האם תוצאת הליך קודם משפיעה משפטית על הליך נוסף? / מאת עו"ד ג'ון גבע

האם תוצאת הליך קודם משפיעה משפטית על הליך נוסף? / מאת עו"ד ג'ון גבע

במקרה הנדון טענה המבקשת, עיריית חורפיש, כי פסק הדין שניתן בהליך הקודם מהווה השתק עילה והשתק פלוגתא ומשתיק את חברת הביטוח מלטעון, כי העירייה אחראית לנזקים שנגרמו בעקבות התאונה

בבית המשפט השלום בעכו נדונה בקשתה של עיריית חורפיש, אשר יוצגה על ידי עו"ד נעים בדר כנגד מנורה מבטחים לביטוח (המשיבה) אשר יוצגה על ידי עו"ד אמיתי סביון. פסק הדין (תא"מ 6553-10-18) ניתן בפברואר 2020, מפי הרשם הבכיר ראמי נאסר.

בפני בית המשפט הונחה בקשת הנתבעת (להלן: העיריה) לדחיית התביעה שהגישה נגדה המשיבה (להלן: מנורה) על הסף מחמת מעשה בית דין.

בשנת 2014 התרחש אירוע תאונתי שבמהלכו נגרמו לרכב המבוטח אצל מנורה נזקים שונים עקב פגיעה ממכסה ביוב פתוח שבתחום שיפוטה של העירייה. בעקבות התאונה, מנורה פיצתה את בעלי הרכב (להלן: המבוטח) בסכום של 30,604 שקל, והגישה תביעת שיבוב כנגד העירייה.

עובר להגשת תביעת השיבוב על ידי מנורה, הגיש המבוטח תביעה כספית נגד העירייה, בטענה כי העירייה הייתה אחראית לנזקים שנגרמו לו ולרכבו, לרבות בגין הפסד ימי עבודה, בסך של 41,490 שקל (להלן: ההליך הקודם).

כמו כן, במסגרת ההליך הקודם, אושרה הסכמת הצדדים ביחס לדחיית התביעה, ונפסקו לטובת התובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 9,500 שקל.

במקרה הנדון, טענה העירייה, כי פסק הדין שניתן בהליך הקודם מהווה השתק עילה, והשתק פלוגתא ומשתיק את מנורה מלטעון, כי העירייה אחראית לנזקים שנגרמו בעקבות התאונה. עוד טענה העירייה, כי כלל השתק העילה חל לא רק בין הצדדים עצמם, אלא גם בין בעל דין בעל "קרבה משפטית" לבעל הדין בהליך הקודם.

מנגד, מנורה טענה, כי יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, כיוון שהמבוטח הפעיל את הפוליסה וקיבל פיצוי ממנורה, מבלי לעדכן אותה על אודות ההליך הקודם ועל ההסכמות אליהם הגיע עם העירייה.

עוד טענה מנורה, כי בפסק הדין שניתן בהליך הקודם, כלל לא נדונה שאלת אחריותה של העירייה ולא ניתנה הכרעה פוזיטיבית על ממצא כלשהו. לבסוף טענה מנורה, כי המבוטח קיבל פיצוי מלא ממנה והוצאות משפט בהליך הקודם, ובכך קיבל פיצוי מוגדל ומעבר לנזקיו, תוך חסימת מנורה מאפשרות הגשת תביעה, ומדובר בתוצאה אבסורדית.

לאחר בחינת טענות הצדדים והפסיקה בנושא, דחה בית המשפט את הבקשה לסילוק התביעה, והדגיש כי השימוש בסמכות סילוק תביעה על הסף מהווה אמצעי קיצוני, שיש להשתמש בו במקרים חריגים בלבד.

עוד ציין בית המשפט, כי די בכך שקיימת אפשרות, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תסולק על הסף, ועל בית המשפט להעדיף תמיד את הדיון הענייני וההכרעה לגופו של עניין.

כמו כן, בית המשפט ציין כי יש לבחון את יחסי "הקרבה המשפטית" באופן רחב ולא פורמלי, כאשר השאלה שתעמוד בבסיס ההחלטה בדבר קיומה של קרבה משפטית, היא האם קיימים שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים החלת ההכרעה בהליך הראשון, על בעל הדין בהליך המאוחר.

עוד הוסיף בית המשפט, כי בין מבטח לבין מבוטח מתקיימים יחסי קרבה העולים לכדי יחסי "קרבה משפטית", שכן, היחסים נוצרים מכוח חוזה הביטוח ומכוח חוק חוזה הביטוח, אשר מקימים למבוטח ולמבטח אינטרסים זהים השלובים זה בזה, אל מול צד ג' – המזיק, במיוחד בנוגע לשאלת אחריותו לגרם הנזק. לפיכך, השיקול המנחה הוא מניעת מצב בו בהליך אחד ייקבע כי המזיק אחראי בגרימת נזק כלפי מבוטח, ובהליך אחר ייקבע אחרת לגבי אותה מסכת עובדתית.

בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי התקיימה "קרבה משפטית" בין בעלי הדין בשני ההליכים, אך למרות זאת, בית המשפט ציין כי לא התקיימו התנאים הנוספים להחלת דוקטרינת מעשה בית דין.

זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי פשרה ככל הסכם, גם אם קיבלה תוקף של פסק דין, מחייבת אך ורק את הצדדים הנוטלים בה חלק, ובנוסף, נקבע בפסיקה כי קיים ספק באשר לכוחו של פסק דין שאישר הסכם פשרה, להקים השתק פלוגתא.

יתרה מכך, בית המשפט ציין טעמים רבים לדחיית בקשת הסילוק, ובין היתר, אי השתתפותה של מנורה בהליך הקודם ואי ידיעתה על אודותיו; מתן פסק דין בהליך הקודם שאישר הסכמת הצדדים לדחיית התביעה, ללא קביעת ממצאים פוזיטיביים; העדר התייחסות בהליך הקודם לוויתור או מיצוי זכויות הצדדים ביחס לצד ג'; ומשיקולי מדיניות משפטית ראויה.

לפי כל המובא לעיל, בית המשפט קבע כי לא מתקיים השתק פלוגתא המשתיק את מנורה מלטעון כנגד העירייה בתביעת השיבוב שהוגשה על ידה, דחה את הבקשה של עיריית חורפיש לסילוק על הסף  וזימן את הצדדים לישיבה מקדמית.