חידוש חוזי ביטוח המשנה ל-2023: רעידת האדמה בביטוח האלמנטרי כבר כאן

חידוש חוזי ביטוח המשנה ל-2023: רעידת האדמה בביטוח האלמנטרי כבר כאן

אסונות טבע קטסטרופליים, לצד עלייה בריבית ברחבי העולם, מקטינים את ההיצע בשוק הביטוח ומעלים את ציפיות הרווח של מבטחי המשנה. מנגד, הצמיחה הכללית במשק הישראלי, לצד התייקרות הנכסים ועלייה בסך הרכבים על הכביש – מגדילים את הביקוש לביטוח. התוצאה, מתריע אורי אומיד, מנכ"ל שלמה - התנגשות כמותה לא נראתה פה במשך שנים, שתוביל לעלייה חדה במחירי הביטוח: "סוכני הביטוח יהיו חייבים לסייע ללקוחות לרכוש את הכיסוי הנכון. זה יותר קשה, אבל זו השליחות של סוכן הביטוח"

למרות עליית התעריפים החדה של 2022, העלייה הגדולה בתעריפי הביטוח עוד לפנינו – זוהי התחזית האפוקליפטית של אורי אומיד, מנכ"ל שלמה ביטוח היוצא. לדבריו, מספר תהליכים חובקי עולם מביאים לכך שבכל העולם נרשמת עליה בתעריפי הביטוח. אך ישראל, כמשק ביטוח קטן ומוטה ביטוח משנה – עשויה לחוות את התופעה ברמה גבוהה יותר, ולייצר אתגר, לצד הזדמנויות חדשות, לכלל השחקנים בענף הביטוח.

לדברי אומיד, ב-2022 השתלבו מספר מגמות ואירועים – חלקם ריאליים, חלקם פיננסיים. ראשית, שורת קטסטרופות ואסונות טבע, בעיקר ההוריקן איאן בארה"ב (שפגע בעוצמה בפלורידה וגרם לנזקים יקרים במיוחד) והצפות נרחבות באירופה – בלגיה, הולנד וגרמניה. "הוריקן איאן פגע באזור מאוכלס ויקר, והנזקים שלו נאמדים ב-100 מיליארד דולר. במקביל, ההצפות באירופה גרמו לנזקים של כ-60 מיליארד דולר. אלא נזקים שמבטחי המשנה מצפים לקבל בחזרה".

זה המקום להסביר: תעשיית הביטוח המוכרת לציבור הרחב כוללת שני שווקים עיקריים – ביטוח וביטוח משנה. אולם, מבטחי המשנה גם הם מוגבלים בקיבולת שלהם, ורוכשים גם הם ביטוח משנה לעצמם – בשוק המכונה Retrocession. מדובר בעיקר בקרנות פיננסיות, שמתמחות בסוגים רבים של השקעה, כולל ביטוח משנה למבטחי משנה. למעשה, תעשיית הביטוח כוללת שלושה שוקי ביטוח – ביטוח ראשוני, ביטוח משנה ורטרוסשן. כשתעשיית הביטוח מפסידה כסף, היא מעלה מחירים בשנה העוקבת על מנת להחזיר את הכספים ששולמו. במצב שנוצר, משפחת ישראלי הטיפוסית למעשה משלמת את המחיר על הריסת ביתה של משפחת ג'ונסון מארה"ב.

אולם, אסונות הטבע שגורמים נזקים לתעשיית הביטוח (ועליות התעריפים שמגיעות אחריהם) אינם תופעה חדשה. היוצא דופן השנה הוא שב-2022 השתלבו אסונות הטבע עם עלייה חדה בריבית, שמגיעה לאחר שנים ארוכות של ריבית אפסית. עליית הריבית, מסביר אומיד, מייצרת (בעיקר לקרנות הפיננסיות, אך גם למבטחי המשנה ולחברות הביטוח) אלטרנטיבות טובות יותר להשקעת ההון.

ההתפרצות האינפלציונית מאז שוך מגפת הקורונה אילצה את הבנקים המרכזיים בעולם, ובראשם הפדרל רזרב בארה"ב, להעלות ריבית בחדות (ראו גרף). לצד ההשפעה השלילית על התשואות בשוקי ההון (המהווים מרכיב מרכזי ברווחיות של חברות הביטוח), הדבר גרם להסטת הון שבשנים האחרונות הושקע בביטוח לאפיקים אחרים, עם תשואה גבוהה יותר.

כתוצאה מכך, מסביר אומיד, נוצר מחסור בהון שגורם לירידה בהיצע של הביטוח.

אולם יתרה מכך, כאשר מבטחי המשנה חותמים על חוזים חדשים לשנת 2023, הם כבר מצפים לרווחיות חיתומית גבוהה יותר, בהתאם לריבית חסרת סיכון הגבוהה יותר (ולאלטרנטיבות העדיפות בשוק ההון). כך שלא רק שההיצע קטן – הציפיות לרווח מצד מבטחי המשנה עולות, דבר שגם לוחץ את המחיר למעלה.

"אם בעבר מבטחי המשנה הסתפקו בתשואה של 4% על ההון, היום הציפיה היא לתשואה של 10%, כך שהפרמיה נדרשת לעלות בהתאם", מסביר אומיד. ההשפעה החזקה ביותר, מעריך אומיד, תהיה בכיסוי לרעידת אדמה, שעשוי להתייקר ב-40%.

כך השתלבו להן שתי תופעות נפרדות, מעולמות נפרדים – עליית ריבית בשוק הכסף, ואסונות בעולם נזקי הטבע – למגמה אחת דרמטית: קיטון משמעותי בהיצע משולב עם ציפייה לעליית מחירים.

אולם, במקביל לשינויים בצד ההיצע, גם בצד הביקוש המצב אינו סטטי. הצמיחה הכלכלית שאפיינה את המשק הישראלי, הגידול בנכסים ובמיוחד ההתייקרות בשווי הדירות, מייצרת גידול בביקוש לביטוח. יוצא שדווקא בשנה שבה שווי הנכסים המבוטחים עולה – ההיצע הביטוחי קטן.

כאשר הגידול בביקוש אינו פוגש גידול בהיצע אלא ההיפך, קיטון בהיצע, נוצרת הסערה המושלמת בביטוח אלמנטרי: "יש פה שני וקטורים שעובדים אחד נגד השני. התנגשות כזו לא הייתה פה הרבה שנים", אומר אומיד.

עם התרחיש המדובר מתמודדים בימים אלה מנהלי ביטוח המשנה ומנכ"לי חברות הביטוח הישראליות. שוק הביטוח הישראלי מאוד מוטה ביטוח משנה, ורוכש יותר ביטוח משנה מכל שוק ביטוח מפותח אחר, בעיקר בגלל מבנה בעלי המניות של חברות הביטוח. "שוק קטן כמו השוק הישראלי חייב לפזר סיכונים", מסביר אומיד, "ולכן, אצל הרבה מבטחי משנה, השוק הישראלי הוא אחד מהשווקים החשובים שלהם". אומיד מסביר כי מבטחי המשנה אוהבים בסך הכל את השוק הישראלי, כיוון שהאקלים האופייני למקום והסיכונים הנגזרים ממנו הם נמוכים יחסית: "מעבר להצפה השנתית של הגעתון, אין פה אסונות טבע דרמטיים".

למצב המתואר בביטוחי רכוש ורעידת אדמה, מצטרף גם המצב הקשה בשוק ביטוחי הרכב, שכבר התייקרו ב-2022 בכ-20% עד 30%. גם פה, הדבר נבע כתוצאה ממספר סיבות.

בביטוח חובה ההשפעה המרכזית היא של עליית השכר הממוצע. כיוון שמדובר בענף עם זנב ארוך, התביעות שמשלמות חברות הביטוח ב-2022 שייכות לפוליסות שנמכרו ב-2015-2016. מאז, השכר הממוצע עלה באופן משמעותי, ואיתו – תשלומי התביעות.

שנית, מסביר אומיד, "אלו הם כלי הרכב החשמליים הקלים (בעיקר קורקינטים ואופניים חשמליים) על הכביש, שלא צריכים לרכוש ביטוח – הם מקבלים אותו חינם מבעלי הרכב הפרטי שמשלם עבורם את הפרמיה. ודווקא ברכבים מסוג זה –  כל תאונה מסתיימת עם נזק דרמטי לרוכב.

לכל זה מצטרפת העובדה שביטוח החובה בישראל הוא ללא גבול אחריות (בשונה מהמקובל בעולם) וללא אשמה: "ענף ביטוח החובה הישראלי הופך להיות מאוד חריג בעולם, דבר שמעיק מאוד על מבטחי המשנה. כל עוד אין חובת ביטוח לאופניים וקורקינטים חשמליים – תהיה חסרה פרמיה, והענף יפסיד. הדבר כבר גורם למבטחי משנה לצאת מחוץ לענף", מסביר אומיד, ומוסיף כי זה כבר מחייב את חברות הביטוח להעלות את התעריף.

בפועל, התרחיש שמשרטט אומיד נראה כך: "עובד צעיר בתחום ההייטק נוסע על קורקינט, בלי שהוא שילם ביטוח חובה. כאשר הוא נפצע, הוא מקבל פיצויים לכל החיים לפי שכר ממוצע שעלה משמעותית כתוצאה מהתפתחות שוק ההייטק שדחף את כל המשכורות למעלה, ומי שמשלם את זה הוא בעל הרכב הפרטי". לדבריו, ברשות שוק ההון מתחילים להבין את הצורך בהעלאת תעריף ביטוח החובה, ולא מונעים מהחברות להעלות אותו.

שינוי נוסף שמשפיע על ענף הרכב-חובה, מסביר אומיד, הוא שינוי מנגנון ההתחשבנות מול המוסד לביטוח לאומי. עד כה שילמו חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי לאחר קרות התביעה. עם השינוי במנגנון ההתחשבנות, יתחילו חברות הביטוח כבר ב-2023 לשלם לביטוח הלאומי 10% מהפרמיה כבר במעמד רכישת הביטוח: "מדובר בכסף שהיה יושב בחברת הביטוח כ-4-5 שנים, והקדמת התשלום משפיעה על רווחיות החברה", כך אומיד.

גם בביטוח רכב-רכוש חווה הענף "אירוע תאונתי", כהגדרתו של אומיד: "שיעור התביעות עלה ב-40%, כתוצאה מגידול בגניבות הרכב, התייקרות חלקי החילוף והטיפולים במוסכים ועלייה בשכיחות התביעה. הפרמיה שנגבתה עד תחילת 2022 לא החזיקה את העלות העולה של התביעות. אולם, לדברי אומיד, ענף הביטוח כבר תיקן את התעריפים: "יש פה הזדמנות גדולה, כי השוק לומד לשלם יותר על ביטוח הרכב שלו. מבטחי משנה יוכלו לעשות פה עסקים טובים ב-2023-2024. יש פה הזדמנות גדולה לרכוב ולהיות שותף בשוק עולה".

גם סוכני הביטוח, מדגיש אומיד, יכולים רק להרוויח. הם אמנם יצטרכו לעבוד קשה מול המבוטחים ולהסביר להם מדוע הפרמיה עולה, ומדוע הם חייבים להמשיך לרכוש ביטוח לרכב והדירה שלהם, כולל כיסוי רעידת אדמה: "הסוכנים חייבים לעדכן יחד עם המבוטחים את סכום הביטוח. סכומי הביטוח המופיעים במרבית הפוליסות היום אינם מעודכנים בהתאם לעליית מחירי הנדל"ן, ולא יאפשרו רכישת בית חדש ואם וכאשר יקרה אסון", מתריע אומיד. "חייבים לסייע ללקוחות לרכוש את הכיסוי הנכון. זה יותר קשה, אבל זה השליחות של סוכן הביטוח – שביום הקשה ביותר של הלקוחות שלו, הם יידעו שמישהו דאג להם".



כתיבת תגובה