בית המשפט: נכות רפואית משמשת כנקודת מוצא אולם יש לבחון את השפעתה על נפגע מסוים

בית המשפט: נכות רפואית משמשת כנקודת מוצא אולם יש לבחון את השפעתה על נפגע מסוים

לפיכך, יש לתת משקל להיקפה, אופייה ומיקומה של הפגיעה ולהתייחס להשפעתה של הנכות על מקצועו של הנפגע - כל זה תוך התחשבות בגילו, השכלתו וכישוריו

בבית משפט השלום בתל אביב-יפו נדונה תביעתו של פלוני, אשר יוצג על ידי עו"ד עידו אמגור כנגד התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה (הפול) בע"מ, אשר יוצגה על ידי עו"ד עמיחי טרוזמן. פסק הדין ניתן באפריל 2019, מפי השופטת אורלי מור-אל.
תביעה זו עניינה שיעור הפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים.
תאונת דרכים התרחשה בשנת 2012 בזמן שהתובע, אשר רכב על אופנוע, התנגש ברכב שנסע מולו. כתוצאה מכך הובהל התובע לבית החולים עם פגיעה רב מערכתית. לאחר התאונה היה התובע בטיפול רצוף של מרפאות שונות ובין היתר עבר גם בטיפול פסיכיאטרי.
תאונת הדרכים אינה מהווה תאונת עבודה ולפיכך מונו מומחים רפואיים בתחומים שונים לקביעת נכותו של התובע עקב התאונה. המומחים העמידו את נכותו של התובע על שיעור של יותר מ-30% נכות.
במקרה דנן, הנתבעת נשאה באחריות לתשלום הפיצויים לתובע, אך התעוררה מחלוקת עמוקה בין הצדדים בכל הנוגע למצבו התפקודי של התובע ולסכום הפיצוי המגיע לו. התובע טען לפיצוי בסך של כ-4 מיליון שקל, ואילו הנתבעת טענה, כי הפיצוי אמור להגיע לכל היותר לסכום של 123,117 שקל.
בית המשפט ציין, כי ההלכה הינה שהפגיעה התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו. הנכות הרפואית משמשת כנקודת מוצא, אך עם זאת, יש להוסיף ולבחון את השפעתה על הנפגע המסוים. לפיכך, יש לתת משקל להיקפה, אופייה ומיקומה של הפגיעה ולהתייחס להשפעתה של הנכות על מקצועו של הנפגע, כל זה תוך התחשבות בגילו, השכלתו וכישוריו. בנוסף, יינתן משקל גדול לראיות הנוגעות להשלכה התפקודית בפועל, כמו לדוגמה, שינויים שחלו בשכר הנפגע.
בית המשפט הוסיף, כי התובע נפגע באופן קשה בתאונה ונאלץ לעבור תקופת החלמה עם נכויות זמניות. עם זאת, לאחר החלמתו, ניכר כי התובע מתפקד ואינו זקוק לעזרה בפעולות בסיסיות. כמו כן, יש להניח שהוא מצליח לבצע את מירב הפעולות. כך גם עולה מהתיעוד המצולם שהביאה הנתבעת. התובע מתגורר בדירה שכורה ולא טען לרגע כי נזקק לעזרה כלשהי. עם זאת, בית המשפט הדגיש, כי מוגבלותו של התובע ללא ספק מצדיקה מתן פיצוי מתון.
בשים לב למכלול הנסיבות, לאחר בחינת טענות הצדדים ומכלול הראיות שהובאו, לרבות אפשרות החמרת הנכות בידו בעתיד, ובהתאם להתרשמותו מהנתונים, קבע בית המשפט כי הגריעה התפקודית של התובע עומדת על שיעור של 25%, מתוך הנחה שבשל תוצאות התאונה נגרע מן התובע רבע מכושר השתכרותו.
שיעור זה נותן משמעות כמעט מלאה לנכויות של התובע בעלות המשמעות התפקודית האורתופדית והנוירולוגית, ומתעלם מן הנכות האורולוגית שלפי פסיקת בית המשפט "אינה בעלת משמעות תפקודית". בית המשפט אף הדגיש, כי אין מומחה בתחום האורתופדי אשר ציין אפשרות קיומה של החמרה בנכות בידו של התובע והיזקקות לניתוחים עתידיים. המומחה סבר, כי ההשפעה התפקודית קלה. כמו כן, ניתן לראות כי התובע התרגל למצבו, למד תחום בו הנכויות שלו עתידות להפריע לו במידה מוגבלת, מה גם שהוא סובל מנכויות קודמות, אשר גם הן משפיעות על תפקודו.
לפי כל המובא לעיל, בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 1,010,000 שקל בגין הפסדי שכר בעבר, גריעה מכושר השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין ונזק לא ממוני.
עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

____________________

תגובת הפול, לבקשת פוליסה: "פסה"ד התקבל בחברת הפול ושולם כדין. בהקשר זה יש לציין כי טענת הנפגע לפיה התאונה היא שקטעה את הקריירה שלו כשחקן כדורסל בליגת העל נדחתה על ידי בית המשפט. ביהמ"ש קבע, כפי שנטען על ידי הפול, כי פגיעה קודמת של הנפגע בברכיו, בגינה אף עבר ניתוח, היא הגורם לכך".