טענת המרמה לפי חוק חוזה הביטוח אינה חלה בתביעה המוגשת מכוח חוק הפלת"ד / מאת עו"ד ג'ון גבע

טענת המרמה לפי חוק חוזה הביטוח אינה חלה בתביעה המוגשת מכוח חוק הפלת"ד / מאת עו"ד ג'ון גבע

על פי בית המשפט, מפאת אופיו הסוציאלי של החוק, אין מקום לקרוא לתוכו בדרך של חקיקה שיפוטית, שלילת זכאות לפיצויים ממי שנפגע בתאונת דרכים באמצעות החלה של סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח  

בבית משפט השלום בפתח תקווה נדונה תביעתה של פלונית (התובעתאשר יוצגה על ידי עו"ד אריק רזכנגד AIG ישראל חברה לביטוח (הנתבעת / המבטחתאשר יוצגה על ידי עו"ד גילה ערד ואח'. פסק הדין (ת"א 63943-12-15) ניתן בינואר 2020, מפי השופטת ריבה שרון

בפני בית המשפט הונחה תביעה לנזקי גוףשלטענת התובעת נגרמו לה עקב מעורבות בתאונת דרכים משנת 2010, כאשר רכב שהיה בבעלותה פגע מאחור ברכב צד ג' (להלן: התאונה). כמו כןלא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי במועד התאונה ביטחה הנתבעת את רכב התובעת בפוליסת ביטוח חובה

בין הצדדים התקיים הליך קודם שעסק בתגמולי ביטוח ששילמה המבטחת לתובעתבגין הנזקים אשר נגרמו לרכבה בעת התאונה, מכוח פוליסת ביטוח נזקי רכושהתובעת דרשה וקיבלה מהמבטחת תגמולי ביטוח בסך של 28,964 שקל בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבה בעקבות התאונה.  

לאחר מכן קיבלה המבטחת דרישה מצדו של צד ג', לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו באותה התאונה לרכב שלו. במסגרת הליך הבירור של תביעת נזקי הרכוש של צד ג', נודע למבטחת כי מי שנהגה ברכב התובעת במועד התרחשות התאונה, הייתה בתה של התובעת. כמו כן, פוליסת ביטוח נזקי הרכוש לרכב הייתה נקובה בשם, לכן לא כיסתה נהיגה של אדם אחר חוץ מהתובעת

בהתאם לכך, הגישה המבטחת תביעת השבה להחזר תגמולי הביטוח ששילמה לתובעת, בשל טענה למרמה מצדהבית המשפט קבע, כי בתה של התובעת היא אשר נהגה ברכב במועד התאונהקיבל את טענת המבטחת לתרמית לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח והורה לתובעת להשיב את הכספים שקיבלה.  

במקרה הנדון, התביעה הוגשה מכוח פוליסת ביטוח החובה של רכב התובעתובהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). 

התובעת טענה, כי היא זו שנהגה ברכב בזמן התרחשות התאונה. עוד טענה התובעת, כי זכאותה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בעקבות התאונה, במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינה מופקעת לנוכח הקביעה בהליך תביעת ההשבה הכספית, שהייתה קשורה בנזקי הרכוש לרכב ואף התבססה על פוליסת ביטוח אחרת

מנגד, טענה המבטחת כי התובעת לא נכחה ברכב במועד התאונהלחלופין טענה המבטחת, כי משמעות קביעת בית המשפט בתביעת נזקי הרכוש, שמקורה תביעת מרמה לתגמולי ביטוח מצד התובעת, הפקיעה גם את זכאות התובעת לפיצוי מכוח פוליסת ביטוח החובה במסגרת התביעה דנן.  

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת ההליכים השונים, קבע בית המשפט כי יש לקבל את התביעה

תחילההתייחס בית המשפט לשאלה האם סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח חל בנסיבות העניין וציין כי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, הפוטר מבטח מחובתו בשל מרמה בתביעת תגמוליםאינו חל על תביעות אשר הוגשו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כמו במקרה הנדוןזאת, הואיל ומפאת אופיו הסוציאלי של החוק, אין מקום לקרוא לתוכו בדרך של חקיקה שיפוטית, שלילת זכאות לפיצויים ממי שנפגע בתאונת דרכים באמצעות החלה של סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח.  

עם זאת, בית המשפט הדגיש כי ממילא לא התקיימו התנאים של סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח במקרה הנדוןשכן, הקביעה לפיה התובעת רימתה את המבטחת, עסקה בשאלה עובדתית שונה, בהליך אחר, הנעוץ בחוזה ביטוח שונה, שעניינו כיסוי ביטוחי מסוג אחר

עוד הוסיף בית המשפטכי כל מערכת יחסים חוזית בין הצדדים לה, צריכה להיבחן לגופה, ובפרט במקום בו אין מעשה בית דין לעניין הנתון העובדתי העומד במרכז ההכרעה בתיק המאוחר יותר

זאת ועוד, בית המשפט שוכנע כי התובעת הייתה נוכחת ברכב בזמן התאונה. לפיכך קבע בית המשפט, כי יש לסווג את התאונה כ"תאונת דרכים", החוסה תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בכל הנוגע לנזקי הגוף של יושבי הרכב והמשתמשים בו אותה עת.  

סוף דבר, בית המשפט חייב את המבטחת לשלם לתובעת פיצוי בגין תאונת הדרכים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, בסך של 97,163 שקל.  

* תגובת AIG  לבקשת פוליסה: "פסק הדין התקבל בחברה וערעור הוגש לבית משפט מחוזי".

____________

הכותב הינו מייסד ושותף במשרד ג'ון גבעהדר עורכי דין ומגשרים