החלופה של מימוש הזכות לשיבוב על פי הדין.

בשנים 2014 ו-2015 שיבב המוסד לביטוח לאומי מחברות הביטוח סכומים בסך 433 מיליון שקל ו-551 מיליון שקל בהתאמה. על פי נתוני הבט"ל, בשנים האחרונות גדלו הסכומים שנגבו בעילות שיבוב וכן מספר תיקי השיבוב שטיפל בהם, עקב פעולות נרחבות שנקט לצורך מיצוי פוטנציאל השיבוב. כך למשל בחודשים ינואר-אוקטובר 2016 נוהלו 14,200 תיקים, לעומת 8,100 בשנת 2014  – גידול של 75%.

בחברות הביטוח מייחסים את התופעה לאי סדר ולהתנהלות לקויה של המוסד לביטוח לאומי.