במקרה של טענה למסירת עובדות כוזבות – האם הוראות פקודת רכב מנועי גוברות על הוראות חוק חוזה הביטוח

במקרה של טענה למסירת עובדות כוזבות – האם הוראות פקודת רכב מנועי גוברות על הוראות חוק חוזה הביטוח

בית המשפט ציין, כי בחוק הפיצויים או בפקודת ביטוח רכב מנועי אין הוראה השוללת פיצויים ממי שנפגע בתאונת דרכים בשל מסירת עובדות כוזבות, בדומה לקביעה בסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח

בבית משפט השלום בקריות נדונה תביעתם של פלוני ואח' ("התובעים") כנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ ("הנתבעת"). פסק הדין ניתן בפברואר 2018, בהיעדר הצדדים, מפי השופטת לובנה שלאעטה חלאילה.

התובעים הגישו נגד הפניקס תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התובעים 1 ו-2, הם הוריהם של התובעים הקטינים 3, 4 ו-5. הפניקס היא מי שביטחה את השימוש ברכב בו נסעו התובעים בזמנים הרלוונטיים לתאונה.

פסק הדין: בית המשפט ציין, כי השאלה העיקרית בתיק זה נוגעת לתחולת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, שעניינו מתן פטור מחבות ביטוחית של מבטח לפי פוליסה, במקרה של מסירת מידע כוזב בכוונת מרמה, על חוק הפיצויים. בית המשפט קבע, כי שתי מחלוקות עיקריות נתגלעו בין הצדדים, בצד המחלוקת בשאלת הנזק: מחלוקת עובדתית, שעניינה בשאלה אם שלושת התובעים הקטינים היו ברכב עם הוריהם בזמן התאונה, או שמא כלל לא היו מעורבים בה, כפי שטענה הפניקס, והמחלוקת המשפטית, אליה יידרש בית המשפט רק אם יקבע, כי הקטינים לא היו מעורבים בתאונה. המחלוקת המשפטית נוגעת לתחולת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, שעניינו מתן פטור מחבות ביטוחית של מבטח לפי פוליסה, במקרה של מסירת מידע כוזב בכוונת מרמה, על חוק הפיצויים.

בית המשפט קבע, כי הוכח, שהתובעים הקטינים, 3, 4 ו-5 לא היו ברכב בזמן התאונה, ומכאן שאינם זכאים לכל פיצוי. השאלה המתבקשת עתה, לאחר שהוכרעה המחלוקת העובדתית בין הצדדים, נוגעת אפוא לתחולת הוראות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, הפוטרת את המבטח מחובתו כלפי המבוטח והמוטב, במקרה שבו מסרו המבוטח או המוטב עובדות כוזבות או שהעלימו מן המבטח עובדות בנוגע למקרה הביטוח והדבר נעשה בכוונת מרמה.

בית המשפט ציין, כי שאלת תחולת סעיף 25 על תביעות המוגשות מכוח חוק הפיצויים נדונה לא אחת בבתי המשפט, השלום והמחוזי, והדעות בעניין חלוקות. בית המשפט העליון לא נדרש להכרעה בשאלה ובבג"ץ ורדה באסטאקאר נ' שר האוצר, הותיר בית המשפט שאלה זו בצריך עיון, אם כי הזהיר מפני החלה גורפת של הסדרים מחוק חוזה הביטוח על פוליסות של ביטוח חובה.

בית המשפט הדגיש, כי בחוק חוזה הביטוח עצמו נקבע, בסעיף 40 הנמצא בפרק א' של החוק, כי "הוראות פרק זה יחולו על כל סוגי ביטוח, זולת אם יש בפרק אחר של חוק זה או בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון". מכאן, יש לבחון אם קיים הסדר מיוחד בחוק הפיצויים ו/או בפקודת ביטוח רכב מנועי, או שמא יש להחיל את ההסדר הכללי האמור בחוק חוזה הביטוח.

בית המשפט ציין, כי כידוע, חוק הפיצויים משקף הסדר סטטוטורי ייחודי של אחריות ופיצויים, בו מוטלת אחריות מוחלטת ומלאה, ללא הוכחת אשם, בצד קביעת מנגנון של ביטוח אחריות המכסה את בעל הרכב והנוהג בו מפני כל חבות. עקרון זה משולב עם ביטוח סטטוטורי שקבע המחוקק והטלת חובת ביטוח אישי, המכסה את המשתמש ברכב (פסק דין העליון לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ). חבות המבטחת לפי חוק הפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשתמש ברכב מנועי חלה מכוח תעודת ביטוח חובה המונפקת, בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי. הטלת חובת ביטוח באה כדי להגשים את מטרת ההסדר ואת התכלית הסוציאלית שבבסיס החוק, כך שנפגע בתאונת דרכים יפוצה בכל מקרה על ידי מבטח או על ידי קרנית, ללא קשר לאמצעים העומדים לרשות הנהג האחראי.

במצב דברים זה, ביטוח החובה ומעמדה של המבטחת לפיו שונים במהותם מביטוח עסקי רצוני אחר, והם נבחנים מכוח הוראות חוק הפיצויים ופקודת ביטוח רכב מנועי, ומאחר שהתכלית של החקיקה הספציפית המסדירה את חוזה הביטוח על פי הפקודה שונה מהתכלית של סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, יש להעדיפה ויש לראות בהסדרים, שנקבעו בחוק הפיצויים ובפקודת ביטוח רכב מנועי, השוללים את הפיצוי – כהסדרים ממצים ולראותם כדין מיוחד הגובר על הדין הכללי.

חדשות נוספות

בית המשפט ציין, כי בחוק הפיצויים או בפקודת ביטוח רכב מנועי אין הוראה השוללת פיצויים ממי שנפגע בתאונת דרכים, בשל מסירת עובדות כוזבות או העלמת עובדות ובכוונת מרמה, בדומה לקביעה בסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח. מקום בו חלות הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי – אין תחולה להוראות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, השוללת את זכותו של מי שמסר למבטחת עובדות כוזבות בכוונת מרמה. הוראות פקודת רכב מנועי גוברות על הוראות חוק חוזה הביטוח, וזאת מכוח הוראות סעיף 73 לחוק חוזה הביטוח ומכוח ההסדר בפקודת ביטוח רכב מנועי. בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי סעיף 7 לחוק הפיצויים מונה רשימה סגורה של נפגעים שזכותם לפיצויים על פי החוק נשללת, גם מחברת הביטוח וגם מקרנית. לפיכך, נראה שאין מקום להרחיב את רשימת הסייגים למקרים של מרמה.

לסיכום, בית המשפט קבע, שאין תחולה לסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, ומכאן שהתובעים 1 ו-2 זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם בתאונה. התביעה של תובעים 3,4 ו-5, והתובעים 1 ו-2, האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינים ומי שבאמצעותם הוגשה תביעתם, ישלמו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד להפניקס.

עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.