כשמדובר בנשיכות, הגודל לא תמיד קובע / עו"ד אסף ורשה

עלייה חדה במספר נשיכות הכלבים בישראל: לפי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2024 דווחו 2,977 מקרי נשיכה, לעומת 2,452 בלבד בשנת 2023 – עלייה של 21.5%. מאחורי הנתונים היבשים מסתתרים אלפי נפגעים, ילדים מבוהלים, הורים חרדים ובמקרים מסוימים – פציעות קשות. כך למשל, בספטמבר האחרון, פעוטה בת שלוש ננשכה על ידי פיטבול, נפצעה קשה ופונתה לבית החולים אסותא אשדוד במצב לא יציב.

כיום פוליסת הביטוח השונות מחריגות כיסוי ביטוחי לכלבים המוגדרים כמסוכנים, מבלי לבחון את התנהגותם בפועל. מחקרים מראים כי החינוך, הסביבה והאילוף משפיעים משמעותית על רמת המסוכנות של כלב, לא פחות מהגזע עצמו. בהתאם, עולה השאלה האם החרגת הביטוח צריכה להתבסס על סיווג גנטי בלבד, או שמא יש מקום לבחינה פרטנית. בעלי כלבים מגזעים מסוימים נותרים ללא מענה ביטוחי, גם כשהם מגדלים את כלביהם באחריות. מצב זה מצריך חשיבה על בחינה מחודשת של ההסדרה הביטוחית.

במשרד מצביעים על עלייה במספר הכלבים בישראל – מ-604,874 כלבים רשומים בשנת 2023 ל-610,478 בשנת 2024. נשמע הגיוני, אבל מדובר בגידול של פחות מאחוז, וזה רחוק מלהסביר עלייה של יותר מ-20% במקרי הנשיכות.

אולי בכלל מדובר במודעות גוברת? יותר אנשים מדווחים על נשיכות, המשטרה והווטרינרים מקבלים יותר קריאות – וזה מייצר תחושה (ואולי גם מציאות) של יותר תקיפות. סיבה אחרת, ויש שיאמרו מטרידה הרבה יותר, היא השפעת המלחמה. ב-7 באוקטובר גדר המערכת נפרצה, ואלפי כלבים הגיעו לישראל – לא כלבי מחמד שאיבדו בית, אלא כלבים פראיים לחלוטין, משוטטים, שמחפשים אוכל ושורדים בתנאים קשים. חלקם אומצו, חלקם נותרו ברחובות, אבל כולם תוספת משמעותית לנוף הכלבי בישראל, וייתכן שזה משפיע גם על הסטטיסטיקה.

הנתונים לא מפרטים כמה מהמקרים כוללים פציעות עקיפות כמו נפילות, אבל אפשר להניח שאם גם הן היו נספרות, המספרים היו מזנקים משמעותית. בנוסף, הנתונים לא כוללים לא מעט מקרים אחרים, שבהם לדוגמה, הכלב ברח, רץ לכביש וגרם לנהג לסטות ולהתנגש במכונית אחרת.

למעשה, פיטבולים, רוטוויילרים ואמסטפים הם המועמדים הקבועים להאשמות. ויזואלית, הם נראים מאיימים, יש להם פה גדול ושרירים מרשימים, וזה מספיק כדי לגרום להורים לתפוס את הילדים ולעבור לצד השני של המדרכה. בפועל? הנתונים מצביעים על כך שמתוך 2,977 מקרי נשיכה, רק 207 היו מצד כלבים המוגדרים "מסוכנים" – כלומר, 6.95% בלבד. לא מעט, אבל בטח לא החלק הארי של הבעיה.

ביוני 2004 פרסם ישראל כץ, אז שר החקלאות, את התקנות שהכניסו לראשונה את רשימת הכלבים המסוכנים לחוק. מדובר בתוספת ל"חוק להסדרת הפיקוח על כלבים – 2002", שלמרות השם הרשמי, ממשיך להיקרא בטעות עד היום "חוק הכלבים המסוכנים". במסגרת התקנות ננעלה רשימה של גזעים שהוגדרו כמסוכנים: אמסטף (אמריקן סטאפורדשייר טרייר), בול טרייר אנגלי, דוגו ארגנטינו, טוסה אינו (יפני), סטאפורדשייר בול טרייר, פיטבול, פילה ברזילרו ורוטוויילר. מאז, הרשימה נשארה כמעט זהה – גם אם המציאות בשטח הוכיחה שלא רק הגזעים האלה יכולים להיות מסוכנים.

ובאותה הנשימה: בסקר שנערך בבריטניה לפני מספר שנים, נבדק אילו גזעי כלבים אחראים למספר הנשיכות הגבוה ביותר – והתוצאה די מפתיעה. הכלב שמוביל את הרשימה הוא לא פיטבול, אמסטף או רוטוויילר, אלא דווקא לברדור רטריבר – אותו כלב חביב שמזוהה עם משפחות, ילדים ופרסומות לנייר טואלט.

עוד נתון מעניין: 35% מתביעות הפיצויים על נשיכות כלבים הגיעו מדוורים ושליחים, כנראה בגלל שהם פשוט האנשים שנמצאים הכי הרבה ליד דלתות של אנשים זרים. וכאן, הגזע שנשך הכי הרבה לא היה הלברדור, אלא הרועה הגרמני, שהיה אחראי על 54% מהמקרים. אחריו ברשימה: סטאפורדשייר בול טרייר, בורדר קולי – ושוב, הלברדור.

ואגב, האחריות של בעל הכלב רחבה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. גם אם הכלב לא נשך בפועל אלא קפץ על מישהו, הפיל אותו או גרם לו להיבהל וליפול, האחריות מוטלת על בעליו. סעיף 41א' לפקודת הנזיקין קובע אחריות מוחלטת על בעל הכלב או המחזיק בו דרך קבע במקרה של תקיפה, כך שבשונה מתביעת נזיקין רגילה, הנפגע לא צריך להוכיח שהייתה התרשלות, אלא רק את עצם הפגיעה והיקפה.

עם זאת, סעיף 41ב' קובע כמה חריגים שבהם האחריות לא תחול, למשל אם הנפגע התגרה בכלב, הפחיד אותו או עורר בו תחושת איום, אם הנפגע עצמו תקף את בעל הכלב, בן זוגו או אחד מבני משפחתו, או אם נכנס לשטח פרטי ללא רשות והותקף במקום.

לסיכום, הרשימה של הכלבים המסוכנים נתקעה ב-2004, אבל השטח מתנהל לפי חוקים אחרים. זה לא רק עניין של גזע. כלב בלי חינוך, בלי רצועה, בלי בעלים שמבינים את האחריות שלהם, הוא מתכון לצרות. בשורה התחתונה, הוא החבר הכי טוב של האדם", אבל כשהמציאות משתבשת, זה יכול להיגמר באמבולנס ותביעה נזיקית.

הכותב הוא יו"ר (משותף) ועדת בתי משפט – עורכי דין, בלשכת עורכי הדין הארצית. מומחה בדיני ביטוח ונזיקין