בעקבות פסיקת העליון: רווחי שיא לענף ביטוח חובה / מאת חגי שפירא

בעקבות פסיקת העליון: רווחי שיא לענף ביטוח חובה / מאת חגי שפירא

עדיין לא ניתן לומר שהתחום חזר לימים עברו, שבהם התחום היווה את עיקר הרווח באלמנטרי. ביטוח חובה - ינואר-יוני 2019

תפוקה ורווחיות – תחום ביטוח חובה הינו השני בגודלו באלמנטרי (לאחר רכב רכוש) ותפוקתו בחציון הראשון של 2019 הגיעה לכדי 3.09 מיליארד שקל (3.06 מיליארד בחציון אשתקד – גידול של כ-1%).
התחום מהווה 24.3% מתפוקת המגזר האלמנטרי (3.09 מתוך 12.7 מיליארד שקל) אך אם ניקח בחשבון הגידול במצבת כלי הרכב, קיימת ירידה ריאלית בתקבולי החברות של לפחות 3% בממוצע פר רכב בודד  (בהנחה שיש גידול של 4% במצבת כלי הרכב לאחר גריטה). עם זאת, וראוי לציין, שהחל מתחילת 2019 הסבסוד למבוטחים שהועבר ישירות לחברות הביטוח בשנים 2017-2018 בגין החזר עודפי רווחי קרנית (7% אשתקד) פסק ולפיכך הפרמיה הממוצעת למבוטחים גדלה בשיעור של כ-4% (לאחר נטרול החזר עודפי קרנית אשתקד).
למרות הגידול (המלאכותי) בפרמיה הממוצעת למבוטח הבודד (שסובסד אשתקד), אנו מבחינים בהמשך מגמה של ירידת תעריפים הדרגתית, הנובעת מהתחרות ואשר צברה לאחרונה תאוצה עקב ממצאי ועדת קמיניץ ופסיקת בית המשפט העליון באשר לריבית ההיוון (3%). גורמי השוק מצפים אף לקצב גבוה יותר של הורדת תעריפים עקב כך. בתחילת ינואר 2019 התעריפים עלו ב-7% עקב ביטול החזר עודפי קרנית ובמשך החודשים שעברו ניכר ששיעור הגידול הלך ופחת עקב התחרות.
בנוסף, גם כניסתן של החברות החדשות (ליברה ו-ווישור) הוסיפה לתחרותיות של תחום החובה ואין ספק שהחברות הללו גרמו לחברות הוותיקות לתת מענה (גם תעריפי) לפרמטרים חדשים כגון קילומטראז' וקבוצות גיל או ותק נהיגה חדשות.
מבין החברות הוותיקות – רוב החברות ירדו בתפוקה לעומת אשתקד (למעט הפניקס, שלמה, שירביט, הכשרה ו-AIG) וניתן בהחלט להבחין בתחרות הכוללת את כל החברות.
באשר לרווחיות, התחום השיג את התוצאה הטובה ביותר בשנים האחרונות והגיע לרווח שיא של 1,070.1 מיליון שקל בחציון (1.07 מיליארד שקל) לעומת 16.6 מיליון שקל אשתקד. שיעור השיפור הינו בסדר גודל של 1,053 מיליון שקל – פי 64 מאשתקד.
התחום מהווה השנה כ-45.9% מרווחיות האלמנטרי (1.07 מתוך 2.32 מיליארד שקל) ולמעשה חזר להיות גורם מוביל ברווחיות המגזר האלמנטרי, לראשונה משלהי 2015.

הסיבות עיקריות (שחברו יחד) לשינוי מאשתקד:

א. פסיקת בית המשפט העליון על ריבית היוון בגין נזקי גוף של 3% (למעשה ביטול מסקנות וינוגרד ואימוץ מסקנות ועדת קמיניץ) – תרומה של 739.6 מיליון שקל

ב. גידול דרסטי ברווחי שוק ההון שהיה פורה באופן יוצא דופן – גידול של 378.2 מיליון שקל ביחס לאשתקד. (רווח השקעתי בחציון של 600.9 מיליון שקל לעומת 222.6 מיליון שקל אשתקד)

ג. הגורמים האחרים השפיעו בצורה שונה ו/או במינון שונה על כל אחת מהחברות, אך המגמות היו דומות ברוב המקרים. בחציון הנסקר ההשפעה של כל הרכיבים הר"מ ולמרות חשיבותם לא התקרבו בהשפעתם לרווחי שוק ההון והשפעת שינוי ריבית ההיוון:

* ביטוח משנה – גדל בהדרגתיות והפך להיות פקטור חשוב בתפוקה והרווחיות 43.7%. מתפוקת התחום עובר למבטחי משנה (1.35 מיליארד שקל) וחלקם בתשלומי תביעות (כולל גידול בתלויות) הגיעל-54.9%. בחברות שאחוז השתתפות משנה עובר את ה-50% ובעיקר בחוזי מכסה (קווטה שייר) יש משמעות רבה לעמלה המתקבלת בחברות (שלמה, הכשרה, כלל ביטוח, איילון, הפניקס, חקלאי, שירביט, ליברה, ווישור).

* ריבית חסרת סיכון – מגמת הריבית הנמוכה בעולם גורמת לכך שחברות צריכות (ברוב המקרים) להגדיל רזרבות עקב המשך מגמה וצפייה לירידת הריבית. בחציון הנסקר התופעה עומעמה עקב ההשפעות האחרות.

* השפעות מדד ושער חליפין – המדד עלה השנה ביחס לאשתקד מ-0.9% ל-1.2% והמשמעות היא הגדלת ההתחייבויות הביטוחיות ברוב החברות. באשר לשער החליפין המגמה הפוכה ותיסוף השקל משפר עמדות בעיקר בחברות העתירות ביטוח משנה.

* שינויים בהפסדי הפול – למרות פסיקת העליון ביחס לריבית ההיוון, החברה הציגה הפסד חציוני של 255.8 מיליון שקל (238 מיליון בחציון אשתקד) החברות שגדלו בשנים האחרונות בביטוחי חובה בדרך כלל מגדילות את חלקן בהפסדי הפול עקב חלוקת התפוקה והנטל בהפסדים בעבור כל שנת חיתום בנפרד ובהתאם לגודלה היחסי של החברה באותה שנה.

* פרסום טיוטת תקנות שיבוב של הביטוח הלאומי – מדובר בהליך רגולטורי שמטרתו לבצע שינויים הקשורים בקביעת סכומי השיבוב שיועברו עקב תאונות דרכים מהמבטחים למוסד לביטוח לאומי. בנוסף להתחשבנות היסטורית, ההצעה לקבע את הסכום על 9.74% מדמי הביטוח החל מינואר 2020 וביצוע עדכונים שוטפים. אין ספק שקבלת הטיוטה תגדיל את ההתחייבויות הביטוחיות של החברות ותהווה פקטור ברצון להעלות התעריף.

* שינויים בתביעות תלויות משנים קודמות ושנה שוטפת – בכל מאזן יש חברות ששיפרו עמדות ויש חברות שדיווחו על החמרה וכך גם בחציון הנסקר. בסך הכול ולאחר נטרול ההשפעות האחרות קיימת החמרה מסוימת בבחינת כל החברות.

הגדולה – הראל

הרווחית – מנורה מבטחים

החברה הגדולה ביותר היא הראל ותפוקתה 419 מיליון שקל המלוות ברווח של 190 מיליון שקל (441 מיליון שקל והפסד של 31 מיליון שקל אשתקד). זו ירידה של 5% בתפוקה ושיפור של 222 מיליון שקל ברווחיות תוך מעבר מהפסד לרווח משמעותי. הירידה בפרמיה מקורה מירידת פרמיה במספר קולקטיבים. החברה מחזיקה כשליש מעובדי המדינה וחלק מגודלה מוסבר גם בחלקה הגדול ברכבי נישות מעל 3.5 טון, לרבות אוטובוסים. השיפור ברווחיות דרמטי וקשור לפסיקת בית המשפט העליון ביחס לריבית ההיוון של פיצויים בגין נזקי גוף בנזיקין (158 מיליון שקל) ושיפור ברווחי שוק ההון (49 מיליון שקל). מנגד היה גידול מסוים בהתחייבויות הנובע מירידה של עקום הריבית.
מנורה מבטחים החזקות במקום השני – עם תפוקה של 410.1 ורווח של 249.9 מיליון שקל (421.5 והפסד של 7.9 מיליון שקל) – ירידה של 2.7% בתפוקה ושיפור ברווחיות של 257.8 מיליון שקל, תוך מעבר מהפסד לרווח משמעותי המציב אותה במקום הראשון ברווחיות בתחום זה בחציון 2019.
הירידה בפרמיה נובעת משינוי תמהיל התיק, אשר הביא לירידה בפרמיה ממוצעת וכן מקיטון חלקה בפול.
באשר לרווחיות, עיקר השינוי מפסיקת בית המשפט ביחס להיוון נזקי הגוף (167 מיליון שקל) וגידול ברווחי השקעות (85.6 מיליון שקל).השפעות קטנות יחסית (לגידול ברווח) היו גם לקיטון עמלות וגידול בעמלות משנה. ברבעון השני החברה מדווחת על שיפור בתוצאות חיתומיות (התפתחות משנים קודמות). חלקה של שומרה בתפוקה ורווחיות מנורה החזקות ראוי לציון: תפוקה – 155.1 מיליון שקל (37.8%) וברווח 120.3 מיליון שקל (48.1%).
שלמה (מקום שלישי) עם תפוקה של 370.1 ורווח של 69.4 מיליון שקל (363 ורווח של 26.6 מיליון שקל אשתקד) – גידול של 2% בתפוקה ושיפור רווחיות של 42.8 מיליון שקל (160.6%) הגידול התמתן ביחס לשנים קודמות ונובע מהרצון של החברה שלא להיגרר לתחרותיות בעייתית. עיקר השינוי קשור בפסיקת העליון לגבי היוון (18 מיליון שקל כולל חלקה בפול) וכן שיפור ברווחי השקעה (19.6 מיליון).התחום בחברה עתיר ביטוח משנה וזה משפיע גם על הרווחיות.
מגדל (מקום רביעי) – עם תפוקה של 314 ורווח של 123.9 מיליון שקל (330.5 מיליון שקל והפסד של 27.1 מיליון שקל) – קיטון של 5% בתפוקה ושיפור של 151 מיליון שקל ברווחיות תוך מעבר מהפסד לרווח.
עיקר השיפור ברווח נובע בעיקר מהשפעת החלטת בית המשפט העליון ביחס לריבית ההיוון (95 מיליון שקל) וגידול ברווחי השקעות (92.8 מיליון שקל). החברה מדווחת על הרעה בתוצאות הנובעות מהתפתחות שלילית בניסיון התביעות, גידול בתביעות הפול וכן גידול בהתחייבויות ביטוחיות עקב ירידת עקום הריבית. החברה מחזיקה כשני שלישים מקולקטיב מעובדי המדינה וכן קולקטיבים נוספים ובחלק מהן קיימת ירידה בפרמיה הממוצעת שהשפיעה על הקיטון בתפוקה.
הפניקס (מקום חמישי) – עם תפוקה של 309.6 מיליון שקל ורווח של 222.4 מיליון שקל (288.8 ורווח של 29.5 מיליון שקל אשתקד) – גידול של 7.2% בתפוקה ושיפור רווחיות של 192.9 מיליון שקל (653.1%). הפניקס היא החברה היחידה (מבין חמש הגדולות באלמנטרי) שהצליחה לגדול בתפוקת התחום.

עיקרו של הגידול ברווח עקב פסיקת העליון (105 מיליון שקל) וכן מגידול רווחי השקעות (75 מיליון שקל). ההשפעה של הגורמים האחרים פחות משמעותית.
ביטוח ישיר (מקום 6) -ע ם תפוקה של 297.2 מיליון שקל ורווח של 22.8 מיליון שקל (299 והפסד של 8.6 מיליון שקל אשתקד) – קיטון של 0.6% בתפוקה ושיפור רווחיות של 31.4 מיליון שקל תוך מעבר מהפסד לרווח. שיעור הגידול התמתן ביחס לשנים עברו ונובע מהחלטת החברה שלא להיגרר לתחרות שאינה נשלטת. עיקרו של השינוי ברווחיות נובע מהשפעת סוגיית ההיוון שגרמה להקטנת ההתחייבויות (29.2 מיליון שקל) וכן גידול של 8.2 מיליון שקל ברווחי השקעות. מנגד החברה דיווחה על הגדלת רזרבות בגין (טיוטת) תקנות השיבוב של הביטוח הלאומי, השפעת מדד וגידול חלקה בהפסדי הפול. בשנה הנוכחית גדלה השפעת ביטוח משנה וגם לכך יש השפעה על התוצאות.
כלל ביטוח (מקום 7) עם תפוקה של 249.6 מיליון שקל ורווח של 82.9 מיליון שקל (258.5 ורווח של 26.8 מיליון שקל) – קיטון בתפוקה של 3.5% ושיפור רווחיות של 56 מיליון שקל (208.5%). ירידה קטנה בתפוקה ולעומת גידול ברווחיות הנובע מהשפעת ריבית ההיוון (63 מיליון שקל ולעומת 28 מיליון שקל אשתקד – שינוי של 35 מיליון שקל) וגידול בתשואות שוק ההון (12.4 מיליון). ראוי לציין שהחברה הקטינה רזרבות בגין וינוגרד כבר בחציון השנה הקודמת. בחברה קיימת השפעת ביטוח משנה ניכרת בתחום זה המשפיעה גם כן על התוצאות.
איילון (מקום 8) עם תפוקה של 216.1 ורווח של 42 מיליון שקל (245.4 מיליון שקל ורווח 17.9 מיליון שקל) – ירידה של 11.9% בתפוקה ושיפור של 24.1 מיליון שקל ברווחיות (134.3%).
הקיטון בתפוקה קשור בירידת פוליסות קולקטיביות במסגרת מדיניות של טיוב תיק וכן מקיטון חלקה של החברה בפול. הגידול ברווח כתוצאה מפסק הדין המתייחס לשיעור ההיוון (25 מיליון שקל) ושיפור בתשואות שוק ההון (12.4 מיליון שקל). הרווח החיתומי קטן במקצת עקב החמרה בהתפתחות תביעות בגין שנות חיתום ישנות (החברה מדווחת שיש גם תביעות אחרות מתקופות מסוימות ששם דווקא היה שיפור). בנוסף, קיימת שחיקה בשיעור הרווחיות של שנת חיתום שוטפת.
הכשרה (מקום 9) – עם תפוקה של 185.2 ורווח של 15 מיליון שקל (171 מיליון והפסד של 8.9 מיליון שקל אשתקד) – גידול של 8.3% בתפוקה ושיפור של 24 מיליון ברווחיות תוך מעבר מהפסד לרווח.
הגידול בתפוקה נובע מתוספת קולקטיב וכן מפעילות סוכנים. עיקר השינוי ברווח מקורו מ"פסק הדין" בעליון (17.8 מיליון שקל) ומנגד קיטון ברווחי השקעות (בניגוד למגמות השוק) וגידול בהתחייבויות ביטוחיות עקב עליית שיעור המדד וירידה בעקום ריבית חסרת סיכון. התחום עתיר ביטוח משנה ויש לזה השפעה גם על התוצאות.
שירביט (מקום 10) עם תפוקה של 98.1 מיליון והפסד של 1.9 מיליון שקל (95 מיליון שקל ורווח של 0.04 מיליון שקל אשתקד) – גידול של 3.3%בתפוקה (חרף אי חידוש קולקטיב עקב החלטת החברה שלא להיגרר לירידה תעריפית לא הגיונית) והרעה של כ-1.9 מיליון שקל ברווחיות ובניגוד למגמת השוק תוך מעבר מאיזון/רווח מזערי להפסד מזערי. החברה מדווחת על התפתחות שלילית של תביעות משנות חיתום ישנות עקב הערכה אקטוארית שהייתה חזקה יותר מהמגמות החיוביות שנבעו מפסיקת העליון לגבי ההיוון (15 מיליון שקל) וגידול ברווחי השקעה (כ-5 מיליון שקל).
AIG(מקום 11) – עם תפוקה של 93.8 מיליון שקל ורווח של 37.8 מיליון שקל (89.3 והפסד של 5.7 מיליון שקל אשתקד). זהו גידול של 5.1% בתפוקה ושיפור הרווחיות ב-43.5 מיליון שקל תוך מעבר מהפסד לרווח. עיקר השינוי קשור בפסיקת העליון בהתייחס להיוון (34.7 מיליון שקל) ושיפור רווחי השקעות (17.1 מיליון שקל).
וישור (מקום 12) – חברה חדשה עם תפוקה של 62.3 מיליון שקל ורווח של 0.71 מיליון שקל (לא הייתה פעילות בתקופה מקבילה אשתקד). מאחר שמדובר בחברה חדשה, ההשפעות הגדולות על התפוקה נובעות מעסקאות עם ציי רכב שבוצעו בשלהי 2018 ונמשכים בשוטף ב-2019. החברה נערכת לקראת התחלת פעילות שיווק דיגיטלית לציבור הרחב בזמן הקרוב.
עיקר הרווח נובע מרווחי השקעות והכנסות מעמלת משנה (התחום עתיר ביטוח משנה כהגנה על ההון) אך מוקדם עדיין לסקרו. המלצות קמיניץ ושינויים בריבית ההיוון ישפיעו על החברה בעיקר בעתיד. העובדה שהחברה הצליחה להציף את בעיית ההוצאות (של ההקמה) ולהציג רווח בתחום כבר בתחילת הדרך ראויה לציון.
ביטוח חקלאי (מקום 13) – עם תפוקה של 51.4 ורווח של 16.5 מיליון שקל (57.6 מיליון שקל ורווח של 5 מיליון שקל אשתקד) – ירידה של 10.6% בתפוקה ושיפור רווחיות של 11.5 מיליון שקל (229.3%).
עיקר הירידה ברווח מקורה מתפוקת סוכנים וקשורה בתחרות העזה. הגידול ברווח נובע מקיטון ההפרשות בגין פסיקת העליון (11.9 מיליון שקל) וגידול ברווחי השקעות (5.4 מיליון). בנוסף, החברה מדווחת על שיפור עמדות בביטוח משנה. מנתונים אלו ניתן להבין שברמה החיתומית חלה הרעה מסוימת (בנטרול ההשפעות של היוון וההשקעות).
ליברה (מקום 14 – חדשה) עם תפוקה של 14.8 מיליון שקל והפסד של 1.79 מיליון שקל (לא הייתה פעילות אשתקד). מדובר על חברה חדשה שהחלה פעילות בשלהי 2018, החברה הציגה הפסד הנובע מההוצאות הקבועות וכמצופה מחברה חדשה בתקופת ההקמה. עדיין מוקדם לסקר תוצאות חיתומיות והשפעות אחרות בחברה זאת, אך ניתן להבחין בחיתום קפדני שייתן אותותיו בעתיד. בכל מקרה ועל מנת לטפל ברמת ההוצאות יהיה צורך להגדיל את התפוקה בצורה משמעותית.

סיכום

תחום ביטוח חובה עבר אירועים רבים וחשובים בחציון הנסקר (ובעיקר ברבעון האחרון). פסיקת בית המשפט וקיבוע ריבית ההיוון על 3% הציפה שחרור רזרבות של כ-740 מיליון שקל שגרמו לגידול הרווח (באופן חד-פעמי אך עם השלכות חשובות להמשך). בנוסף, הרווח הועצם על ידי רווחי שוק הון גבוהים במיוחד שהגיעו בחציון לכ-600 מיליון שקל.
העובדה שהתחום השיג רווחיות של 1.07 מיליארד שקל בתקופה של חצי שנה קשורה לחיבור שני המקורות הללו (ריבית היוון ורווחי שוק ההון).
אם ננטרל את ההשפעות הללו נוכל להבחין שעדיין לא ניתן לומר שהתחום חזר לימים עברו, שבהם התחום היווה את עיקר הרווח באלמנטרי, ונצטרך לבדוק את השפעת התהליכים בהמשך.
הפעילות של החברות החדשות מאיצה את התחרות ואת המגמה של ירידה הדרגתית בפרמיה הממוצעת, אך לעומת זאת קיימים תהליכים הפוכים כגון ירידה בריבית חסרת סיכון וכן טיוטת חוזר בהתייחס לשיבובי הביטוח הלאומי.
השאלה הגדולה עדיין מרחפת על התבססות ריבית ההיוון החדשה (3%) שעלולה מבחינת החברות לעבור לחצי שוק להורדת תעריפים והתאמתם לשינויים המתבקשים.
הצפת הרווח ברבעון הנוכחי בגין ההיוון ורווחי ההשקעה יוסיפו למדינה כספי מיסים חשובים (עקב הרווח) ונראה שכוחות השוק והממשלה החדשה שתקום לא ייתנו לרווחים מסוג זה להיות חלק מפוליסה שצריכה לתת מענה ביטוחי לפלת"ד.
באשר למגזר הערבי ולסוכני המגזר הערבי, עדיין מרחפת העתירה לבג"ץ של מספר סוכנים ואנו עדיין רחוקים מפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים.

 

תוצאות תחום רכב חובה בחציון הראשון של 2019, והשוואה לתוצאות החציון המקביל אשתקד (במיליוני שקלים)

 

תוצאות תחום רכב חובה בחציון הראשון של 2018 (במיליוני שקלים)