וירוס הקורונה והשפעתו על חברות הביטוח / מאת עופר ברנדט

וירוס הקורונה והשפעתו על חברות הביטוח / מאת עופר ברנדט

האקטואר עופר ברנדט מסביר את ההשלכות האפשריות של מגפת הקורונה על חברות הביטוח וכיצד ניהול סיכונים מושכל יכול לסייע בהתמודדות מולו

עופר ברנדט

ארגון הבריאות העולמי הכריז בסוף שבוע שעבר על נגיף הקורונה כמגפה עולמית. במקביל, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, העריכה כי קיים סיכוי גבוה להידבקות בנגיף של 60%-70% מתושבי גרמניה. הערכה זו נשענת בין השאר על מודלים מתמטיים, לפיהם על כל מקרה הדבקה ידוע אחד, ישנם ארבעה מקרים שלא דווחו.

התפרצות והתפשטות מהירה כזו של נגיף זכורה לעולם בפעם האחרונה ב-1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה. תופעה זו נודעה בשם מגפת האינפלואנציה, או בכינוייה השפעת הספרדית.  כמובן שהיום אנו בימים שונים בתכלית מבחינת ההיערכות של מערכות הבריאות, הטכנולוגיה והיכולות העומדים לרשותנו בהתמודדות מול מגיפה שכזו, שהביאה אז לתוצאותיה מרות של כ-50 מיליון מתים. על פי הערכות, חברות הביטוח שילמו אז, במונחים של היום, כ-20 מיליארדי דולרים כנגד תביעות.

בין אם תחזית קנצלרית גרמניה תתממש או לא, בגרמניה או בעולם כולו, הרי שחברות הביטוח צפויות גם הפעם להתמודד מול שתי חזיתות הפועלות בתנועת מספריים: האחת מול תביעות ביטוח גדלות והשנייה מול ההשלכות הפיננסיות, כלומרריביות ותשואות נמוכות.

מול אילו סוגי תביעות חברות הביטוח עלולות להתמודד?

לכל אחת מחברות הביטוח יש תמהיל עסקי שונה ולכן השפעת כל אחד מסוגי העסקים תלוי במשקלו היחסי מסך התיק הביטוח בחברה.

* ביטוח אשראיעל פי סוכנות הדירוג מודי'ס, שלוש חברות ביטוח האשראי הגדולות בעולם: אטרדיוס, קופאס ואויילר הרמס, עלולות להיפגע מתביעות מרובות לאור הציפיות למיתון עולמי וצפי לפשיטות רגל של חברות בתחומי תעשייה שונים. חברת אטרדיוס העולמית צופה כי ב-2020 מספר העסקים בעולם שייקלעו לקשיים פיננסים יגדל בכ-2.4%.

בישראל ישנן שלוש חברות ביטוח אשראי עיקריות העלולות להתמודד מול תביעות אשראי, עקב ההאטה בפעילות העסקית: כלל אשראיבבעלות משותפת של כלל ביטוח ואטרדיוס העולמית, בסס"חבבעלות שווה של הראל ביטוח ואויילר הרמס, וחברת קופאסחברת ביטוח אשראי בינלאומית שפתחה פעילות בישראל לפני מספר שנים.

חברות הביטוח יצטרכו להעריך את החשיפה שלהן לחברות במשק במגזרי התעשייה השונים ובהתאם לתת ביטוי להפרשות האקטואריות בדוחות הכספיים שלהן. בנוסף, ניהול סיכונים זהיר ידרוש הערכה מחודשת לגבי גובה סכומי הביטוח שהחברות יהיו מוכנות לבטח את העסקים השונים. דבר זה יכול להחמיר את מצבן הפיננסי של החברות המבוטחות והפעילות הכלכלית במשק בכללותו.

ככל שממשלת ישראל תנקוט בצעדים מחמירים יותר של בידוד, סגר והאטת הפעילות הכלכלית במטרה למנוע את התפשטות הנגיף, כך יושפעו לרעה העסקים השונים והמיתון ילך ויחמיר, מה שיגרום לחברות הביטוח להיות חשופות למספר תביעות הולך וגדל. בשלב זה, לא ברורה תמונת המצב ויתכן שיצטרך לעבור עוד זמן מה עד שזו תתבהר.

* ביטוח עסקיםחברות הביטוח מבטחות מספר רב של עסקים קטנים, בינוניים וגדולים כנגד אובדן רווחים הנגרמים מסיכונים המוגדרים בפוליסה העסקית, בהם אש, פריצה, גניבה וכדומה. הפוליסות אינן מכסות את העסקים ואפילו מחריגות נזקים הנובעים ממחלות ומגיפות. לכן, לא צפוי כי הקשיים הפיננסים הצפויים של העסקים ואובדן הרווחים עקב הקורונה יהוו בסיס לתשלומי תביעות על ידי חברות הביטוח. עם זאת, בזמנים כלכליים קשים וממושכים, יכולות להופיע שתי תופעות שיהיה צריך לשים לב אליהן. התופעה האחת היא קושי של העסקים לשלם את הפרמיה לחברות הביטוח, מה שעלול לגרור להפסקת הכיסוי הביטוחי ובמקביל קיטון בהכנסות מפרמיות לחברות הביטוח. התופעה השנייה היא שיעורי פשיעה העלולים לגדול, כגון פריצות לעסקים והצתות, שיביאו לנזקים המכוסים בפוליסות ולתשלום תביעות. פשיעה זו יכולה להגיע מכיוונים שונים, ומשכך, חברות הביטוח יצטרכו לברר היטב את התביעות המוגשות להן בימים אלו, לרבות פסילת האפשרות של תופעת "הונאת ביטוח", מה שעלול להאריך את זמן הטיפול בתביעות.

* ביטוח נסיעות לחו"לחברות הביטוח מיהרו לעדכן את תנאי הכיסוי הביטוחי בפוליסות ששיווקו וזאת כדי לצמצם את החשיפה מביטול או מקיצורי חופשות. בכך,  הן התמודדו מול החשיפה מתביעות של כיסוי זה. כמו כן, עקב הפסקת הטיסות אל ישראל וממנה, חברות הביטוח צפויות לדווח על ירידה משמעותית בהכנסות מפרמיה.

ביטוחי רכבביטוחי רכב מכסים את המבוטחים, בין השאר, כנגד נזקי גוף ורכוש הנובעים מתאונות דרכים. ככל שהפעילות המשקית קטנה יותר, כך גם השימוש היום יומי ברכבים יקטן. הסיבה לכך טמונה במעבר של יותר עובדים לעבודה מהבית ולחלופין, עקב סגירת מקומות הבילוי והפנאי, בשהייה ממושכת יותר של אנשים בבתים לאחר שעות העבודה. לכן, ניתן לצפות לקיטון בתשלומי תביעות רכב מתאונות דרכים.

* ביטוח אובדן כושר עבודהבמסגרת החיסכון הפנסיוני מכוסים המבוטחים, אם באמצעות פוליסות ביטוחי המנהלים ואם באמצעות קרנות הפנסיה, בביטוח אובדן כושר עבודה למקרה של אי יכולת המבוטח להמשיך לעבוד עקב תאונה או מחלה. ככל שלא צפוי כי הידבקות בנגיף הקורונה תגרום למחלה ארוכה אשר לא תאפשר המשך עבודה, ישנה תופעה התנהגותית ידועה הקשורה למצב של מיתון כלכלי. למצב זה עלולה להיות השפעה ישירה על היקף התביעות: מיתון מעמיק ועלייה במספר המובטלים במשק, מוביל לנטייה הולכת וגדלה של תביעות אובדן כושר עבודה, בין אם מוצדקות ובין אם לא. משכך, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה יצטרכו גם כאן לעקוב באופן צמוד אחר התפתחות התביעות ולבדוק כי אכן הן מוצדקות. ככלל, אם המשק יכנס למיתון והאטה כלכלית, צפוי כי חברות הביטוח ישלמו יותר תביעות לעומת תקופות עבר.

* ביטוח חייםלכל חברות הביטוח יש תיק גדול מאוד של פוליסות ביטוח חיים למקרה מוות, שהן מכרו לאורך השנים. אם אכן התחזיות הפסימיות יתממשו ומספר מקרי המוות יעלה בצורה משמעותית בקרב האוכלוסייה המבוטחת על ידי חברות הביטוח, הרי שהן ימצאו עצמן משלמות סכומי ביטוח גבוהים, לפחות עד שימצא חיסון לנגיף. כרגע לא נראה שזה יהיה המצב, במיוחד כי על פי מה שידוע היום, מקרי המוות מנגיף הקורונה מיוחסים לגילאים המבוגרים, החל מגיל 60 ואילך. זאת, בעוד שאוכלוסיית הפוליסות בביטוח חיים ברובה הרבה יותר צעירה. למרות האמור, החברות יצטרכו לעקוב באופן צמוד אחר התפתחויות בתביעות מקרי המוות.

אחת הדרכים של חברות הביטוח להגן על התיק שבשייר ממקרים אלו היא על ידי רכישת ביטוח משנה למקרי קטסטרופה בגין מוות ממגפות. חברות שהשכילו לרכוש בעבר הגנה כזו ישלמו פחות תביעות, יחסית לחברות שלא רכשו הגנה כזו.

יוזכר, כי רק לפני כשנה אילצה רשות שוק ההון את חברות הביטוח להוזיל את הפרמיות של ביטוחי החיים. אילוץ זה הגיע בתואנה שחברות הביטוח לא עדכנו כלפי מטה את הפרמיות כפי שהיה צפוי מהן,  לאור השיפור בהתארכות תוחלת החיים של האוכלוסייה בכלל והמבוטחים בפרט, מה שהקטין את מספר התביעות ששולמו.

נגיף הקורונה מייצג תופעת "ברבור שחור" שלא נצפתה או נחזתה, מה ששוב מזכיר לכולנו כי ניסיון העבר אינו בהכרח חזאי מספיק טוב עבור העתיד. לכן, יש לנקוט באמצעי זהירות בכל הנוגע לתמחור של פוליסות ביטוח ארוכות טווח, המגלמות התחייבויות לעשרות שנים קדימה, לנוכח אי הוודאות המרובה.

* קצבאות זקנה וסיעודכאמור, על פי המידע המצומצם הקיים עד היום, מקרי המוות שדווחו עד כה היו בעיקרן בקרב האוכלוסייה המבוגרת או החלשה בריאותית. גם כאן, אם התחזיות הפסימיות יתממשו, הרי שחברות הביטוח וקרנות הפנסיה ישלמו קצבאות זקנה לאוכלוסיית הפנסיונרים לתקופה קצרה יותר מזו שחזו ולכן יוכלו לדווח על רווחים גבוהים מהצפוי. הדבר נכון גם לאוכלוסייה לה משלמות החברות קצבה סיעודית בפוליסות סיעוד. למגדל ביטוח יש את תיק החיים הגדול ביותר ולכן היא תהיה רגישה יותר לשינויים בתביעות ביטוחי חיים או קצבאות זקנה. אחריה, בסדר יורד בחשיפה, הן כלל ביטוח, הראל והפניקס. יצוין כי להראל ביטוח יש את התיק הסיעודי הגדול ביותר, מה שיכול להיטיב עמה את המצב.

מהן ההשלכות הפיננסיות על חברות הביטוח?

* תשואות נמוכות על תיקי פוליסות משתתפות ברווחים (ביטוחי מנהלים) –  הדבר נכון בעיקר לחברות מגדל ביטוח, לה יש את תיק הביטוח המשתתף ברווחים הגדול ביותר, כלל ביטוח עם התיק השני בגודלו והראל ביטוח, הפניקס ומנורה מבטחים, בסדר יורד. בתיק המשתתף, החברות גובות דמי ניהול כפונקציה מתשואות ההשקעה. ההפסדים בשווקים בחודשיים האחרונים מאפסים את דמי הניהול הנגבים (יוצרים חוב דמי ניהול לעתיד), שהוא מקור הכנסה עיקרי וחשוב לחברות.

* תשואות נמוכות על תיקי פוליסות מבטיחות תשואהבתיקי פוליסות אלו, שנמכרו עד סוף 1990, חברות הביטוח מבטיחות תשואה מינימלית למבוטחים. את רוב ההבטחה, כ-70% מגודל התיק, משיגות החברות מאגרות חוב מדינה ייעודיות, אך בשאר עליהן להשיג את התשואה המינימלית בשוק החופשי. בימים אלו החברות לא מסוגלות להשיג את התשואה המינימלית מה שגורם להפסד פיננסי.

* עקום ריבית חסרת סיכון של אג"ח מדינהעקום הריבית חסרת הסיכון משמש כבסיס לחישוב אומדן גובה ההפרשות האקטואריות בדוחות הכספיים של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. זאת בנוסף לקביעת ההתחייבויות לפי שווי הוגן בחישוב דרישת ההון של החברות במסגרת סולבנסי 2. מאז תום שנת 2019, המשיך עקום הריבית חסרת הסיכון לרדת ובתקופה האחרונה, בעקבות התפרצות הקורונה, אף ביתר שאת. משמעותה של ירידת ריבית היא הפרשות אקטואריות גבוהות יותר. הדבר רלוונטי במיוחד עבור הפוליסות ארוכות הטווח של ביטוח חיים וביטוח סיעודי. לנוכח המצב, ניתן לצפות כי החברות יצטרכו להגדיל את ההפרשות בדוחות הכספיים של הרבעון הראשון  של השנה ולכן ניתן לצפות כי הן ידווחו על הפסדים ועל קיטון נוסף בהון החופשי במסגרת סולבנסי 2.

יצוין כי לפני כשבוע פרסם הממונה על שוק ההון, משה ברקת, הקלה מסוימת באופן שבו יש להשתמש בריבית חסרת הסיכון, ובכך הדבר אמור לקזז את גובה ההפסדים הצפויים מריבית הנמוכה, אך לא לבטלם.

ניהול סיכונים זהיר נדרש להמשך הדרך

לסיכום, קיימת אי ודאות רבה הן לגבי מקרי המוות הצפויים כתוצאה מהתפשטות הנגיף, והן לגבי השלכות המיתון הכלכלי והפעילות העסקית על גובה התביעות שישלמו חברות הביטוח. בעוד שסוגי התביעות השונים יכולים להתפתח עד שיהיה ניתן להעריך מחדש את הנחות העבודה המעודכנות במודלים האקטואריים, הרי בכל הקשור להשפעות הפיננסיותקרי תשואות על הנכסים וריביות נמוכותאלו באות לידי ביטוי באופן מידי ובסכומים גבוהים בדוחות הכספיים.

במקביל, חברות הביטוח יאלצו לנקוט במספר צעדים, בהם: הגדלת תשומת הלב בטיפול בתביעות ובפניות המבוטחים בימים אלו, מעקב מקרוב אחר ההתפתחויות, בחינת עדכון מחדש של הנחות העבודה לתמחור המוצרים ולחישוב ההפרשות האקטואריות, ובחינת צמצום הוצאות התפעול אל מול ההכנסות היורדות.

השווקים כבר נתנו ביטוי לחששות אלו, ובהתאם, שערי המניות של חברות הביטוח נפלו בעשרות אחוזים. לא נשאר אלא להמתין להתפתחויות נוספות ולהעריך מחדש את המצב.

קו

הכותב הוא אקטואר וחבר באגודת האקטוארים בישראל ובמכון האקטוארים בבריטניה, לשעבר משנה למנכ"ל ואקטואר ראשי בכלל ביטוח, והיום הוא יועץ לחברות הביטוח ולסטרטאפים בתחום האינשורטק ומכהן כיו"ר ועדת ההכשרה של אגודת האקטוארים בישראל.