חוק ההסדרים 2023 כולל רוח גבית לחברות הביטוח מצד משרד האוצר למדיניות החלפים החדשה. על רקע הדיון הציבורי סביב המדיניות של חברות הביטוח להגביל את עלות החלפים בעת תשלום תגמולי ביטוח, מופיעה דווקא בדברי ההסבר של האוצר (בפרק על חלפי חילוף לרכבים, לסעיף העוסק פרסום לרכב) אמירה ברורה על זכותה וסמכותה של חברת ביטוח לפעול להקטנת או צמצם הנזק.

הסעיף האמור עוסק בחובה של מפרסם רכב לכלול בפרסומת הפנייה למדד התחזוקה של משרד התחבורה. אולם כאמור, דברי ההסבר לסעיף כוללים התייחסות נרחבת לעולם הביטוח.

על פי הנאמר בטיוטת חוק ההסדרים, נכון לסוף 2021 בוטחו בביטוח רכב רכוש 3.25 מיליון רכבים, בפרמיה כוללת של 8.7 מיליארד שקל. מספר הרכבים שתוקנו עומד על 325 אלף וסך התשלומים בגין תביעות ביטוח עמד על 7.1 מיליארד שקל.

במשרד האוצר מציעים להקל על יוקר המחיה באמצעות תיקון כשלים בשוק חלפי הרכב והוזלת עלות התיקונים: "כיום, שמאי הרכב מחויבים בהתאם להוראת משרד התחבורה לקבוע שומה לפי מחיר מחירון שנקבע על ידי יבואני הרכב, וספקי החלפים וחברות הביטוח מחויבים בתשלום שנקבע על ידי השמאי, ללא יכולת פיקוח מצד חברות הביטוח.
"כתוצאה מהוראה זו, גדלה עלות תיקון רכב במסגרת תביעה וקיימים רכבים תקינים המושבתים שלא לצורך, עלויות שבסופו של דבר מושתות על הציבור בדמות ייקור מחיר הביטוח".
בשלב זה כולל המסמך הסבר מפורט על מנגנון מוסך ההסדר, ובו נאמר כי מנגנון זה מהווה עסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון ומשקף בצורה מדויקת יותר את העלות הריאלית של החלפים והתיקון מאשר המחיר שנקבע במחירון על ידי היבואן: "בשאר התיקונים שלא מבוצעים במסגרת חוזים אלו, התשלום עדיין מבוסס על מחירון היבואנים ולא לפי מחיר השוק של החלפים, כך שהתביעה הממוצעת גבוהה בכ-50% מתביעה שמתוקנת במסגרת בעלי רישיון להפעלת מוסך שהתקשרו עם חברות הביטוח.

"בתביעות צד ג', בעל הרכב הניזוק אדיש לתשלום שייגבה בגין תיקון הרכב וחסר תמריץ להוזיל את עלות התיקון, שכן התשלום מתקבל מחברת הביטוח.

"מנתונים המדווחים לרשות שוק ההון, עולה כי נכון לשנת 2021 מתוך סך הרכבים המתוקנים אגב תביעות ביטוח 63% מהרכבים תוקנו שלא במסגרת מוסכים שהתקשרו עם חברת ביטוח ופועלים במנגנון המייקר את תביעת הביטוח ומחיר הביטוח".

על כן, מוצע במסגרת טיוטת חוק ההסדרים כי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים תתקין תקנות לפיהן מחירי החלפים בשומת רכב יציגו מחיר ריאלי של החלפים: "מחיר זה יתבסס על המחיר הצפוי בין קונה מרצון למוכר מרצון, אותו ניתן לאמוד באמצעות ההתקשרויות החוזיות בין חברת ביטוח למוסך שהתקשר עימה בהסכם או בין חברת ביטוח לספק חלפים. זאת, תוך מתן תשומת לב למחיר חלפים זמינים וברי השגה במועד קביעת השומה.

ייתכן כי מבחינת חברות הביטוח, חשיבות ההצעה אינה רק בשינוי התקינה, אלא באמירה הבאה המסכמת את הנושא: "יובהר כי אין בהחלטת הממשלה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה על פי כל דין לחברות הביטוח לפעול להקטנת או צמצום הנזק בעדו החברה חייבת בתגמולי ביטוח". בכך, כאמור, מקבלות חברות הביטוח שהגבילו את עלות החלפים לפי ההסדרים הקיימים אצלן, רוח גבית המאשרת את המדיניות החדשה בהקשר של חלפים לרכב, וקושרת בין עלות החלפים לחובת המבוטח להקטין את הנזק.

בהתייחסות למאבק של לשכת סוכני הביטוח במדיניות החדשה (ראו מסגרת), גורם בכיר בענף מסר לפוליסה: "במקום שהלשכה תברך על מהלך שאמור לטפל בכשל שוק ולהוזיל את מחירי הביטוח, היא מתנגדת לו מטעמים תמוהים. יש רק לתהות האם הלשכה מנסה לשמר מצב התורם לעליות מחיר וכנגזרת של האמור – להגדלת עמלת הסוכן. מוטב היה לו הלשכה הייתה נלחמת בכשלי שוק כאמור ו/או תופעות פסולות אחרות, כדוגמת תגמול סוכני ביטוח על ידי מוסכים".

לשכת סוכני הביטוח לרשות: על הרשות להורות למבטחות לחדול מיישום מדיניות הגבלת עלויות חלפים

לשכת סוכני הביטוח פנתה (ה') לרשות שוק ההון בדרישה להורות למבטחות לחדול לאלתר מיישום מדיניות המגבילה את תגמולי הביטוח המשולמים למבוטחים ולצדדים שלישיים במסגרת תביעת נזק לרכב.

בפנייה הלשכה מתריעים בפני הרשות כי בהתאם למדיניות חדשה זו של המבטחות, במידה שיבחר מבוטח או צד שלישי לפנות למוסך שאינו בהסדר לצורך תיקון הנזק, ערכם של החלפים ייקבע על פי העלות המשולמת על ידי חברת הביטוח לספקי החלפים איתם היא עובדת; ולא בהתאם למחירם בשוק כפי שייקבע על ידי השמאי.

בלשכה מתריעים כי פעולות אלו של המבטחות "יפתחו תיבת פנדורה לסיטואציות עתידיות שיובילו לחיסרון כיס משמעותי של מבוטחים ויפגעו קשה באמון הציבור המבוטחים".