נפילה ממשאית בזמן תדלוק היא בגדר תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד / מאת עו"ד ג'ון גבע

נפילה ממשאית בזמן תדלוק היא בגדר תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד / מאת עו"ד ג'ון גבע

נפילה ממשאית בזמן תדלוק היא בגדר תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד משנה: בית המשפט הדגיש כי למרות המגמה לצמצם את הגדרת המונח "שימוש" שבחוק הפיצויים, לא כל פעולה שהתרחשה מחוץ לרכב תוחרג מהגדרת חוק הפיצויים

בבית המשפט השלום בהרצליה נדונה תביעתו של פלוני (התובע) כנגד ש. שלמה חברה לביטוח (הנתבעת / המבטחת). שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין (ת"א 58163-07-17) אשר ניתן בפברואר 2020, מפי השופט יוסי ברכיה.

בפני בית המשפט הונחה תביעה לקבלת פיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזק גוף אשר נגרם לתובע.

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה על פי חוק הפיצויים בגין נפילתו ממשאית, בעת תדלוק. כמו כן, לתובע נגרמה נכות צמיתה בשיעור 9.75% ונכויות זמניות אשר נקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

התובעטעןכיעלמנתלתדלקאתהמשאית, עליו לטפס עליה כדי לפתוח ולסגור את תא התדלוק. עוד טען התובע, כי אירוע התאונה מהווה "שימוש ברכב מנועי" על פי חוק הפיצויים, בהתאם לחלופה של "כניסה לתוכו או ירידה ממנו", או בהתאם לחלופה של "טיפול דרך, או תיקון דרך ברכב".

הסוגיה בה בית המשפט צריך היה להכריע היא: האם אירוע התאונה נחשב כ"תאונת דרכים" בהתאם להגדרה המופיעה בחוק הפיצויים.

תחילה ציין בית המשפט, כי גרסתו של התובע על כל פרטיה לא נסתרה כלל על ידי המבטחת, ולכן קיבל את גרסת התובע לקרות התאונה, לפיה, התובע עצר לתדלק את המשאית, ולצורך התדלוק הוא עלה על החלק האחורי של המשאית על מנת לפתוח את תא התדלוק. בהמשך, התובע ירד מהמשאית על מנת לבצע את התדלוק, ועלה שוב בכדי לסגור את תא התדלוק, וזאת כדי שלאחר מכן, הוא ייכנס לתא הנהג של  המשאית לצורך הנסיעה.

עם זאת, בשל מעבר צר בחלק האחורי של המשאית, התובע איבד שיווי משקל ונפל ארצה על גבו. בית המשפט הדגיש כי הנפילה הייתה בדרכו של התובע לסגור את תא התדלוק.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי יש לקבל את התביעה. ראשית, בית המשפט עמד על מגמת הפרשנות של המונח "שימוש ברכב מנועי" על פי הוראות סעיף 1 לחוק הפיצויים, וקבע כי ישנה מגמה בפסיקה לצמצם את הגדרת המונח "שימוש" ולהוציא ממנו מקרים שהתרחשו מחוץ לרכב, בהם אין כל קשר בין הנפגע לבין הרכב.

למרותזאת, בית המשפט הדגיש כי למרות המגמה לצמצם את הגדרת המונח "שימוש" שבחוק הפיצויים, לא כל פעולה שהתרחשה מחוץ לרכב תוחרג מהגדרת חוק הפיצויים.

עוד הוסיף בית המשפט, כי על פי הפסיקה, על בית המשפט לבחון האם הפעולה הנבדקת הייתה חיונית לנסיעה והאם היא גם חלק אינטגרלי ממנה, שכן, הפעולות שבטווח שבין מגע פיזי של התובע ברכב ועד לסיום נסיעה והתייצבות מחוץ לרכב, ייחשבו כשימוש במידה שהן היו חיוניות באופן פיזי לנסיעה, והיוו חלק אינטגרלי ממנה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי יש צורך שהנזק שאירע היה במסגרת הסיכון שיצר השימוש ברכב.

בית המשפט ציין, כי התובע ביצע שלל פעולות אשר נועדו לגרום לכך שניתן יהיה לעשות שימוש ברכב למטרות תחבורה. עוד קבע בית המשפט, כי במקרה הנדון, התובע נפל בעודו על המשאית, ותכלית עלייתו הייתה מטרה תעבורתיתסגירת התא לקראת נסיעה. מדובר היה בפעולת לוואי חיונית ואינטגרלית לנסיעה, שהרי התובע לא יכול היה לנסוע עם מכסה תא דלק פתוח.

זאת ועוד, בית המשפט הדגיש, כי אין מדובר במצב בו אדם מילא דלק והחליק על כתם שמן בדרכו להחזיר את המשאבה, כאשר התקיים נתק מלא בין האדם לבין הרכב. במקרה הנדון, הנהג טיפס על רכבו ונפל בעודו "מחובר פיזית לרכב".

לפי כל המובא לעיל, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי נפילת התובע מן המשאית בזמן התדלוק, הינה בגדר תאונת דרכים בהתאם לחוק הפיצויים.

סוף דבר, בית המשפט חייב את המבטחת לפצות את התובע בסך של 436,280 שקל, בניכוי הסך המשוערך של תגמולי המוסד לביטוח לאומי, כל זאת בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

* תגובת שלמה ביטוח לבקשת פוליסה: "קיבלנו את פסק הדין ואנו נפעל בהתאם להחלטת בית המשפט".

___________

הכותב הינו מייסד ושותף במשרד ג'ון גבעהדר עורכי דין ומגשרים