המחוזי: מכירת רכב ללא תיקון לאחר תאונה לא גורם לאובדן זכות תביעה לפיצויים

המחוזי: מכירת רכב ללא תיקון לאחר תאונה לא גורם לאובדן זכות תביעה לפיצויים

זאת, הואיל ועילת התביעה של המערער התגבשה במועד אירוע התאונה, ובמועד זה הוא היה זכאי לקבל את הפיצוי בגין עלות התיקונים שנגרמו לקטנועים

בבית המשפט המחוזי בנצרת נדון ערעורו של שרון אסולין (המערער), אשר יוצג על ידי עו"ד חגי הוכהויזר כנגד בעלת הרכב הפוגע (המשיבה 1) וכנגד הפניקס חברה לביטוח (המשיבה 2), אשר יוצגו על ידי ע. פסק הדין ניתן באוגוסט 2019, מפי השופט ערפאת טאהא.
מדובר בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבית שאן, שם נדחתה תביעה כספית-נזיקית שהגיש המערער כנגד המשיבות 1 ו-2 בגין נזקים שנגרמו לקטנועים שבבעלותו עקב תאונת דרכים.
תאונת הדרכים התרחשה ביוני 2017. רכב שהיה בבעלות המשיבה 1 ומבוטח אצל המשיבה 2, גרם נזק לשני קטנועים שהיו בבעלות המערער, הראשון מסוג טי-מקס והשני מסוג קימקו (להלן: התאונה). בגין נזקים אלה, הגיש המערער תביעה לפיצויים לבית משפט השלום.
זאת ועוד, בעדותו בבית משפט השלום העיד המערער כי מיד לאחר התאונה מכר את קטנוע הטי-מקס עוד לפני שתוקן. באשר לקטנוע הקימקו, המערער טען כי הוא נפגע שוב על ידי רכב אחר בטרם תוקן, וכתוצאה מכך הוכרז כאובדן מוחלט. כמו כן, המערער קיבל פיצויים מחברת הביטוח של הרכב הפוגע בגין נזקיו בתאונה זו.
בדיון בערעורו, טען המערער כי המשיבה 2 לא פעלה בהתאם להוראות המפקח על הביטוח, שכן לא ביררה את חבותה ודחתה את תביעתו ללא כל בדיקה מינימלית מצדה. עם זאת, בית משפט השלום דחה את תביעתו על אף שהוכח כי נגרמו נזקים לקטנועים ועל אף שלא הייתה כל מחלוקת בדבר אחריותן של המשיבות לפצות את המערער בגין נזקים אלה.
עוד הוסיף המערער, כי בית משפט השלום קבע כי לא הוכיח את תביעתו על אף שעמדו בפניו שתי חוות דעת של שמאי רכב, אשר בדק את הקטנועים לאחר התאונה ועמד על הנזקים שנגרמו להם וכל זאת בעוד שהמשיבות לא הגישו חוות דעת נגדית ולא סתרו את האמור בחוות דעת השמאי מטעם המערער.
מנגד, המשיבות צידדו בפסק דינו של בית משפט השלום. לטענתן, בית משפט השלום לא נתן אמון בעדות המערער והדבר הביא לדחיית התביעה. כמו כן, מאחר שפסק הדין מבוסס על קביעות עובדתיות, הנגזרות מהתרשמותו של בית משפט השלום מחוסר מהימנותו של המערער, אין מקום להתערבות ערכאת ערעור בפסק הדין.
לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון במסמכים שהוגשו בפניו, קבע בית המשפט המחוזי כי דין הערעור להתקבל. תחילה, ציין בית המשפט כי על המערער היה מוטל הנטל להוכיח לא רק את עצם קרות הנזק אלא גם את שיעור הנזק. המערער עמד בכך כאשר הגיש מטעמו שתי חוות דעת של שמאי רכב אשר בדק את הקטנועים, תיעד את הנזקים שנגרמו להם והעריך את עלות תיקונם. זאת, בעוד שהמשיבות לא הגישו כל חוות דעת נגדית ולא ניסו לסתור את חוות דעת השמאי מטעם המערער. לפיכך קבע המחוזי,  כי חוות הדעת שהגיש המערער לבית משפט השלום משקפת את עלויות תיקון הנזקים שנגרמו בתאונה לה אחראיות המשיבות.
עוד הוסיף בית המשפט, כי מכירת קטנוע הטי-מקס והתאונה לקטנוע הקימקו, שאירעו לאחר התאונה אינן שוללות את חוות הדעת של השמאי ואינן מאיינות את זכותו של המערער לתבוע פיצוי על פיהן. זאת הואיל ועילת התביעה של המערער התגבשה במועד אירוע התאונה, ובמועד זה הוא היה זכאי לקבל את הפיצוי בגין עלות התיקונים שנגרמו לקטנועים.
בית המשפט המחוזי  התייחס לשאלה אם בעל נכס מאבד את זכות התביעה שלו במקרה שבו הוא מכר את הנכס מבלי שתיקן אותו וקבע, כי בהתאם לפסיקה, נקודת המוצא היא שהנזקים שנגרמו לנכס באירוע הנזיקי, השפיעו על המחיר בו מכר בעל הנכס את הנכס במועד מאוחר יותר. במקרה הנדון המערער מכר את הקטנוע בסכום של 28 אלף שקל פחות מהשווי שלו.
לפי כל המובא לעיל, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום. בהתאם לכך, חייב את המשיבות לשלם למערער את סכום התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.