מכון אהרן למדיניות כלכלית: יש לשנות את ההסדר הנוכחי של פנסיית החובה; הפרשה בגובה 18.5% פוגעת בקבוצות החלשות במשק

מכון אהרן למדיניות כלכלית: יש לשנות את ההסדר הנוכחי של פנסיית החובה; הפרשה בגובה 18.5% פוגעת בקבוצות החלשות במשק

לטענת החוקרת ד"ר אסנת ליפשיץ, שיעור כזה פוגע בהחלקת התצרוכת על פני זמן של בעלי הכנסות נמוכות, ויוצר יחס תחלופה גבוה מדי בגיל הפרישה. ההמלצה: להעלות את אחוז ההפרשה בצורה הדרגתית עם גיל החוסך

יש לשנות את אחוז ההפרשה לפנסיה כך שהוא יעלה בצורה הדרגתית עם גיל החוסך, כך ממליצים במכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה.

ההמלצות נסמכות על ממצאי מחקר שערכה ד"ר אסנת ליפשיץ, חברת סגל בבית הספר לכלכלה בבינתחומי, שבדק האם הפרשת החובה בשיעור נוכחי של 18.5% היא נכונה או גבוהה מדי עבור בעלי ההכנסות הנמוכות במשק (פרטים ששכרם נמוך מסף המס, ו/או מפרנסים יחידים). זאת, על רקע טענות כי השיעור שנקבע גבוה מדי ופוגע בתועלתם (יותר מ-90% מהמצטרפים החדשים לקרנות הפנסיה הם בעלי הכנסות הנמוכות מ-6,000 שקל לחודש). דהיינו, פוגע בהחלקת התצרוכת על פני חייהם (איזון לאורך זמן – מ.פ.) ויוצרת יחס תחלופה גבוה מדי בגיל הפרישה.

האופטימום במחקר מוגדר על ידי החלקת תצרוכת לאורך חיי הפרט ויחס תחלופה קרוב ל-100%, שמשמעו שההכנסה בזמן הפנסיה שווה להכנסה לפני היציאה לפנסיה.

ההמלצה היא, כי שיעור ההפרשה יעלה על פני הגיל בכמה מדרגות ולא בקפיצה יחידה, וזאת כדי להקטין את התמריץ השלילי להעסקת מבוגרים. כיוון שמשקי בית בעלי הכנסות נמוכות פודים בדרך כלל את כספי הפיצויים, ההצעה היא להשאיר רכיב זה ללא שינוי, ואילו את ההפרשה לפנסיה לדרג כאמור על פני זמן:

עד גיל 45 – הפרשה של 10% (2% מההפרשה תנוכה משכר העובד, 8% על ידי המעסיק: 2% הפקדות מעסיק, 6% פיצויים); בגילאים 45–55 – הפרשה של 14% (4% מההפרשה תנוכה משכר העובד, 10% על ידי המעסיק: 4% הפקדות מעסיק, 6% פיצויים); מגיל 55 עד הפרישה לפנסיה יעלה שיעור ההפרשה ל-18.5% על פי השיעורים הנהוגים היום.

מבנה זה תואם את העלייה בהכנסה לנפש סטנדרטית על פני גיל הנובעת משלושה גורמים: (א) העלייה בשכר על פני זמן של מרבית העובדים במשק; (ב) הירידה במספר הנפשות במשק הבית כאשר הילדים גדלים ועוזבים את הבית; (ג) הירידה בתשלומי המשכנתה עבור משקי בית מבוגרים.

ליפשיץ מנמקת כי הצעה זו שומרת על יחס תחלופה גבוה מאחד (אך קרוב לו) עבור משקי בית בעלי הכנסות נמוכות שנבדקו, ותורמת להחלקת ההכנסה של משקי בית אלו. בנוסף, שיעור ההפרשה בגילאים צעירים תואם את שיעור ההפרשה המקובל במדינות OECD. יתרון נוסף לטענתה במבנה הפרשות זה הוא בהתאמתו לפרטים שהחלו לחסוך בגיל מאוחר, כך שמי שהתחיל להפריש לפנסיה תחת החוק רק בגיל מבוגר, יחסוך את השיעורים המקסימליים.

לסיכום מציינת עורכת המחקר, כי הסדר פנסיית החובה הנוכחי פוגע בקבוצות החלשות בשוק העבודה. הם יסבלו מהפסד כספי בגין קיזוז קצבת הפנסיה שלהם מהגמלה להשלמת ההכנסה שלה הם זכאים והם לא ייהנו מהטבות מס, שכן שכרם נמוך מסף המס. היא מציינת כי הקטנת הרכיב של הבטחת ההכנסה מקטינה עוד יותר את חלקו של המימון הציבורי מתוך כלל ההכנסות מפנסיה וקצבאות, מימון שכבר היום נמוך בישראל מזה שבמדינות אירופה. עבור משקי בית אלו נצפתה פגיעה בהחלקת התצרוכת, הקטנת ההכנסות בשנים שבהן ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית נמוכה יחסית והגדלתן בתקופות שבהן היא גבוהה יותר.