תחקיר פוליסה: הפנסיה של הפלסטינים נופלת בין הכיסאות

מאת מרינה פובולוצקי

ישראל מתהדרת במערכת פנסיונית מהמתקדמות בעולם אך כ-80 אלף פלסטינים שמועסקים על ידי גופים ישראליים חווים מציאות פנסיונית נפרדת. תחקיר פוליסה חושף תמונה מורכבת, על פיה לפלסטינים שעובדים בישראל מופרשת פנסיה לקרן שמנוהלת על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, שלא ערוכה לתשלום תביעות או קצבה פנסיונית, ועמיתים – שנבחרה במטרה להסדיר את תשלום התביעות – תתחיל להפעיל את ההסדר רק ב-2023 וגם אז הכספים ינוהלו במתכונת המיושנת של קרנות הפנסיה הוותיקות.

המורכבות אף מתעצמת כשבוחנים את תחום הפנסיה עבור פלסטינים שמועסקים על ידי גופים ישראליים ביהודה ושומרון – להם אין כלל פתרון פנסיוני והמעסיקים נאלצים להפריש את כספי הפנסיה כתוספת למשכורת או לקופות גמל.

תחקיר פוליסה בנושא מראה כי שום גורם ממשלתי לא לוקח אחריות וגופי הממשלה מעבירים את האחריות מיד ליד. כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל החלה בסוף שנות ה-60, והוסדרה ב-1970 בהחלטת ממשלה שהשוותה את תנאי עבודתם לאלו של עובדים ישראלים. מאז, מהפרשות המעסיק ומשכר העובד הפלסטיני מנוכים סכומים עבור ביטוח פנסיוני, אולם סכומים אלה – אשר נכון לשנת 2014 הצטברו לסכום של כמיליארד וחצי שקל – מנוהלים בחוסר שקיפות, בחריגה מכללי המנהל התקין, ובאופן שאינו משרת את המטרות להן נועד הסדר פנסיוני. כך, לפי דוח תמונת מצב -התפתחויות ושינויים בהעסקת עובדים פלסטינים בישראל של עמותת קו לעובד.

בסוף 2015 הגישה קו לעובד עתירה לבג"ץ בדרישה שכספי הפנסיה ינוהלו כביטוח פנסיוני, על הזכויות המוקנות בו, אשר הדיון בה התייתר נוכח הסדרת הסוגיות השונות הקשורות בניהול כספי הפנסיה, שעיקרן המעבר לניהול בידי קרן פנסיה מומחית, קרי עמיתים.

בנובמבר 2020 הודיעה המדינה כי התקשרה עם עמיתים המנהלת את קרנות הפנסיה שבהסדר, לטובת ניהול ביטוח הפנסיה לפלסטינים שעובדים בישראל. אך יישום ההסדר, שאושר באוגוסט על ידי הממונה על הביטוח, מתעכב כבר יותר משנה. לפוליסה נודע כי רק בתחילת החודש (אוקטובר) החלה עמיתים בהליך ההקמה של קרן הפנסיה המדוברת. תהליך ההקמה יימשך כ-18 חודשים בטרם הפעלת הקרן בפועל. לשאלת פוליסה מדוע חל עיכוב ביישום ההסדר עם עמיתים, נמסר מעמיתים כי "המנכ"ל החדש נכנס לתפקידו בתחילת אוגוסט 2021 ומאז מטפל באינטנסיביות בקידום הנושא".

לטענת עו"ד מיכל תג'ר מעמותת קו לעובד, יישום ההסדר עוכב במשך שנה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, משום שלא העבירה את חומרי הגלם הנדרשים לעמיתים לצורך יצירת חישוב אקטוארי לניהול הקרן. תג'ר מדגישה, כי היישום הותלה בכך שמדור התשלומים של רשות האוכלוסין יעביר לעמיתים את המידע הגולמי שנצבר ביחס לעובדים. בנובמבר 2021, בתגובה לעיכוב בהעברת החומרים, תג'ר ייצגה את קו לעובד בפנייה לרשות האוכלוסין וההגירה, משרד האוצר ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בדרישה ליישם את ההסדר, ואף איימה לעתור לבג"ץ.

כך נכתב בפנייתם: "חרף חתימת ההסכם טרם השלימה המדינה, בחלוף חצי שנה, את התנאי לתחילת תוקפו של ההסכם… על מנת שתוכל להשתמש במידע זה כדי להקים מערך ביטוח פנסיוני לעובדים".

עם זאת, גורמים המצויים בפרטי ההסכם מסרו לפוליסה, שמדובר בהאשמות חסרות שחר, כי בין היתר, לא ידועה בעיית העברת נתונים גולמיים וכי אין שום מניעה להקים תשתית לפעילות הקרן.

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה, כי "ברשות מקיימים קשר הדוק ושוטף עם עמיתים".

מעמיתים נמסר: "עמיתים הודיעה למשרד האוצר בתחילת החודש (אוקטובר 2021) על תחילת תקופת ההקמה של הקרן לעובדים פלסטינים, שבהתאם להסכם תימשך 18 חודשים. נכון להיום אנחנו לא מודעים לקשיים שימנעו את ההפעלה במועד האמור. עם זאת, התהליך התחיל השבוע והוא עדיין בחיתוליו".

מקו לעובד נמסר: "אנו שמחים ששנתיים לאחר חתימת חוזה להפעלת קרן הפנסיה, רשות האוכלוסין נקטה בצעדים הראשונים שיאפשרו את תחילתו של ההסכם, בתוך שנה וחצי, שיתקן עוול בן עשרות שנים".

אליה וקוץ בה

אלא שעל ההסדר הפנסיוני הזה חלה האמרה "אליה וקוץ בה". קרן הפנסיה הייעודית שהחלה לקום בימים אלה על ידי עמיתים תוקם על פי מאפיינים של קרן הפנסיה הוותיקה ולא החדשה – כך לפי מסמך נוהל גמלאות עובדים פלסטינים המועסקים בישראל, המעגן את ההבנות בין המדינה לעמיתים לגבי הקמת קרן הפנסיה לפלסטינים העובדים בישראל. בעת החתימה על ההסדר סוכם כי המדינה תייסד בעתיד קרן ייעודית חדשה לעובדים פלסטינים, אשר תפעל במתכונת זכויות של קרן חדשה ותקלוט אליה עובדים בהתאם להגדרות שתיקבענה. עם זאת, נכון להיום, כאמור, לא קיים תכנון להקמת קרן פנסיה במודל החדש.

קרנות הפנסיה הוותיקות פועלות בשיטת "פנסיה מוגדרת זכויות" לפיה זכויות העמית נקבעות כשיעור ממשכורתו הקובעת, בהתאם למשך ההעסקה וחלקיות המשרה, וללא קשר ישיר לסכומים שנצברו במהלך כל תקופת החיסכון והתשואה שהושגה עליהם. זאת, על אף התמורות שחלו במרוצת השנים בתחום הביטוח הפנסיוני בישראל, והמעבר לקרנות פנסיה חדשות הפועלות בשיטת "פנסיה מוגדרת הפקדות", לפיה קצבת הפרישה נקבעת בהתאם לסכומים שצבר העמית במהלך תקופת החיסכון ולתשואה שהושגה עליהם.

מעמיתים נמסר בנושא זה כי: "ההסכם בין עמיתים למדינת ישראל מדבר על הקמה והפעלה של קרן לעובדים פלסטינים במתכונת הקיימת היום, אשר דומה במהותה לקרן פנסיה ותיקה. בהסכם נקבע, גם כי לאחר תחילת הפעלת הקרן במתכונת קרן ותיקה (ההפעלה מתוכננת כאמור לעוד 18 חודשים) הצדדים ידונו גם בהקמה והפעלה של קרן במתכונת של קרן חדשה לטובת מצטרפים חדשים".

"שיכחה" במשרדי הממשלה

בעוד שההסדר החדש פותר סוגיה בת עשורים רבים, הוא מתעלם לחלוטין מסוגיית הזכאות לפנסיה לפלסטינים המועסקים על ידי ישראלים בשטחי יהודה ושומרון. נשאלת השאלה מדוע פלסטינים שעובדים בשטחים אלה לא צורפו להסדר הפנסיוני החדש?

התשובה ההיסטורית הפשוטה נעוצה בהחלטת ממשלה מ-1970, עליה התבססו הסכמי פריז בין ישראל לרשות הפלסטינית ב-1994. החלטת הממשלה, לפיה עובד פלסטיני בישראל יקבל שכר ותנאים סוציאליים שווים כמו כל עובד ישראלי-  לא חלה על פלסטינים שעובדים בשטחים המכונים הגדה המערבית או יהודה ושומרון.

אי לכך, פלסטינים המועסקים בשטחי מדינת ישראל זכאים לקבל פנסיה ואלו שעובדים בשטחים – לא.

ואילו המעסיקים בשטחים, מצד אחד, מחויבים על פי חוק להפריש כספי פנסיה לכל העובדים שלהם; אך מצד שני, כפי שנחשף בפוליסה, לא תמיד קיים אפיק פנסיוני שיכול לקלוט את הכספים. כפי שנחשף בפוליסה בעתירה שהגישה עיריית מעלה אדומים נגד רשות שוק ההון, מעסיקים אלו יכולים להפריש לקופת גמל או לפיקדון, אשר ישולמו לעובד כאשר יתפטר או יפוטר, או להפריש כתוספת לשכר החודשי. כלים פיננסיים אלו חסרים אלמנט ביטוחי למקרה של פציעה, נכות, מוות או ביטוח שארים, שנחוצים במיוחד בענפי עבודה מסוכנים כגון בנייה וחקלאות – בהם לרוב מועסקים פלסטינים.

לדברי אסף נדיב, מנכ"ל ארגון העובדים מען, מדובר בפרצה בחוק שמאפשרת למעסיקים להתנער מאחריות, להעסיק ללא היתרי בטיחות, לשלם פחות משכר מינימום ולהתנער מתשלום פנסיה ופיצויים. לדברי עו"ד אלעד כהנא מעמותת קו לעובד, "לעובדים הפלסטינים בהתנחלויות אמור להימצא פתרון דומה כמו שנמצא לפלסטינים בשטחי ישראל".

אז מדוע החלטת הממשלה לא נותנת מענה למעסיקים ישראלים שמעסיקים פלסטינים ביהודה ושומרון? על שאלה זו אף משרד ממשלתי לא מצליח לענות. הגופים השונים מעבירים את האחריות מזה לזה. ברשות שוק ההון אמרו שהכתובת היא במשרד החשב הכללי במשרד האוצר. מהחשב הכללי נמסר לפוליסה: "בידי משרד האוצר לא קיים מידע על אודות המועסקים ביהודה ושומרון. יש לפנות למתפ"ש (מתאם פעולות בשטחים במשרד הביטחון). עוד הבהירו במשרד האוצר, כי "כל הפעולות נעשו בהתאם להחלטת הממשלה". המתפ"ש הפנה למנהל האזרחי. במנהל האזרחי וגם במשרד הביטחון ציינו שמדובר בנושא מדיני והפנו למשרד ראש הממשלה. פנינו למשרד ראש הממשלה ושם מסרו כי יש לפנות למשרד הכלכלה. במשרד הכלכלה בדקו פעמיים ומסרו כי כל הגורמים מפנים לרשות האוכלוסין וההגירה. אולם גם ברשות טוענים כי הסמכות לא אצלם והפנו חזרה למשרד ראש הממשלה: "בהתאם להסכם מדיני עם הרש"פ וכן בהתאם לדין הישראלי, רשות האוכלוסין וההגירה מנהלת את קופת הפנסיה של העובדים הפלסטינים המועסקים כדין בתחומי ישראל, ואינה מוסמכת לניהול כספי פנסיה של עובדים פלסטינים המועסקים בהתיישבות ביו"ש". פנינו שוב למשרד ראש הממשלה. התבקשנו לתאר את כברת הדרך שעשינו בין המשרדים והתשובות שקיבלנו ונענינו כי הנושא יועבר לבדיקה מחודשת ונעודכן בממצאים. בעת כתיבת שורות אלה טרם חזרו אלינו ממשרד ראש הממשלה.

פועלי בניין בעבודה צילום אילוסטרציה: פוליסה