ביטוח חובה חזר לקדמת הבמה – מספר 1 בתרומתו לרווחיות ברבעון הראשון / מאת חגי שפירא

ביטוח חובה חזר לקדמת הבמה – מספר 1 בתרומתו לרווחיות ברבעון הראשון / מאת חגי שפירא

עדיין מוקדם לראות בכך כיוון להמשך הדרך כי מדובר ברבעון יוצא דופן מבחינת רווחי שוק ההון, לסוכני הביטוח יש טענות על העמלה הנמוכה והלא מוצדקת בתחום זה. ביטוח חובה ינואר-מרץ 2019

ביטוח חובה הינו התחום השני בגודלו באלמנטרי ותפוקתו ברבעון הראשון הגיעה לכדי 1.929 מיליארד שקל (1.915 מיליארד שקל ברבעון המקביל 2018). זהו גידול מזערי של 13.7 מיליון שקל (0.7%) שאינו נותן מענה לצמיחה המתבטאת בגידול מצבת כלי הרכב. התחום מהווה כ-25.7% מתפוקת האלמנטרי ברבעון (1.929 מתוך 7.499 מיליארד שקל).
למרות מגמת הקיטון במספר כלי הרכב החדשים בשנה האחרונה (270-280 אלף) ובניכוי כלי רכב לגריטה, הגידול במצבת כלי הרכב הוא כ-4% לשנה. גידול של 0.7% בלבד מתאר ירידה בפרמיה ממוצעת שהתקבלה על ידי החברות.
ראוי לציין שבשנה החולפת המבוטחים שילמו רק 93% מהפרמיות ושארית ה-7% הועברה ישירות לחברות הביטוח מעודפי קרנית.
החל מינואר 2019 החגיגה הסתיימה והמבוטחים משלמים 100% מהפרמיה ולפיכך, בעבורם היא התייקרה באחוזים בודדים. לעומת זאת, הפרמיה הממוצעת שקיבלו החברות קטנה בהתחשב בגידול במצבת כלי הרכב והפסקת התקבול מעודפי קרנית.

רווחיות

התחום שהוביל את רווחיות האלמנטרי בעשור שקדם ל-2015 הפך להיות בעייתי בשנים 2016 עד 2018 (2016 ו-2018 שנים הפסדיות ואילו 2017 עם רווח קטן יחסית(. משבר הרווחיות בשנים 2016 ו-2017 העמיק כתוצאה מיישום דוח וינוגרד ואילו בשנת 2018 שוק ההון (בעיקר ברבעון הרביעי) דרדר את התחום להפסדים.
ברבעון הראשון של 2019 חזר התחום לתקופה שקדמה ל-2015 והפך שוב להיות הגורם מספר 1 בתרומה לרווחיות האלמנטרי, בעיקר בגלל ביצועי שוק ההון שהיו במיטבם.
הרווחיות הגיעה לשיא רבעוני של 322.1 מיליון שקל (88.6 בלבד אשתקד) גידול של 233.5 מיליון שקל ופי 3.6 מאשתקד (263%). תרומת החובה לרווחיות האלמנטרי הגיעה ל-42.4% (322.1 מתוך 758.2 מיליון שקל).
כמצוין לעיל, רווחי שוק ההון, שהגיעו לשיא של 332.3 מיליון שקל (58.9 מיליון אשתקד) – גידול של 273.4 מיליון שקל – היו הגורם העיקרי בשינוי. הסיכוי שמגמת הרווחיות המיטבית של שוק ההון תימשך לאורך כל השנה אינה ריאלית. בנוסף, הירידה בשיעור הריבית חסרת סיכון גרמה לרוב החברות להציג עקב כך גידול בהתחייבויות הביטוחיות שמיתנו במקצת את הישגי הרווחיות שנבעו משוק ההון.
באשר לביטוחי המשנה, אנו נמצאים בהמשך התהליך של גידול פעילותם במסגרת הסכמי מכסה (קווטה -שייר) ושיעור ההשתתפות של מבטחי המשנה בתחום עלתה השנה ל-41.8% מהפרמיה ברוטו (806.4 מתוך 1,929 מיליון שקל). חלקם של מבטחי המשנה בתביעות (ושינוי בתלויות) גדול יותר והגיע לכדי כ-48.1% (639 מתוך 1,326.3 מיליון שקל).
אין ספק שמבטחי המשנה מגדילים את חלקם בביטוח חובה וגורמים לחברות לגדר את הסיכונים שלהם בתחום זה במספרים נמוכים ממה שהורגלנו בעבר ובכך לסייע להן להגן על ההון.
בנוסף, לרוב החברות נוצר רווח הנובע מהפרשי עמלות. בשלוש חברות בלבד (הראל, מגדל ו-AIG) ניכר שהן ממשיכות לעבוד במתכונת הישנה ומשתמשות בביטוחי משנה בביטוחי חובה כגיבוי לנזקים גדולים במיוחד. (בחוזי אקסס אוף לוס). חברת מנורה מבטחים משתמשת בביטוח משנה במשורה (כ-18%) אך בכל שאר החברות השימוש במבטחי משנה הוא ביותר מ-50% מהתפוקה. לפיכך, באותן חברות, ההגנה של מבטחי המשנה מהווה גורם חשוב ברווחיות ושמירה על ההון.
גורמים נוספים שהשפיעו על הרווחיות קשורים בירידת שער החליפין וכן במדדים הנמוכים. בנוסף, הפסדי הפול ממשיכים להשפיע ובמינון שונה על החברות, ההפסדים מהפול קשורים לגודלה של כל חברה בכל שנת חיתום. ראוי לציין שאצל חברות שגדלו בשנים האחרונות, כגון שלמה וביטוח ישיר, ההשפעה של הפסדי הפול ניכרת.
באשר לתוצאות חיתומיות, התוצאה במצרף פחות טובה מאשתקד, אך יש להתייחס נקודתית לכל חברה בנפרד.

הגדולה – הראל

הרווחית – הפניקס

חברת הראל היא החברה הגדולה ביותר בתחום ותפוקתה ברבעון הנסקר 320 מיליון שקל, המלווים ברווחיות של 14 מיליון שקל (344 ורווח של 6 מיליון שקל אשתקד) – קיטון של 7% בתפוקה וגידול של 8 מיליון שקל ברווחיות. הקיטון בפרמיה קשור בירידה בפרמיה ממוצעת במספר קולקטיבים. באשר לרווחיות, רווחי שוק ההון קפצו מ-17 ל-47 מיליון שקל, אך מאידך גיסא היה גידול בהתחייבויות של 33 מיליון שקל כתוצאה מירידה בעקום הריבית. התוצאה בנטרול רווחי ההשקעה פחות טובה מאשתקד.
החברה השנייה היא מנורה מבטחים החזקות ותפוקתה 236.6 מיליון ורווח של 48.8 מיליון שקל (247.3 מיליון שקל ורווח של 9.8 מיליון אשתקד) – קיטון של 4.3% בתפוקה וגידול ברווחיות של 39 מיליון (פי 5).
הירידה בפרמיה נובעת מהקיטון בפרמיה הממוצעת ובמספר המבוטחים. הגידול ברווח מוסבר בגידול ברווחי שוק ההון (מ-9 ל-65.1 מיליון שקל) ומנגד הרעה בתוצאות חיתומיות של כ-18 מיליון שקל ביחס לאשתקד.
חלקה של שומרה ברווח (31 מתוך 48.8 מיליון – כ-63.5%) ראוי לציון.
החברה השלישית היא שלמה ותפוקתה 230.5 מיליון שקל ורווח של 25 מיליון שקל (230.1 מיליון שקל ורווח של 3.8 מיליון שקל אשתקד). תפוקה זהה וגידול ברווח של 21.2 מיליון (פי 6.6).
הנהלת החברה בלמה את עוצמת הגידול וזאת עקב התגברות התחרות. הגידול ברווח נובע בעיקרו משוק ההון (16 מיליון) ושחרור רזרבות משנים קודמות. החברה מבטחת יותר מ-70 אלף רכבי הקבוצה ועתירת ביטוח משנה (170.1 מיליון שקל מתוך 230.5 מיליון – כ-73.8% מהברוטו).
ההחברה הרביעית מגדל עם תפוקה של 212.1 ורווח של 59.5 מיליון שקל (234.1 מיליון שקל והפסד 6.4 מיליון שקל אשתקד) – קיטון של 9.4% בתפוקה וגידול ברווחיות של 66 מיליון שקל שעיקרו משוק ההון (64 מיליון שקל). מאחר שחלקה של מגדל בביטוחי עובדי המדינה נשאר בסביבות 67% – הקיטון בפרמיה נובע מהפעילות האחרת.
החברה החמישית הפניקס ותפוקתה 179.4 ורווח של 65.6 מיליון שקל המעניק לה את המקום הראשון ברווחיות (160.2 ורווח של 12.4 מיליון אשתקד) – גידול של 12% בתפוקה וגידול של 53.2 מיליון שקל ברווחיות שעיקרו נובע מהגידול ברווחי השקעות (45.2 מיליון שקל).
החברה השישית היא ביטוח ישיר (תפוקה 161.7 מיליון שקל ורווח של 10.9 מיליון) – ירידה של 0.8% בתפוקה לעומת אשתקד (163.1 מיליון שקל) וגידול ברווח של 13.8 מיליון שקל תוך מעבר מהפסד לרווח. הגידול ברווחי השקעות ומנגד גידול בחלק החברה בהפסדי הפול וכן הפסד בגין השפעת ירידת הריבית. בהתחשב באופן שיערוך הנכסים העומדים כנגד ההתחייבויות האלו, בסך 3.2 מיליוני שקל, לעומת הפסד של 12.5 מיליון שקל בתקופה מקבילה. היתרון החיתומי שיש לביטוח ישיר בתחומי הרכוש אינו בא לידי ביטוי בתחום החובה.
החברה השביעית כלל ביטוח היא עם תפוקה של 143.5 מיליון שקל ורווח של 37.6 מיליון שקל – תפוקה זהה וירידה ברווחיות של 10% לעומת אשתקד (41.8 מיליון שקל). בצד גידול ברווחי השקעות חל קיטון ברווח הנובע מהגדלת הפרשות בגין וינוגרד ובניגוד להקטנה שבוצעה רק אשתקד.
הכשרה (שמינית) עם תפוקה של 124 מיליון שקל ורווח של 4.9 מיליון שקל (114 מיליון שקל ורווח של 0.96 מיליון אשתקד). גידול של 8.8% בתפוקה ו-4 מיליון שקל ברווחיות. הגידול ברווחיות כתוצאה משוק ההון ובקיזוז גידול בהתחייבויות הנובע מירידה בעקום הריבית.
חברת איילון (תשיעית) עם תפוקה של 110.5 ורווח של 23.7 מיליון שקל (141.4 מיליון שקל ורווח של 12.6 מיליון שקל אשתקד) – קיטון של 21.9% בתפוקה המתבטא ב-30.9 מיליון שקל, והמלווה בגידול ברווחיות של 11 מיליון שקל (87.1%). הירידה בתפוקה נובעת מהחלטת החברה לטיוב תיק, שכלל בין השאר אי חידוש של ציי רכב שחודשו בחברות אחרות בתעריפים שלדעת החברה אינם רווחיים. ברמה החיתומית חל שיפור ביחס לתקופה מקבילה ואשר נובע מהתפתחות חיובית של שנות חיתום קודמות ומצד אחר, קיטון ברווחיות בשיעור הרווחיות של שנת חיתום נוכחית.
שירביט (עשירית) עם תפוקה של 67.8 מיליון שקל ורווח של 5.9 מיליון שקל – גידול בתפוקה של 22% (55.6 מיליון אשתקד) וגידול ברווח של 4.4 מיליון שקל. עיקר הגידול מקורו בצי רכב גדול יחסית שהצטרף וכן גידול ברווחיות הנובע בעיקרו מרווחי שוק ההון.
(AIG (11 עם תפוקה של 51.4 ורווח של 11.4 מיליון שקל (48.5 ורווח של 3.5 מיליון אשתקד) – גידול של כ-3 מיליון שקל בתפוקה (6%) ושל 7.9 מיליון שקל ברווחיות. הגידול ברווח נובע מגידול ברווחי שוק ההון של 11.1 מיליון, שקוזזו במעט עקב ירידה ברווח החיתומי.
חברת וישור החדשה (מקום 12) ותפוקתה ברבעון הראשון – 52.1 מיליון שקל – המלווה ברווח קטן של 289 אלף שקל. התחום מהווה גורם מספר 1 בתפוקת החברה ועיקרו של הרווח נוצר מרווחי השקעות. החברה מכסה שני ציי רכב גדולים יחסית המהווים חלק ניכר מהתפוקה. השפעת ביטוחי המשנה גדולה מאוד בתפוקה (וברווחיות העתידית), אך ראוי לציין שהצגת רווחיות הנותנת מענה גם להוצאות החברה( הגדולות בתקופת ההקמה) מהווה הישג בשלב זה של הפעילות.
ביטוח חקלאי (מקום 13) עם תפוקה של 30.8 ורווח של 14.9 מיליון שקל (33.6 מיליון שקל ורווח של 5.3 מיליון שקל אשתקד) – קיטון של 8.2% בתפוקה וגידול של 9.5 מיליון שקל ברווחיות. הירידה בפרמיה עקב קיטון פעילות סוכנים. הגידול ברווח נובע בחלקו מהתפתחות לטובה של תביעות ישנות וכן גידול עמלות משנה בנוסף לגידול ברווחי השקעות.
החברה החדשה ליברה היא הקטנה ביותר ותפוקתה 8.6 מיליון שקל המלווים בהפסד של 928 אלף שקל. ההפסד נובע בשלב זה מגודל ההוצאות המועמס על תפוקה קטנה יחסית. מדובר על הליך טבעי בתקופת ההקמה של חברה חדשה.

סיכום

ביטוח חובה חזר לקדמת הבמה והפך ברבעון הנוכחי להיות מספר 1 בתרומתו לרווחיות האלמנטרי. עדיין מוקדם לראות בכך כיוון להמשך הדרך, שהרי מדובר ברבעון יוצא דופן מבחינת רווחי שוק ההון וקרוב לוודאי שרווחיות שוק ההון לא תחזור על עצמה בממדים הללו ב-3 הרבעונים הבאים.
עם זאת, אנו ערים לכך שלאחר שהמבטחים העלו ב-7% את הפרמיות בתחילת השנה (עקב הפסקת התמיכה של עודפי קרנית) אנו חוזרים אט אט לימי התחרות המשוכללת הכוללת ירידה הדרגתית בתעריפים.
במשרד האוצר והפיקוח על הביטוח מנסים למצוא פטנטים שיוזילו את תעריפי החובה תוך הכנסת פרמטרים חדשים (כגון קילומטראז') ושכלול ההנחות בגין אביזרי בטיחות. עם זאת, ובנטרול רווחי שוק ההון, רוב חברות הביטוח מתלוננות על כך שהתביעות אינן בקו ירידה והן משלמות חיתומית מחיר כבד על התפתחויות שהיו בשנים האחרונות.
אימוץ ממצאי ועדת קמיניץ (אם יתרחש) עשוי להחזיר עטרה ליושנה לתחום זה וייתכן שיגרום אף לרווחיות חד פעמית גדולה ברוב החברות, שהרי הוא יפעל בכיוון הפוך למגמות שאומצו בעקבות יישום ממצאי ועדת וינוגרד. השפעת מבטחי המשנה נמצאת בקו עלייה והעובדה שב-10 מתוך 14 חברות יותר מ-50% מהפרמיה ברוטו עוברים למבטחי המשנה נותנת אינדיקציה לכך שמבטחי המשנה לא עוסקים רק בהגנה על הון החברות (כולל סיוע לעמידה בדרישות הסולבנסי) אלא הן שותפות מלאות בחיתום ובסיכון הספציפי.
האם זה נכון כאשר מדובר בענף סטטיסטי?
באשר לסוכנים, ולמרות שרובם שיפרו עמדות בשנים האחרונות, יש טענות על העמלה הנמוכה והלא מוצדקת בתחום זה. רווחיות גדולה עשויה (עלולה מבחינת החברות) להגדיל מאבק לשיפור עמדות.
לסוכני המגזר הערבי עדיין קשה ההתמודדות להשגת הסכמי התקשרות (עם חברות רבות) בתחום זה וחלקם אף מנסה לפתור את הבעיה באמצעות הבג"ץ.

תוצאות תחום ביטוח חובה ברבעון I 2019, והשוואה לרבעון המקביל אשתקד (במיליוני שקלים)

תוצאות תחום ביטוח חובה ברבעון I 2018 (במיליוני שקלים)