מחלוקת בעקבות קריסת בניין המגורים בחולון: האם חברות הביטוח יידרשו לפצות את בעלי הדירות המבוטחים?

התרחיש הסביר הוא שעל חברות הביטוח יהיה לשלם למבוטחיהן תגמולי ביטוח בעקבות קריסת בניין המגורים אתמול (א') בחולון – כך מעריך גורם בכיר בענף הביטוח, בשיחה עם פוליסה. הדברים רלוונטיים גם להריסת בניין המגורים ברמת גן מלפני מספר שבועות על רקע חשש לקריסה שלו.

לדברי הגורם המשפטי, הדרך לקבלת פיצוי נקבעה בפרשת אולמי ורסאי (ת"א 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות השופט משה סובל) – שם נקבע כי הקריסה מהווה התפוצצות. התפוצצות מכוסה בפוליסות העסקיות וגם בפוליסת הדירה התקנית.

לדברי הגורם, כיוון שבפוליסות העסקיות קיימת הגדרה להתפוצצות, נדרש היה בהחלטה לתת פרשנות יצירתית על מנת להגדיר את הקריסה כהתפוצצות. אולם בפוליסת הדירה התקנית (פוליסה מינימאלית הקבועה בתקנות), אין הגדרה להתפוצצות, ועל פי ההחלטה המנחה בוורסאי – חברות הביטוח ייתקשו לחמוק מתשלום תגמולי ביטוח למבוטחים.

הגדרת המקרה כהתפוצצות נועדה להתמודד עם הנוסח של הפוליסה התקנית, שאינו כולל קריסה מעין זו כמקרה ביטוח. בענף הביטוח מעלים אפשרות שהטענה שהושמעה באמצעי התקשורת, לפיה נשמע קול נפץ, מקורה בגורמים משפטיים הבקיאים בהחלטה בעניין אולמי ורסאי.

היות שמדובר ב"אובדן כללי", אין מקום לשאלת "תת-ביטוח", אשר ממילא אינו רלוונטי לביטוח מבני דירות אלא לתכולתן.

כמו כן, הפוליסה כוללת סעיף פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה של הדירה או הוצאות שכר דירה לצורך מגורים למבוטח ולבני משפחתו, כל עוד אין הדירה מתאימה למגורים – כך שתגמולי הביטוח יכללו שכר דירה ל-12 חודשים או עד 15% מסכום ביטוח המבנה, לפי הנמוך.

קריסת הבניין בחולון צילום: כיבוי והצלה מחוז דן

על פי הערכות, רק חלק מהדיירים מחזיקים בביטוח מבנה – חלקם מתוקף משכנתה שלקחו וחלקם בשל ביטוח שנרכש באופן עצמאי.

גורם נוסף שיוכלו בעלי הדירות להיפרע ממנו עשוי להיות הקבלן, המתכנן והמפקח – אולם לצורך כך יהיה צורך להוכיח מה גרם לנזק. ייתכן, למשל שצינור שהתפוצץ גרם לסחיפת קרקע ואז לא ניתן יהיה להאשים את המעורבים בהקמה. אפשר גם שמקור הקריסה הוא בעבודות שבוצעו במבנה במהלך השנים (כמו הסרת עמודי תמיכה).

במקרה של אחריות הקבלן / המתכנן (בחוק אין הגבלת זמן לאחריות קבלנים במקרה אי-יציבות מבנה) לא תחול התיישנות וניתן יהיה לתבוע את מי שבנה, תכנן או פיקח.

לעניין הכיסוי הביטוחי של הקבלן – לצורך כיסוי נזקי התכולה, הקבלן היה והוא אחראי לקריסה, והוא יזדקק להפעלת פוליסת חבות מוצר, פוליסה שלעולם נערכת על בסיס "מועד הגשת התביעה" (הוא המועד בו נודע למבוטח על קיומה של עילת תביעה נגדו). אולם המבנה עצמו לא מכוסה בפוליסת חבות מוצר (בהיותו המוצר עצמו), והכיסוי הרלוונטי יהיה תחת פוליסת אחריות מקצועית, שלרוב הקבלנים (בוודאי הקטנים) אין. גם שם עשוי לחול חריג עבודה חוזרת, שיגלגל את האחריות חזרה על הקבלן.

הסדקים שנוצרו בבניין צילום: כיבוי אש

בחברות הביטוח דוחים את הפרשנות

בניגוד להערכות של אותו גורם בכיר בענף, בכירים בחברות הביטוח דוחים את הפרשנות המוצעת. בכיר באחת מחברות הביטוח אמר בשיחה עם פוליסה, כי לא ניתן להסיק מפרשת אולמי ורסאי לביטוח דירות למגורים. לדבריו, לא ניתן לקשור או להסיק בין פרשת ורסאי, שם מדובר היה בפוליסה עסקית, לבין קריסת בנייני המגורים ברמת גן וחולון, המבוטחים בביטוחי דירה תקניים. לדבריהם, פוליסת דירה תקנית מכסה את הסיכונים הבאים:

א. אש, ברק, רעם או עשן

ב. התפוצצות או התלקחות

ג. רוח שמהירותה עולה על 30 קשר

ד. נזק מכלי טיס

ה. מגע או התנגשות של כלי רכב בדירה

ו. פעולות זדון,

ז. גניבה, שוד, פריצה, או ניסיון לבצעם

ח. התקהלות אסורה והתפרעות

ט. רעידת אדמה, לרבות צונאמי

י. שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני למעט צונאמי, כאמור בפסקה ט;

היות שקריסה ספונטנית מעין זו שקרתה בחולון אתמול לא מופיעה כסיכון המכוסה בפוליסה התקנית, בחברות הביטוח מסיקים כי האירועים אינם מכוסים בביטוח הדירה התקני.

גורם משפטי אחר ביקש להבהיר סוגיה אחרת. לדבריו, המקרים בחולון וברמת גן של קריסת בנייני מגורים ממחישים את הצורך לרכוש ביטוח ערך קרקע – או בשמו החדש: ביטוח סכום נוסף בבית משותף. לדבריו, אם בניין נהרס, ורק לחלק מבעלי הדירות יש ביטוח, זה לא יעזור להם להקים מחדש את המבנה, ואז תגמולי הביטוח לא יעזרו.