עלות נזקי רעידת האדמה בטורקיה – 100 מיליארד דולרים : מה תהיה העלות בישראל באירוע דומה? / איציק סימון

מאה מיליארד דולר. זהו הסכום האסטרונומי שמוערך על ידי האו"ם לגבי נזקי רעידות האדמה בטורקיה. נתון דרמטי שהוצג לאחרונה על ידי לואיזה וינטון, נציגת סוכנות הפיתוח של האו"ם בטורקיה, UNDP (U.N. Development Program), אשר התייחסה לשרשרת האסונות.

הסכום הגבוה הינו בניגוד להערכות קודמות ומתונות יותר של הבנק העולמי אשר העמידו את שיעור הנזק מהאסון על כ-34.2 מיליארד דולרים "בלבד". לא זו אף זו, ההנחה בקרב המומחים היא שלא מדובר בסוף פסוק אלא שהעלות רק תגדל ותלך ככל שיעבור הזמן.

וינטון אמרה את הדברים במסיבת עיתונאים ערב התכנסות ועידת תורמים גדולה לגיוס תרומות למדינה. כזכור, רעידות האדמה הגדולות בטורקיה הביאו למותם של למעלה מ-52 אלף בני אדם אשר נקברו תחת הריסותיהם של יותר מ-12 אלף מבנים. זאת בנוסף לכ-115 אלף פצועים.

נתון זה, מאה מיליארד דולר, הוא הבסיס לכינוסה של ועידת תורמים בבריסל, בלגיה, באמצע חודש מרץ 2023. המספרים המדאיגים האלה צריכים מיד להדליק נורות אדומות כאן בישראל. בעיקר משום שהם שופכים אור על הנזקים הכלכליים רחבי ההיקף שעלולים להיות גם מנת חלקנו במקרה של רעידות אדמה. תרחיש שלדעת כל הסיסמולוגים שבקיאים בפרטים הוא רק שאלה של זמן.

הדו"חות שחייבים להכיר

לאחרונה פורסמו שני דו"חות חשובים ביותר בעניין זה, על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת וע"י מבקר המדינה.

בכל הנוגע לדו"ח של מכון המחקר והמידע של הכנסת, עולה ממנו תמונה עגומה לפיה רק כ-2.3% מהמבנים שזקוקים באופן מיידי להתחדשות עירונית ועומדים בתנאים של תמ"א 38 אכן חוזקו בפועל. יתרה מזו, למרות שאזור הפריפריה בישראל נמצא בסיכון משמעותי מאד להיפגע, יישום ההתחדשות העירונית מחוץ למחוזות תל אביב והמרכז הוא לא מספק, בלשון המעטה.

מכון המחקר והמידע של הכנסת מצא שכ-77% מהפרויקטים נעשים באזור גוש דן. מכיוון שכל התוכניות להתחדשות עירונית בישראל מבוססות בעיקר על כדאיות כלכלית בשוק הפרטי, קשה לראות איך יימצא פתרון לכ-96 אלף הדירות בנגב ובגליל שמצויות בסכנת קריסה ברעידת אדמה.

דו"ח מבקר המדינה התמקד באופן ספציפי בעניין הפריפריה עם קביעה חד משמעית לפיה כ-70% מבתי הספר בגליל ובנגב אינם ערוכים לרעידת אדמה וכ-93% ממבני המגורים. המבקר הזכיר בדו"ח את רעידת האדמה בטורקיה ואמר כי היא "תזכורת" אשר "צריכה להרעיד את אמות הסיפים". בהמשך קבע המבקר כי יש להתייחס לנושא כבר בתקציב המדינה הקרוב.

"חיזוק מבנים והתחדשות מבנית ועירונית הינם השקעה ולא הוצאה"

ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים ומרצה להנדסת מבנים במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל, מצטרף לדברים ולוקח אותם אף צעד קדימה.

"מבקר המדינה צודק בהחלט", אומר ד"ר ברוש, "הנזקים המשוערים של רעידת האדמה בטורקיה הם צופר תרועה ואזהרה עבורנו. כשנכנסים לחישובים ראשוניים ואפילו בסיסיים של עלות חיזוק המבנים בישראל ברמה הלאומית, לפי מבנים, לפי דירות ואף לפי אוכלוסייה, מגלים בנקל שהם מתגמדים ביחס לתוצאות הכלכליות הראשוניות, השניוניות והשלישוניות  של התמוטטותם ואפילו יציאתם מכלל שימוש בהתרחש אסון".

"התפיסה שחשוב לקדם במדיניות הישראלית היא שהתחדשות עירונית היא השקעה ולא הוצאה. מחדל אולי יחזק את הנזילות הלאומית המיידית  וייתן תחושת רווחה כלכלית באופן זמני, אבל על 'הנאה' זמנית זו אנו עלולים לשלם בריבית דה ריבית לאחר יום פקודה".

ד"ר ברוש מסביר שיש למדינה אמצעים רבים שיכולים לסייע לקדם באופן אפקטיבי התחדשות עירונית בכל רחבי הארץ, ולא רק בתל אביב והמרכז.

"סל הכלים הוא עשיר", הוא אומר, "הקלות רגולטוריות, השקעה כספית לאומית, שחרור חסמים, הגברת המוטיבציה של המגזר העסקי להיכנס לתחום, ניוד זכויות בניה בין אזורי תכנון, קידום מתחמי פינוי בינוי להתחדשות באזורים גדולים ועוד. לא פחות מהם, המדינה צריכה להגביר פעילות נמרצת לחינוך האוכלוסייה למודעות לחוזק המבנים, לאסונות טבע ולתוצאותיהם. ככל שנרחיב את הידע והמודעות בתחום, כך נגדיל גם את הכדאיות הכלכלית לחיזוק מבנים או לפינוים".

דבריו של ד"ר ברוש מתכתבים עם העלויות הגבוהות להתמודדות עם רעידות אדמה הן מבחינת נזקי גוף והן מבחינת נזקי רכוש.

מהי העלות של נפגעי הגוף בישראל?

בכל הנוגע לנזקי גוף, התמונה מורכבת אך מדאיגה. מכיוון שלשמחתנו טרם התמודדנו בישראל עם רעידת אדמה במאה האחרונה, נשאב את הנתונים מתאונות הדרכים. הכלכלן הבכיר חן הרצוג מחברת BDO הציג לאחרונה חישובים של חברתו לגבי שנת 2018 שבה נהרגו בישראל 316 בני אדם ונפצעו כ-78 אלף אנשים.

החברה מצאה שעלות נזקי הגוף למשק הלאומי בשנה הנ"ל עמדה על כ-5.9 מיליארד שקל. ייתכן אמנם שבעת אסון לאומי ה"עלות" הלאומית בשל מספרי ההרוגים והפצועים הרבים עשויה לרדת לכל נפגע, אך סדרי הגודל אינם משתנים.

הנתונים מתחברים עם שלל נזקי הרכוש הישירים והתוצאתיים שנגרמים כתוצאה מרעידת אדמה, אותם מונה ד"ר ברוש, כמו למשל: עלות הריסת מבנים ובנייתם מחדש, עלות שיקום מבנים שנהרסו באופן מתון, עלות פינוי דיירים ושיכונם במבנים זמניים, פתרונות זמניים וקבועים בתחום התשתיות והשירותים והפגיעה הלאומית בחינוך לאורך זמן. לכל אלה יש להוסיף את ההידרדרות במצב הבריאות הכללי בשל מחסור בייצור כללי, בייצור תרופות, בתנאי תברואה לא נאותים ובתנאי מחייה נחותים וזמניים. חשוב גם לקחת בחשבון את השלכות פסיכולוגיות אישיות ולאומיות, השפעות על פיתוח המדינה והצמיחה הכלכלית, התמודדות עם עשרות אלפי חסרי-בית בשוק דיור שגם כך נמצא במשבר מתמיד והרשימה נמשכת.

נעשה ניסיון קצר במספרים. נניח, לצורך בירור ראשוני, שעלות חיזוק דירה, נטו ללא תוספות מבניות והוספת יח"ד, היא עד 50 אלף שקל. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2022, יש בישראל כיום כ-610 אלף דירות שזקוקות לחיזוק שכן הן נבנו לפני השימוש הרווח בתקן הישראלי 413 שהוא התקן המחייב לעמידות מבנים ברעידות אדמה.

העלות הלאומית הכוללת צפויה אפוא לעמוד על כ-30 מיליארד שקלים בהשקעה חד-פעמית ובפריסה על פני כחמש שנים. כלומר, כ-3,000 שקלים בלבד לאדם בתקופה של חמש שנים (אוכלוסייה של כ-10 מיליון תושבים).

מתוך החישוב הנ"ל נחזור לטורקיה עם 200 אלף נפגעים (פצועים והרוגים) "בעלות" של כ-100 מיליון דולרים. כלומר, העלות למשק הטורקי נאמדת בכחצי מיליון דולר לנפגע כאינדיקציה להיקף האסון (מדובר בעלות הכוללת ולא רק של הטיפול בפצועים ומשמעות ההרוגים). יש להניח שבשל ההפרשים הגדולים בתמ"ג בין המדינות, אומדן עלות זו בישראל הייתה עומדת על כ-700 אלף דולר. דהיינו, לפחות כ– 2.6 מיליון שקלים.

אפילו אם רק מחצית מדיירי אותם 610 אלף דירות ייפגעו במידה כלשהי ברעידה חזקה מאוד באישון לילה, ובהנחה שישנם כחמישה דיירים בממוצע בכל אחת, אזי העלות הלאומית לנזקי הגוף תטפס לכדי כ-3,950 מיליארד שקלים.

ההסתברות לרעידה כזאת בשלושים השנים הבאות הינה כ-6%. כלומר, תוחלת נזק שגבוהה הרבה יותר (בסדר גודל) מעלות ההשקעה הנדרשת, וזאת מעבר לאובדן חיי האדם על משמעויותיה ברמת הפרט וברמת הלאום.

תפקידן של חברות הביטוח הישראליות

על רקע היעדר ההיערכות הנמרצת של מדינת ישראל, ממשלות ישראל והרשויות – כל דחיפה והפעלת לחץ מסיבי, כבד ומשמעותי מצד חברות הביטוח כלפיהם   – הינו רק מתבקש. בסיכומו של דבר, אירוע רעידת אדמה משמעותי עלול לגרום כאן היקף תביעות אדיר שיונח לפתחן של חברות הביטוח.

תיעוד מהאוויר של נזקי רעידת האדמה במזרח טורקיה

לסיכום

המספרים שהוצגו במסיבת העיתונאים לקראת ועידת התורמים לנזקי האסון בטורקיה מדברים בעד עצמם. במיוחד אם בוחנים אותם מנקודת המבט הישראלית ועורכים אפילו חישובים ראשוניים ובסיסיים בלבד.

ד"ר ברוש מציין, בצדק, שהגיעה השעה שמדינת ישראל תתחיל בהיערכות מידית לקידום פני האסון הריאלי. על המדינה לשים את כל כובד משקלה בכדי למצוא את הדרכים הנכונות והאפקטיביות ביותר לקדם תהליכים משמעותיים של בנ

ייה חדשה וסילוק או שדרוג המבנים המסוכנים בכל רחבי הארץ וזאת גם ע"י הגברת המודעות הלאומית והאישית.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד איציק סימון סוכנות לביטוח בע"מ