התאבדות אינה מזכה בתגמולי ביטוח / עו"ד ג'ון גבע

התאבדות אינה מזכה בתגמולי ביטוח / עו"ד ג'ון גבע

בית המשפט ציין, כי על פי פסיקה של העליון נקבע, כי בביטוח חיים מקרה הביטוח הוא עצם מותו של המבוטח, ואילו בביטוח תאונות מקרה הביטוח הוא "תאונה שקרתה למבוטח"

בבית המשפט השלום בחיפה נדונה תביעתם של עיזבון המנוח ש. ושל א. (להלן: התובעים) כנגד איי אי ג'י חברה לביטוח (להלן: הנתבעת). שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין (ת"א 22258-01-17), אשר ניתן בינואר 2020, מפי השופט אמיר סלאמה.

בשנת 2015, הוציאה משטרת אילת הודעת "נעדר", בה צוין כי המנוח יצא מביתו באילת, לאחר שעזב את הבית על רקע בעיות כלכליות שהטרידו אותו. באותה הודעה, צוין, כי "ידוע על כוונות אובדניות, יש חשש ממשי לחייו". זמן קצר לאחר מכן, בעזרת איכון טלפוני שנעשה, נמצא המנוח בתוך רכבו, כאשר הוא חסר רוח חיים. הרכב אותר למרגלות צוק אנכי בגובה של 60 מטר, כשהוא הפוך על גגו.

בעקבות מות המנוח דרשה התובעת מהנתבעת (להלן: המבטחת) תשלום תגמולי ביטוח מכוח שלוש פוליסות לביטוח תאונות אישיות, בסך של 750 אלף שקל, אך הנתבעת דחתה את דרישתה, בטענה לפיה הפוליסה אינה מכסה את האירוע הנדון, כיוון שמות המנוח נבע ממעשה אובדני.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בשאלה האם מות המנוח נגרם עקב מעשה התאבדות, ואם כן, האם הדין המהותי ותנאי הפוליסה שוללים מהתובעת זכות לתגמולי הביטוח.

תחילה עמד בית המשפט על העובדות בתיק וקבע, כי על פי חומר הראיות בתיק ישנה סבירות גבוהה הרבה יותר כי מדובר באירוע אובדני מאשר באירוע תאונתי.

לאחר מכן התייחס בית המשפט אל הפוליסות הנדונות, והדגיש כי מדובר בפוליסות לביטוח תאונות אישיות, שכן הדבר נלמד לפי שמן של הפוליסות, לפי התנאים הכלליים, לפי מפרטי הפוליסות ולפי ההגדרות הכלליות של הפוליסות.

כמו כן, בית המשפט עמד על ההבדל בין ביטוח תאונות אישיות לבין ביטוח חיים, וציין פסיקה של בית המשפט העליון, שם נקבע כי בביטוח חיים מקרה הביטוח הוא עצם מותו של המבוטח, ואילו בביטוח תאונות מקרה הביטוח הוא "תאונה שקרתה למבוטח". לפיכך, במקרה של פוליסה לביטוח תאונה, הכוללת כיסוי למקרה של מוות, אין די בעצם מות המבוטח כדי להכניס את המקרה לגדר הפוליסה, אלא יש צורך בכך שהמוות נגרם בעקבות תאונה.

בית המשפט הדגיש, כי במקרה הנדון היה מדובר בפוליסות המגדירות עצמן כביטוח תאונות, אשר דורשות, כתנאי בלעדיו אין, קיום קשר סיבתי בין נזק הגוף או המוות, לבין אירוע תאונתי בהכרח.

זאת ועוד, בית המשפט ציין כי מדובר בפוליסות שמלכתחילה הוגדרו כשייכות למשפחת ביטוח התאונות, והגדרתן את מקרה הביטוח אינה מותירה מקום לספקות ביחס למהותן ושייכותן.

בהתאם לכך, בית המשפט דחה בתוקף את טענת התובעת, לפיה היא עדיין זכאית לתגמולי ביטוח מכוח הפוליסה, גם אם מדובר במעשה אובדני, משום שמדובר, לפי הטענה,  בפוליסות שהן, במהותן, "ביטוח חיים", ומשכך אין תחולה לסייג השולל כיסוי למעשה אובדני, וזאת מכוח סעיף 50 לחוק חוזה הביטוח.

יתרה מכך, בית המשפט הוסיף, כי לפי הנקבע בפסיקה, כאשר מדובר בביטוח תאונות אישיות, סעיף 50 לחוק חוזה הביטוח (שדן בהתאבדות) אינו חל, כיוון שהוא יכול לחול רק כאשר מתקיים "מקרה ביטוח", ובעוד שבביטוח חיים מקרה הביטוח מתקיים אך מעצם קרות המוות, בביטוח תאונות הוא מתקיים, ביחס למקרה מוות, רק אם המוות נגרם כתוצאה מתאונה.

לפיכך, קבע בית המשפט, כי בביטוח תאונות אישיות אין כיסוי ביטוחי למקרה של התאבדות, וסעיף 50 לחוק לא יכול לסייע בנדון.

לבסוף, בית המשפט הדגיש, כי הכיסוי הביטוחי נשלל גם נוכח הסייג המפורש בפוליסות המדוברות, השולל כיסוי במקרה של "איבוד לדעת או ניסיון לכך".

לפי כל המובא לעיל, בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי מותו של המנוח נבע ממעשה התאבדות, ובשל כך, מותו אינו מזכה את התובעת בתגמולי ביטוח במסגרת הפוליסות לביטוח תאונות אישיות.

עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

___________________

הכותב הינו מייסד ושותף במשרד ג'ון גבע-הדר עורכי דין ומגשרים