על רקע סערת איסור הפלות בארה"ב: האם הביטוח הפרטי צריך לממן הפלות במערכת הרפואה הפרטית? / מרינה פובולוצקי

נושא ההפלות תפס בסוף השבוע האחרון את הכותרות על רקע החלטת בית המשפט העליון בארה"ב לבטל את הפסיקה ההיסטורית בת חמישים השנה שהגבילה את המדינות בפיקוח והגבלה על הפלות. כעת, משהפסיקה בוטלה, עולה הסוגייה לדיון ציבורי גם

נחמה גולדוסר, יו"ר וועדת ביטוח בריאות של לשכת סוכני הביטוח

בישראל.

כיום, פוליסת הבריאות הפרטית מכסה הפלה פרטית רק במקרה של בעיה רפואית. אולם הפוליסה לא מאפשרת לאישה שמעוניינת לבצע הפלה במסלול שעוקף את הוועדה להפסקת הריון של הרפואה הציבורית. לכאורה, הציפייה הייתה כי פוליסה פרטית תפעל במנותק ממערכת הבריאות הציבורית ותקנה את הזכות להשתמש בשירותי בריאות פרטיים לפי רצונה של המבוטחת, אולם לא כך הדבר.

החוק בישראל מתיר לבצע הפלה רק באישור ועדות להפסקת הריון הפועלות במוסדות רפואה מתוקף חוק העונשין תשל"ז-1977 והתקנות לחוק מ-1980 על פי אישור משרד הבריאות ובחתימת שר הבריאות. בתוך כך, תחום ביטוח הבריאות הפרטי בישראל כפוף לחוק זה.

"הגדרת בסיס בכל פוליסת בריאות היא שלקוח שרוצה לקבל טיפול רפואי צריך להוכיח שיש לו בעיה רפואית פעילה. כך, לפי החוק הישראלי, ביטוח פרטי יממן הפלה רק אם יש למישהי בעיה רפואית מוכחת". מסבירה נחמה גולדוסר, יו"ר ועדת הבריאות בלשכת סוכני הביטוח. לדברי גולדוסר, פוליסות הבריאות נתונות הן למרותן של קופות החולים והן לחוק. קופות החולים קובעות קריטריונים המגדירים עמידה במצבים רפואיים, שחברות הביטוח חייבות לפעול על פיהם – הפוליסות נשענות על ההחלטות של קופות החולים ועל החוק הציבורי. השאלה היא מדוע אדם שמשלם ביטוח פרטי מחויב להישען על החלטות של המערכת הציבורית?".

לדברי גולדוסר, במצב מושלם, מבוטחת של ביטוח פרטי שהייתה רוצה לבצע הפלה, הייתה יכולה לתבוע את הביטוח ולטעון שהיא מעוניינת בניתוח אלקטיבי, אך היא לא יכולה לעשות זאת מפני שהחוק הישראלי העמיד קריטריונים מאוד ברורים בנושא – "לשון החוק גוברת על כולנו ויש לה את ההיגיון שלה, גם אם אני לא מסכימה לכך. החוק הוא שומר סף של החברה שלנו".

סוכנת הביטוח ורדה לבקוביץ ומנכ"ל משותף בחברת עולם הבריאות

לפי דוח משרד הבריאות שפורסם ב-2021, במהלך 2020, הוגשו בישראל כ-18 אלף פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון, מתוכן ניתנו כ-17 אלף אישורים ובוצעו כ-16 אלף הפסקות היריון.

לדברי, סוכנת הביטוח ורדה לבקוביץ ומנכ"ל משותף בחברת עולם הבריאות, כפועל יוצא מהחוק, חברות הביטוח, במסגרת פוליסות הבריאות, מאפשרות למבוטחת לבצע הפלה בכפוף לאישור הניתן בוועדה להפסקת היריון, קרי, לפי הגדרה רפואית.

לפי החוק בישראל, ועדות להפסקת הריון דנות במתן אישור להפלה עד לשבוע ה-23 ו-6 ימים להיריון, ובתאי שמתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים:

1. האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי, גיל 17, או שמלאו לה 40 שנה.
2. ההיריון הוא מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או מחוץ לנישואין.
3. העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.
4. המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי.

לבקוביץ מבהירה, כי "במקרים בהם לב העובר מפסיק לפעום, המבוטחת נדרשת להציג אולטרסאונד, ללא צורך בוועדה. כמו כן, עד לשבוע התשיעי קיים חלון הזדמנויות בו ניתן לבצע הפלה באמצעות גלולה להפסקת הריון. זאת, תחת פרק מחליף ניתוח וכפוף להמלצת הרופא. פעולה כירורגית של גרידה נחשבת כניתוח לכל דבר תחת פרק ניתוחים".

לבקוביץ מסכמת כי לטעמה, הן הוועדה להפסקת הריון והן מדינת ישראל הן מאוד ליברליות בהשוואה למתרחש בארצות הברית – "ניכר שהם חיים שם בחושך".