בנק ישראל מתכוון להקטין את התלות של חברות ה-P2P בבנקים ולמקד את הרגולציה תחת הרשות

בנק ישראל מתכוון להקטין את התלות של חברות ה-P2P בבנקים ולמקד את הרגולציה תחת הרשות

הצעד נעשה במטרה להקל על התנהלות הענף ולהגביר את התחרות עם הבנקים ' רשות שוק ההון תהפוך הרגולטור היחיד שיפקח על החברות במסגרת צו איסור הלבנת הון. עד כמה ההקלה מכריעה? הדעות חלוקות. מנכ"ל טריא: המפקחת על הבנקים מציעה את המינימום לשוק, מנכל BTB: ההקלה תאפשר לקבל כספים מחו"ל

חברות ה-P2P ונותני האשראי ייתנו הצהרה על אודות בעלי השליטה שלהם בהתאם לצו איסור הלבנת הון לרשות שוק ההון בלבד ולא ידווחו על כך גם לבנקים, כך פרסם אתמול (ב') בנק ישראל במסגרת טיוטת חוזר. המניע לכך הוא הרצון להקל על יכולת ניהול החשבונות לספקי האשראי, ומתוך הרציונל שדי בדיווח יחיד לגורם רגולטורי.

על פי בנק ישראל, ההקלה תסיר חסם משמעותי, המקשה כיום על גופים אלה לפעול במערכת הפיננסית הישראלית ולהתחרות במערכת הבנקאית.

המערכת לתיווך אשראי היא ייחודית בכך שמפעיל המערכת אינו נושא בסיכון האשראי, כיוון שהוא אינו הגוף שמספק את האשראי. הלווה והמלווה מתקשרים ישירות עם המערכת ואין ביניהם כל התקשרות. כחלק מהאסדרה של פעילות המפעילים, נדרש לקבוע הוראות לפעילותם גם בהיבט של החשש מהלבנת הון ומימון טרור.

בבנק ישראל מצביעים על כך ש"השינויים המבניים שחלים במערכת הפיננסית בישראל והשינויים הטכנולוגיים המשפיעים על העולם הפיננסי מביאים לכך שגדל מספר הגופים המתחרים בבנקים במתן אשראי ובפעילויות פיננסיות נוספות. גופים אלה נזקקים לשירותים מהמערכת הבנקאית, ובפרט הם צריכים להחזיק חשבון בנק לצורך ביצוע תנועות של כספים מול לקוחותיהם. המשמעות היא שאותם גופים מנהלים בבנקים חשבונות, שחלק מהכסף הצבור בהם הוא למעשה לא כסף של הגופים עצמם, אלא של הלקוחות של אותם גופים. עובדה זו מציבה קושי בפני המערכת הבנקאית בהקשר של עמידה בדרישות החוק לאיסור הלבנת הון. בנוסף היא הצריכה דיווח כפול של חברות האשראי לבנק על מהותם של הלווים".

ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה בפברואר 2019 את הצו שיחייב את מפעילי ה-P2P לזהות ולדווח על לקוחות. בעלי החברות קיוו כי החובה לזהות ולאמת את פרטיהם של מבצעי הפעולות וכן להעביר דיווחים על ביצוע פעולות פיננסיות לרשות שוק ההון יאפשר להם לעבוד עצמאית ולהתנתק מהבנקים בהם נמצא ההון שמושקע במערכות. בשל כך, לא כולם מרוצים מהחלטתו האחרונה של בנק ישראל.

על פי מנכ"ל טריא, שחף ארליך: "הצעדים שמציע בנק ישראל אינם אלה שהבטיח לקיים בכנסת. לצערנו, המפקחת על הבנקים מציעה את המינימום לשוק  – מה שלא מהווה בשורה תחרותית. המפקחת נתנה פטור חלקי מהעברה שוטפת של רשימת הלקוחות, רחוק מאוד מהבטחות נציגי בנק ישראל בכנסת, שטענו שלאחר צו איסור הלבנת הון, נוכל לנהל חשבון נאמנות והבנקים לא יעצרו את פעולות טריא. במצב הנוכחי, חשבון הבנק שלנו, שמהווה תשתית חיונית, מוחזק על ידי המתחרה שברצותו מפסיק את פעילותנו. על הממשלה, המחוקק והרגולטורים למצוא פתרון לבעיה זו".

מנכ"ל חברת BTB אלון כץ מציג דעה שונה מזה של ארליך. כץ מסר לפוליסה: "זו לא הקלה מלאה או מקיפה, אבל היא בהחלט צעד חיובי שמצעיד את הענף לכיוון הנכון מבחינה תפעולית וערכית. נכון להיום, הבנק קובע את תקינות החשבונות, אך בעקבות ההקלה – בנק ישראל מסמן להנהלות הבנקים שהפלטפורמות הן גוף עצמאי שמפקח על עצמו ויודע כיצד יש לנהוג ולבחון לקוחות".

לדברי כץ, "בנוסף למוצר ה-P2P קיים ביקוש גבוה גם מחוץ לגבולות ישראל בעקבות הריבית הנמוכה ברוב השווקים מסביב לעולם. ההקלה תאפשר לזרז את אישור קבלת הכספים מחו"ל, שלא יצטרכו לעבור את בדיקות הבנק במסגרת צו איסור הלבנת הון".

BTB ממקדת את מוצריה בעיקר לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, לעומת טריא שמכוונת לצרכנים פרטיים וקבוצות רכישה בעיקר בתחום הנדל"ן. בשנת 2018 הקימה  טריא את טריא ביז שמיועדת גם היא לעסקים קטנים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר מסרה: "התיקון שפרסמנו היום יקל משמעותית על פעילותם השוטפת של גופים פיננסיים שקיבלו רישיון למתן אשראי או להפעלת מערכת לתיווך באשראי מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. המערכת הבנקאית נדרשת לתת שירות לגופים אלו וזאת מבלי להתפשר על הציות להוראות איסור הלבנת הון".