עד שהרגולטור לא יתחיל לאכוף את כללי קרן ברירת מחדל  – הרפורמה לא תזוז

עד שהרגולטור לא יתחיל לאכוף את כללי קרן ברירת מחדל – הרפורמה לא תזוז

שיחת פוליסה עם רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב דש ויו"ר חברת הפנסיה והגמל, על רפורמת קרן ברירת מחדל

רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב דש
צילום: יונתן בן חיים

"רפורמת קרן פנסיה ברירת מחדל יצרה מצב אבסורד – לאף גורם בשוק אין אינטרס אמיתי שהרפורמה תצליח, חוץ מלחברות המנהלות את הקרנות, שנבחרו כברירת המחדל, ולחוסכים, אבל מי סופר את החוסכים?". כך שואל באירוניה רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב דש ויו"ר חברת הפנסיה והגמל של הקבוצה, אחת משתי החברות המנהלות של קרנות פנסיה ברירת מחדל. קרן הפנסיה של מיטב דש, בראשותו של טוב, מנהלת כיום 8.5 מיליארד שקל.

בימים אלה (*) אמורה להיכנס לתוקף הפעימה השנייה של הרפורמה – ביטול הסכמי הפנסיה שנערכו בדמי ניהול מקסימליים. אבל במקום שאנשי מיטב דש יכרעו תחת עומס השיחות של מעסיקים ועמיתים חדשים – לא מורגש שום שינוי בהשוואה לחודש הקודם.

"ב-2017 אמורים היו להיפתח 6,000 הסכמים, שאמורים היו לצאת למכרז חדש. אבל היו אולי שלושה מכרזים. לאן הם הלכו? אלינו הם לא הגיעו, למרות שכל עסק שמפרסם מכרז חייב לפנות לכל החברות. היינו צריכים לראות עשרות אלפי מעסיקים ועמיתים, כיוון שהמכרזים לא פורסמו.

גם במרץ 2018 אמורים היו להיפתח ההסכמים בדמי ניהול מקסימליים – עוד 6,000 מעסיקים פוטנציאליים – המפץ השני שלא קרה.

 

* מה קרה לכל אותם ההסכמים? לאן המעסיקים מפנים את העובדים?

טוב: יש הרבה פרקטיקות לעקוף את כללי חוזר קרן ברירת מחדל. למשל: מעסיק שעבד עם קרן, וגם אחרי תום ההסכם המשיך לתת לעובדים רק טפסים של קרן אחת, או אפילו לינק שמעביר לקרן פנסיה ספציפית. הבעיה היא עם העובדים שהם לא יודעים שיש להם זכות לבחור. הרי מי שיודע לבחור, בוחר. זה פרקטיקה, והאוצר יודע את זה.

 

* איך לדעתך אפשר לאכוף את ההוראות?

טוב: אם רוצים שהרפורמה תצליח, צריך להורות לכל קרנות הפנסיה לא לקבל עובדים מאותו מעסיק אחרי תום ההסכם, אלא לאחר הליך שיווק פנסיוני מלא.

אבל זה לא מספיק. בשביל לחנך שוק צריך לאכוף את ההוראות גם בקרב המעסיקים. המעסיקים לא עושים שום דבר במחשבה פלילית, אלא רק כי נוח להם, וזה ההרגל.

 

* איך אי האכיפה משפיעה על מיטב דש?

טוב: בשנה האחרונה צירפנו עשרות אלפי לקוחות – 60 אלף תעודות זהות. מדובר בעיקר בעובדי שירותים וחברות כוח אדם. אנחנו מזהים שארגונים גדולים, גם כאלה שהשיגו הטבה בדמי הניהול לעובדים שלהם, לא עושים כלום כדי לשפר את מצבם של העובדים.

 

* כיצד אתה רואה את התנהלות סוכני הביטוח?

טוב: הסוכנים, בצדק, משווקים קרנות שמשלמות להם עמלות. הסוכנים הם לא הבעיה. אני לא עובד בהפצת הפנסיה עם סוכנים ולא עם בנקים, כי אין לי מרווח לשלם לערוץ הפצה.

מי שכן אמור להוות פקטור משמעותי לטובת העובדים הם היועצים הפנסיוניים, אבל מסיבות לא ברורות אין כאמור כמעט מכרזים פנסיוניים חדשים. הרי ברור שלפי התשואות ודמי הניהול אנחנו מנצחים. אז למה שהיועץ יעשה מכרז ולמה שהמעסיק ישלם לו? ופה נכנס לעיתים גם העניין של הוועד, שלו יש לעיתים שיקולים רבים אחרים.

 

* אז למי יש אינטרס שהרפורמה תצליח?

טוב: לרגולטור שיזם אותה, לנו ולצרכן. אבל את הצרכן לא שואלים… לשום שחקן במגרש אין אינטרס שהעניין הזה יצליח. אם נמשיך ככה, גם במרץ 2019, המועד בו אמורים להתבטל כל ההסכמים – גם לא יקרה כלום.

בהתחשב בכל זה, יש לנו הצלחה מטאורית, בזכות מאות אנשים שרצים בשטח והשקעה אדירה בדיגיטל.

 

* איזה השפעה אתה רואה על השוק?

טוב: הקרנות הגדולות עושות שריר – מורידות דמי ניהול לעמיתים כדי לחסום אותנו. מבחינתן זה לגיטימי, אבל אם אני הייתי הרגולטור הייתי עושה משהו. הרי המדינה רצתה גם לבזר את השוק. לכן היא נתנה יתרון לקוטן. היא רצתה שהכסף יגיע לעוד חברות. זה ממש לא קורה.

 

* מה להערכתך יקרה בנובמבר 2018 – מועד פרסום התוצאות של המכרז הבא?

טוב: אנחנו מתלבטים עדיין אם לגשת למכרז הבא. מצד אחד אנחנו רואים את חוסר האכיפה של הרפורמה. מנגד, יש לנו יתרון על פני החברות האחרות בזכות הניסיון שרכשנו והמערך שהקמנו.

 

___

 

* הראיון נערך במרץ 2018, טרם הביטול בפועל של ההסכמים בדמי ניהול מקסימליים