ירידת ערך – האם חברת הביטוח צריכה לפצות? / מאת עו״ד ג׳ון גבע

ירידת ערך – האם חברת הביטוח צריכה לפצות? / מאת עו״ד ג׳ון גבע

בית המשפט קבע בין השאר, כי על חברת הביטוח ליידע את התובע-מבוטח לא רק באשר לאפשרות הגשת חוות הדעת הנגדית, אלא גם באשר למועד שעליו לעשות זאת

בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים נדונה תביעתו של יעקב מזרחי (התובע) כנגד שומרה חברה לביטוח (הנתבעת). פסק הדין (ת"ק57857-09-19) ניתן בפברואר 2020, מפי הרשמת הבכירה עדי ברטל.

בפני בית המשפט הונחה תביעה לפיצוי בסך 4,647 שקל בגין ירידת ערך רכבו של התובע, בעקבות תאונת דרכים שאירעה בשנת 2018. הנתבעת שומרה הייתה המבטחת של רכב התובע בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

התובע טען כי לאחר התאונה המדוברת, רכבו תוקן במוסך מורשה ובפיקוח של שמאי מטעם שומרה. עוד טען התובע, כי זמן מה לאחר התאונה ניסה למכור את רכבו, אך התברר לו כי בעקבות התאונה ירד ערכו. בעקבות זאת, פנה התובע אל שמאי נוסף מטעמו, אשר קבע כי יש ירידת ערך לרכב בשיעור של 8% לפחות. בהתאם לכך, פנה התובע אל שומרה בבקשה לקבלת פיצוי בגין ירידה ערך הרכב, אך נתקל בסירוב.

מנגד טענה שומרה, כי בהתאם לסעיף ז' בפרק 3 לחוזר השמאים, אם מבוטח רוצה לערער על חוות דעת של שמאי, עליו לעשות זאת בהצגת שומה נגדית ועד שבוע לאחר קבלת השומה. עם זאת, התובע לא עמד במסגרת הזמנים, שכן חוות דעת השמאי מטעמו ניתנה לאחר זמן רב. כמו כן, שומרה הכחישה את חוות הדעת מטעם התובע וטענה כי לרכב לא נגרמה כל ירידמ ערך מהתאונה.

לבסוף טענה שומרה, כי התובע לא  עתר לקבלת פיצוי בגין ירידת ערך טכנית, אלא בגין ירידת ערך מסחרית אשר אינה מכוסה בפוליסה שרכש התובע.

לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט כי דין התביעה להתקבל בחלקה. תחילה, ציין בית המשפט כי הלכה פסוקה היא (בית המשפט העליון בפרשת מוריאנו ופסקי דין נוספים), שירידת ערך כנזק ישיר היא רכיב שיש לפצות בגינו, שכן הנזק בגין ירידת ערך המכונית בשל עצם התאונה, הוא נזק ישיר.

עוד הוסיף בית המשפט כי במקרה הנדון, שמאי התובע הגדיר את ירידת הערך כירידת ערך מסחרית, אך בפועל, בפירוט אשר נתן בחוות דעתו, הסתבר כי אין מדובר בירידת ערך מסחרית אלא טכנית.

בהתאם לכך, בית המשפט דחה את טענת שומרה, לפיה מדובר היה בירידת ערך מסחרית. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הפסיקה לא מנעה את קיומה של ירידת ערך מסחרית, ואף במספר פסקי דין נפסקו פיצויים בגין ירידת ערך מסחרית.

זאת ועוד, בית המשפט בחן את הנזקים אשר נטענו בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע, וציין כי קיימת ירידת ערך בשיעור של 2.5% בלבד, כלומר 970 שקל, ולא של 8% כפי שטען השמאי מטעם התובע.

עוד ציין בית המשפט, כי ירידת הערך נבחנה בגין החלפה של חלק מסוים וביצוע תיקון שאינו מושלם, והיא אינה נבחנת לפי מספר המקומות בהם תיקון לא בוצע באופן מושלם, כאשר מדובר באותו רכיב אחד שתוקן.

באשר לטענת שומרה, לפיה חוות הדעת הנגדית לא הוגשה במועד, ציין בית המשפט כי במכתב הודעת התשלום אשר נשלחה לתובעמבוטח, נכתב כי יש ביכולתו להגיש חוות דעת נגדית, אך לא צוין מהו המועד לכך. בהתאם, דחה בית המשפט את טענת שומרה, וקבע כי על שומרה היה ליידע את התובעמבוטח לא רק באשר לאפשרות הגשת חוות הדעת הנגדית, אלא גם באשר למועד שעליו לעשות זאת.

לבסוף, התייחס בית המשפט לטענת שומרה, לפיה חוות הדעת הוגשה ארבעה חודשים מיום התרחשות התאונה, וקבע כי הטענה אינה רלוונטית במקרה הנדון, שכן, במקרה הנדון עסקו בטענות בדבר ירידת ערך לנוכח התיקון שבוצע ברכב, וחוות הדעת עסקה באותם חלקים שהוחלפו, ולא הייתה מחלוקת כי אותם החלקים הוחלפו כתוצאה מתאונת הדרכים שהתרחשה בשנת 2018.

לפי כל המובא לעיל, בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וחייב את שומרה לשלם לתובע סך של 1,670 שקל, בתוספת הוצאות בסך של 950 שקל.

עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגשה בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי.

קו

הכותב הינו מייסד ושותף במשרד ג'ון גבעהדר עורכי דין ומגשרים