אושר בוועדת הכספים: גופי האשראי החוץ בנקאיים יוכלו לגייס סכום של עד 21 מיליארד מהציבור

אושר בוועדת הכספים: גופי האשראי החוץ בנקאיים יוכלו לגייס סכום של עד 21 מיליארד מהציבור

האישור ניתן בתום דיון סוער בוועדה כאשר מ"מ נגידת בנק ישראל מחתה על גובה הסכום וביקשה להסתפק ב-10 מיליארד שקל בלבד. יו"ר איגוד חברות האשראי: זוהי גניבה לאור יום מהציבור

ועדת הכספים אישרה אתמול (ג') כי גופי האשראי החוץ בנקאיים יוכלו לגייס כספים מהציבור בסכום של על 21 מיליארד שקל, פי ארבעה מהמותר להם כיום. על פי הוועדה, המצב יקטין משמעותית את תלותם של גופים אלו במערכת הבנקאית ובנוסף יוכלו לראשונה לגייס הון דרך ניירות ערך מסחריים.

גובה סכום הגיוס גרם לוויכוח סוער בישיבת הוועדה, כאשר מ"מ נגידת בנק ישראל קראה לקבוע את הסכום על 10 מיליארד שקל בלבד. בהצעת פשרה הציעה ועדת הכספים לקבוע את הסכום על סכום ביניים של כ-13 מיליארד ולאפשר הלאה מדורגת בהמשך, לבסוף נקבע כי העניין ייקבע סופית בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. חברות האשראי דרשו הקלות והסרת חסמים בתחומים נוספים בדומה לבנקים, וטענו כי בהעדרם התחרות עדיין חסרה. הנושא ידון גם הוא בהמשך החקיקה.

הגדלת הגיוס תיעשה במסגרת הצעת חוק לחוק הבנקאות (רישוי) של חברי הכנסת רועי פולקמן, יואב קיש ומשה גפני. על פי יוזמיו, החוק צפוי להעניק דחיפה למימון יעיל וזול יותר בשוק הצרכני ולבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ולהגדיל את התחרות.

החוק כיום קובע כי גופי האשראי החוץ בנקאיים יכולים להעניק הלוואות ללקוחותיהם מתוך הפיקדונות שברשותם, אך בכל הנוגע לגיוס כספים מהציבור (הנפקת ניירות ערך החייבים בתשקיף) לצורך מימון הלוואות אלה, הם מוגבלים. זאת, כאשר הגיוס המקסימלי המותר לצורך כך הינו 5 מיליארד שקל. לכן הוחלט להגדיל את הסכום ל-21 מיליארד שקל.

בנוסף מציעה הצעת החוק לקבוע, כי בניגוד למצב בחוק כיום, גופים אלו יוכלו לגייס הון דרך ניירות ערך מסחריים, שהם ניירות ערך קצרי מועד. בעזרת הניירות, החברה מתחייבת לשלם סכום כסף במועד שאינו מוקדם משבעה ימים מיום ההצעה ואינו מאוחר מתום שנה מהיום האמור, ושאינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים. בדרך זו, מציינים יוזמי החוק, יגדל פוטנציאל גיוס וגיוון המקורות של הגופים החוץ בנקאיים לטווח קצר, והדבר יהווה תחלופה למסגרות אשראי בנקאיות.

כפיר בטט, משרד האוצר: "מבחינת הגופים החוץ בנקאיים המגייסים באמצעות החוק הזה כיום, הייתה חברה שגייסה כמה מאות מיליונים והייתה אחת שגייסה מעל מיליארד. החברות האלה ייחשבו מעתה לחברות חוץ בנקאיות. כבר היום המאזנים של חברות האשראי עולים על כמה מיליארדים. אם המטרה שלנו היא לנתק את הקשר של החברות מהבנקים והגופים המוסדיים מהם הם לווים, הרצון הוא לאפשר להם כסף בסכום של 20 מיליארד. הכסף הזה מהווה את החומר גלם שלהם, שבאמצעותו הם נותנים אשראי ויוכלו להתחרות עם הבנקים. שר האוצר כבר תמך בסכום הזה. כל דבר שמייצר ביורוקרטיה נוספת נוגד את מה שאנחנו רוצים לייצר פה".

נדין בודו טרכטנברג, מ"מ נגידת בנק ישראל: "ההצעה הזו שונה ולא תואמת את הסכמת הנגידה היוצאת פלוג עם שר האוצר. ההסכמה הייתה לאפשר לגופים האלה מאזן של עד 10 מיליארד שקל, בכפוף להפעלה והקמה של הוועדה ליציבות פיננסית ולפיקוח יציבותי דה פקטו על ידי רשות שוק ההון. זה תחום שכרוך בהרבה סיכונים, לעיתים נסתרים. יש את סוג הגיוס ואת גודל החברות האלה. לעניין סוג המימון, הנפקת ניירות ערך מסחריים מגדילה את הסיכון. מערכות בנקאיות יכולות להיות שבריריות, כי הן מגייסות לזמן קצר ומאפשרות החזר לזמן ארוך. יש רגולציות שונות למתן את הסיכון, אך הוא מתממש פעם אחר פעם במשברים פיננסיים. כעת לא רק שאנחנו מגדילים את סכום הגיוס, אלא גם סוג הגיוס הוא תוך סיכון".

מיכה אבני, יו"ר איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר: "עמדתנו היא שיש פה גניבה לאור יום מהציבור. הדיון הוא איזה מחיר יקבלו הבנקים מחברות האשראי, איזה עמלות ישלשלו לכיסם של הבנקים. כל החוק נותן לבנקים את השליטה ומונע תחרות. בעל עסק יכול לקבל אשראי לעסק שלו בבנק, אבל הוא לא יכול בגופים אחרים. יש לקבוע פתיחה של כל החסמים שעומדים בפני פתיחת השוק לתחרות בשוק האשראי, את זה אנחנו דורשים".

יואב גפני, סגן הממונה על רשות שוק ההון: "מיוני 2017 נותני האשראי נכנסו לפיקוח רשות שוק ההון. אנחנו מאוד מקפידים על מי זכאי להיות נותן שירותי אשראי בישראל. הרצון הוא להחיל רגולציה יציבה ורחבה בעולם הזה. הרמות האלה של גיוס, אלה לא רמות שאנחנו רואים שמגיעים אליהן מחר בבוקר. התשתית רחוקה מלהיות מושלמת, אנחנו עושים את זה אבל זה לוקח זמן".

ח"כ פולקמן: "אנחנו עוסקים בהסתכלות רואה עתיד, הרצון שחברות האשראי יתחרו עם הבנקים. כל עוד הם מגייסים אשראי יקר, הם לא יהיו תחרותיים. הצפי שמההתחלה, כשהם יתחילו לפעול עצמאית, הם כבר יעברו את ה-10 מיליארד. הרעיון הזה כבר נידון ארוכות ונראה שבנק ישראל סומכים רק על עצמם ולא סומכים על רשות שוק ההון".