לא עוצרים לרגע – אנשי ענף הביטוח רצים אל היעד / מרינה פובולוצקי

לצד הסגולות הרפואיות המוכרות של פעילות גופנית, מתחדדת התועלת בחיים המקצועיים של הספורטאים החובבניים והמקצועיים כאחד. מחקרים מראים כי העיסוק בספורט תחרותי נחשב כמקדם מיומנויות מקצועיות חשובות כגון מנהיגות, שיפור תפיסה קוגניטיבית ויכולות תקשורת בין אישיות לבניית האופי הדרוש לטיפול וניהול של שינוי ארגוני.

אנשי קריירה שעוסקים בספורט פוגשים בשינויים וכישלונות על בסיס קבוע במהלך התמודדות ספורטיבית. לפיכך, פעילות גופנית תחרותית יכולה לשמש כמרחב למידה שישרת את הספורטאי לניהול מצבים מורכבים בעבודה. זאת, כי ניהול מצבים אלה דורש מאנשים לצאת מאזור הנוחות ולקבל על עצמם יוזמות בעלות פוטנציאל לשינוי ושיפור.

מתוך הבנה של חשיבות הספורט לקריירה לצד החיים האישיים שוחחנו עם שורה של סוכני ביטוח ובכירים בחברות, שהציגו את השפעות הספורט על חייהם האישיים והמקצועיים.

מיכל מורנו: הנקודה הבאה ביעד

מיכל מורנו

מיכל מורנו, בת 50 מקרית אתא, מנהלת מחוז צפון של הכשרה חברה לביטוח. בחמש השנים האחרונות מורנו מתחרה בטריאתלונים ובתחרות אשת הברזל. היא יוצאת לאימון בחמש וחצי בבוקר, שישה ימים בשבוע. העיסוק בספורט הפך אותה למאוד ממוקדת מטרה וחדה, זה מתבטא דרך סדר העדיפויות שמוכנסים ללו"ז צפוף. לדבריה, אנשים עסוקים מספיקים יותר. היא מגיעה לעבודה שהיא כל כך אוהבת הרבה יותר חיונית.

כמו כן, בנקודה הכי קשה במהלך האימון מורנו חושבת רק על הנקודה הבאה ביעד, "אני מאוד ממוקדת מטרה. אני עושה הפרדת גוף נפש בצורה מוחלטת. אין פחד – זה נקרא התגברות. אתה לא נותן למחשבות לשלוט בך ומייצר מחשבה שאומרת במה אתה מתעסק עכשיו ובמה תתעסק בזמן אחר. אני מאוד ממוקדת בחמשת הקילומטרים הבאים אז אין מקום לשום דבר אחר".

רונן אלמרו – 40 מרתונים

רונן אלמרו, מנהל מחלקת מטה אגף ביטוח כללי-עסקי באיילון. אלמרו החל לרוץ בגיל 13, מאז עשה יותר מ-40 מרתונים בעולם, בהם

רונן אלמרו

יותר מ-15 אולטרה מרתונים. לדבריו, "הריצה ובעיקר האולטרה, יוצרות שקט פנימי, נחישות, למידה על התמודדות עצמית עם משברים. לכולם קשה בתחרות ובאימון גם כשלא נראה כך, אבל ההתמודדות היא רק עם עצמך, השדים הם בראש שלך, אתה תמיד יכול לעצור באמצע ולהתייאש אבל הכישלון ירדוף אותך.

"בעבודה יש משברים, קשיים, מכשולים לא צפויים, סביבה לא תמיד קלה, אבל להרים ידיים זאת האפשרות הקלה, ואז מה? המטרה היא למצוא את הפתרון ולנוע קדימה, להתחבר לאנשים שיחד תעשו את השינוי ותובילו קדימה, תרימו אחד את השני, תעמדו במשימה ותקדמו הלאה את החברה. כל צעד בסוף מקדם לקו הסיום כמו אל המטרה בעבודה".

על מה אתה חושב כשאתה מגיע לנקודה הכי קשה במהלך אימון?
אלמרו: הנקודה הקשה היא לא באימון עצמו אלא

לצאת אליו, יש כל כך הרבה סיבות למה לא, קר, גשום, חום, לחות, ישנתי רק שלוש שעות. אבל אחרי הצעד הראשון הכל נשאר מאחור, אתה יוצא והראש מתחבר לגוף. כשאתה מסיים את האימון, זאת ההרגשה הכי טובה בעולם והתקדמת עוד צעד אחד לעבר היעד.

יחיאל שובל – להאמין ולא לוותר

יחיאל שובל

יחיאל שובל, בזוגיות, בן 37 מראש העין, חתם מקצועי בצוות שמנהל את מוצרי חיים ובריאות ב-AIG. שובל מספר כי לפני כחמש שנים נדבק בחיידק של רכיבה על אופני שטח. זאת, כחלק משינוי מאורחות חייו שכללו ירידה של 25 קילו והפסקת עישון לאחר 17 שנה.

לדבריו, העיסוק בספורט שינה את התפיסה העסקית שלו בכך שגרם לו להאמין כי אפשר להצליח, גם כאשר בהתחלה זה נראה בלתי אפשרי, "אנחנו מתמודדים לא פעם עם סיטואציות מורכבות ואנחנו נוטים להיבהל ולהגיד 'מה פתאום', 'אין סיכוי', 'איך?', אז יש סיכוי והכל אפשרי".

איזו תכונת אופי אחת התפתחה אצלך בעקבות האימונים?

שובל: אמונה ומשמעת עצמית גבוהה. כשאתה עוסק בספורט ברמה היומיומית אתה לומד את כוחם של התמדה, הנעה עצמית והתגברות על קושי.

פשוט להאמין ולא לוותר, בין אם זה אימון/תחרות קשה בקור מקפיא שדורשת ממך מאמץ מטורף ובין אם זה פרויקט גדול ומורכב. לא משנה כמה זה קשה ומה זה דורש ממך. אתה מנצח את הקושי, עושה את זה ועושה את זה הכי טוב שאפשר.

אסף דגן: שם לעצמי אתגרים

אסף דגן

אסף דגן, שמאי רכוש אלמנטרי עצמאי, בן 46, מראש העין. דגן מעיד על עצמו שרוב חייו לא עסק בספורט והיה "בטטת כורסה". העיסוק בספורט, שהחל לפני כחמש שנים מהליכות במטרה לרדת במשקל, הפך במהרה לאימונים תובעניים לקראת מרתונים וחצאי מרתונים, כגון חרמון צ'לנג'ר – במהלכו דגן רץ עשרה קילומטר בטיפוס לגובה של 1,000 מטר. דגן מספר כי בעקבות האימונים פיתח תכונות של נחישות והתמדה "כפי שאני שם לעצמי אתגרים להמשך ההתפתחות הספורטיבית שלי, באותה מידה אני שם לעצמי את נושא ההתפתחות והלמידה האישית".

אהוד מערבי: אימון הוא הפסיכולוג הכי טוב

אהוד מערבי, בן 30 נשוי, סוכן ביטוח עצמאי מחצור הגלילית. מערבי שחקן כדורגל מקצועי. לדבריו העיסוק בספורט מגיל צעיר הקנה לו כלים להתמודד עם אכזבות, כישלונות, לחצים ופיתח את השאיפה למצוינות.

איזה ערכים משותפים יש עבורך בין העיסוק בספורט לעולם העסקים?
מערבי: דבקות במטרה. המונח "יעד" זה לא משהו בלתי ישים שרשום באיזה מקום אלא הוא באמת נועד שאני אגיע אליו ואקיים אותו.

הספורט דוחק אותך לפינה מבחינת התמודדות פיזית ונפשית. אימון בסוף יום הוא הפסיכולוג הכי טוב שיש לי. רוב היום אני מתעסק בדברים מאוד חשובים שהם התיקים של הלקוחות שלי, ובענף הזה הלקוחות מאוד לחוצים וצריכים דברים מאוד חשובים – זה מייצר לחצים גם אצלי. אימון אחרי יום מאוד עמוס עוזר לשחרור כל האגרסיות ולהירגע.

סיגל חיים: לדעת שאתה מסוגל

סיגל חיים

סיגל חיים, בת 47, נשואה מבנימינה, סוכנת ביטוח עצמאית. כל חייה עסקה בפעילות גופנית. כיום חיים עושה חמישה אימוני ריצה בשבוע, שני אימוני זומבה לנשמה ואימון פונקציונלי אחד.

מהן נקודות הדמיון בין האימון הספורטיבי שלך לבין יום עבודה טיפוסי?
חיים: באימוני ריצה יש סוגי אימונים – מהירויות, עליות, שטח וכדומה. באימון מהירויות אתה מתכונן נפשית לחלק המהיר ומתאמץ הכי חזק שאתה יכול ואף צריך לעמוד ביעד שהוצב לך מהמאמן וזה בדיוק כמו ביום עבודה טיפוסי שאני עוברת, מסיכום פגישה שתוכנן להתבצע באותו זמן ולעצור את העבודה כי נכנס ניתוח דחוף שלקוח פנה אליו עכשיו ולחזור לסיים את הסיכום, והכל במקביל למענה על המיילים ולעבוד על התהליכים הקבועים במשרד.
היכולת לעבור מאימון שטח לאימון עליות מאתגרת מצריכה המון עבודה על ראש חזק ואמונה שאתה מסוגל לכך. כך גם ביום עבודה – לדעת שאתה מסוגל.

 בהתבוננות מהצד נראה, כי העוסקים בספורט מסגלים לעצמם אורח חיים תובעני שכל הזמן מעמיד את גופם ונפשם בפני מבחני עמידה לא קלים ואף מורכבים. אולם מנגד, רובם ככולם מצהירים כי ההתמדה בעיסוק ספורטיבי הוסיפה לחייהם מאפיינים שחיזקו את נפשם וגופם כאחד, הפכו אותם למאושרים יותר, יעילים יותר, מלאי אנרגיה וחיות.