כספי פיצויים: המוסדיים מערימים קשיים, למרות תיקון חוק המאפשר משיכה ללא אישור מעסיק

___________________________________________________________________________________________

בדיקת פוליסה. תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), שאושר סופית ביולי 2018, נועד לאפשר לציבור החוסכים בישראל למשוך את כספי הפיצויים הכלואים בגופי הפנסיה והגמל, ללא אישור מהמעסיק. במסגרת תחקיר פוליסה בנושא, מסתבר שחלק מהחברות המנהלות מפרשות את התיקון לחוק בצורה שונה מהפרשנות של רשות שוק ההון

 

ארבעה חודשים עברו מאז עבר החוק ששחרר לעמיתים את כספי הפיצויים – אך תחקיר פוליסה מעלה, כי היישום של המוסדיים לתיקון החוק אינו עולה בקנה אחד עם הפרשנות של רשות שוק ההון לנוסח החדש של החוק.

תיקון 21  לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשע"ח-2018, שאושר סופית ביולי 2018, נועד לאפשר לציבור החוסכים בישראל למשוך את כספי הפיצויים הכלואים בגופי הפנסיה והגמל. על פי הודעת רשות שוק ההון ומשרד האוצר, עם אישור הצעת החוק: "עובדים יוכלו למשוך את כספי הפיצויים בתוך ארבעה חודשים ממועד תחילת החוק או סיום העבודה ובלבד שהמעסיק לא הוכיח לקופת הגמל בתוך אותה תקופה כי העובד אינו זכאי לכספים".

חדשות נוספות באתר

 

החוק נכנס לתוקף ארבעה חודשים לאחר שעבר בקריאה שלישית, והעניק למעסיקים ארבעה חודשים להתנגד למשיכת כספי הפיצויים הקיימים כעת בחשבונות הפנסיה והגמל. אותם ארבעה חודשים תמו בנובמבר, ולכאורה כל עמית עם כספי פיצויים רשאי למשוך את אותם כספים – ללא צורך בקבלת אישור מעסיק (ובתנאי שהמעסיק לא התנגד).

אולם, במסגרת תחקיר פוליסה בנושא, מסתבר שחלק מהחברות המנהלות של קופות הגמל והפנסיה בישראל מפרשות את התיקון לחוק בצורה שונה מהפרשנות של רשות שוק ההון, ומערימות קשיים על עמיתים שמעוניינים למשוך כספי פיצויים.

רם אלפיה, דובר רשות שוק ההון, מסר כי על פי הרשות, "לאחר ארבעה חודשים ממועד סיום העבודה – לא נדרש שום אישור מהמעסיק". אלפיה אף ביקש ממערכת פוליסה להפנות אליו מקרים פרטניים לבדיקה על ידי הרשות. אולם, בגופים עצמם מפרשים את החוק באופן אחר.

במנורה מבטחים מבחינים בין שני סוגי מקרים: האם ידוע או לא ידוע לחברה על כך שהעובד סיים את עבודתו אצל המעסיק. עו"ד אלון אלפרט, סמנכ"ל, יועץ משפטי ומזכיר החברה במנורה מבטחים, מסביר: "מעסיקים חייבים כיום לדווח לגוף מוסדי בכל מקרה של הפסקת הפקדות בגין עובדם את הסיבה להפסקת ההפקדות (לדוגמה – סיום העסקה). הבעיה היא, שחלק ניכר מהמעסיקים לא מדווחים על כך, אלא פשוט מפסיקים להפקיד בגין עובדם".

נוכח זאת, מסביר אלפרט, מדיניות מנורה מבטחים היא כדלקמן:

א. אם המעסיק דיווח על סיום העסקת העובד, וחלפו יותר מ-4 חודשים מסיום העסקה – לא נדרש דבר. יחד עם זאת, אם העמית לא יציג טופס 161 ינוכה לו מס במקור בשיעור המרבי. עמית שמוכן לבצע פדיון תוך ניכוי מס מקסימלי (47%) יכול לבצע את הפדיון ללא כל אישור או מסמך נוסף.

ב. אם המעסיק לא דיווח על סיום העסקה של העובד – העובד יידרש להציג אישור על סיום העסקתו אצל המעסיק (יודגש – על סיום העסקה, לא על זכאותו לכספי הפיצויים). חשוב לציין, שבהתאם לסעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, כל מעסיק נדרש לספק לעובדו הודעה בסיום עבודה על תחילתם וסיומם של יחסי העבודה – וזאת ללא קשר לשאלה אם העובד זכאי לכספי הפיצויים או לא, וללא כל תנאי. אי מסירת אישור שכזה מהווה עבירה פלילית של המעסיק (ושל נושא משרה במעסיק ברמה האישית).

מכלל ביטוח נמסר: "כלל ביטוח ופיננסים פועלת לפי הוראת תיקון 21 לחוק קופות הגמל; היא מאפשרת משיכה של כספי הפיצויים בתום ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, לאחר קבלת אסמכתא על סיום יחסי העבודה כאמור ובכפוף לתנאים הקבועים בתיקון".

ממגדל נמסר: "לאחר ארבעה חודשים ממועד העזיבה, העמית/מבוטח לא נדרש להמציא אישור מאת מעסיקו".

בהראל מבקשים "אסמכתא על סיום יחסי עובד מעביד וכן הנחיות פקיד שומה בלבד".

ממיטב דש נמסר, כי החברה אינה מבקשת אישור מעסיק.

מפסגות נמסר: "אין צורך באישור מעסיק אך העמית צריך להציג אישור סיום העסקה".

יתר הגופים המנהלים טרם העבירו התייחסות למדיניות אצלם.