גריעת חברים מפנקס החברים בלשכה צריכה להיות פעולה שקולה ואחראית המבוצעת ע"י המועצה הארצית ואך ורק כאפשרות אחרונה / מאת שלמה אייזיק

גריעת חברים מפנקס החברים בלשכה צריכה להיות פעולה שקולה ואחראית המבוצעת ע"י המועצה הארצית ואך ורק כאפשרות אחרונה / מאת שלמה אייזיק

במהלך הקדנציה הבאה בכוונתי לפעול כנשיא הלשכה במטרה להחזיר הביתה את כל אותם סוכנים שנגרעו ולגייס כמה שיותר חברים נוספים לשורות הלשכה על מנת שנעצים את כוחנו כקבוצה מאוחדת הפועלת אך ורק למען האינטרסים של סוכני הביטוח בישראל

מאת שלמה אייזיק

במהלך החודשים האחרונים נגרעו לא מעט חברים מפנקס החברים של הלשכה. פעולת הגריעה של חלק מהנגרעים מפנקס הבוחרים בוצע, להבנתי, באופן יזום ע"י הלשכה.

מעבר לפגיעה במעמדה של הלשכה ככזו המאגדת בתוכה קשת רחבה של סוכני ביטוח עצמאיים, קיימת הפגיעה בחוסנה הכלכלי של הלשכה. עלינו לבחון היטב ולכלכל צעדינו בכל הנוגע להליכי גריעה יזומים וזאת תוך היצמדות להוראות הדין החלות עלינו כעמותה רשומה.

בענייננו, עסקינן בעמותה עליה חלות הוראות חוק העמותות, תש"ם-1980, ביניהן, ההוראה באשר למשקלו של תקנון עמותה כמתחייב בסעיף 9 לחוק זה:

"לכל עמותה יהיה תקנון כמפורט בפרק זה; דין התקנון כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם".
כלומר, פעולת הוצאת חבר מהלשכה נדרשת להיעשות אך ורק בהתאם להוראות החוזה בין העמותה לבין חבריה – הוא תקנון הלשכה.

בהתאם לתקנון הלשכה, בכל הנוגע להוצאה/גריעת חבר מפנקס החברים בלשכה, הרי שהסמכות ניתנת תחת מגבלות ברורות לשניים בלבד ממוסדות הלשכה.

(א)       סמכות בידי הוועד המנהל והכל בכפוף לתניות שבסעיף 2.5.3 לתקנון.

(ב)       סמכות בידי המועצה הארצית והכל בכפוף לתניות שבסעיף 2.5.4 לתק

 

סעיף 2.5.3 לתקנון קובע כך:

"הוועד המנהל יורה על הוצאת חבר מהלשכה אך ורק במקרים הבאים:

  • התקבלה הודעה מהמפקח על הביטוח על שלילת רישיונו של החבר, ולאחר שהשלילה הפכה סופית;
  • התקבלה הודעה מבית הדין הארצי למשמעת של הלשכה על פסק דין שמורה על הוצאת החבר מהלשכה, ולאחר שפסק הדין הפך חלוט".

 

כך גם בהתייחס לסעיף 2.5.4 לתקנון קובע כך:

"המועצה הארצית רשאית להחליט על הוצאת חבר מהלשכה אך ורק במקרים הבאים:

  • החבר לא קיים את הוראות התקנון השונות של הלשכה או הוראות מוסדותיה שניתנו על פי תקנון זה;
  • החבר פועל בניגוד למטרות הלשכה, או שיש במעשיו כדי להזיק ללשכה או לשמה הטוב;
  • החבר נמנה על גוף שמטרותיו ו/או פעילותו מתחרות או מנוגדות למטרות הלשכה;
  • מקצועו העיקרי של החבר אינו סוכן ביטוח;
  • החבר הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר הלשכה, וזאת לאחר שפסק הדין המרשיע הפך חלוט;
  • ועדת האתיקה המליצה בפני המועצה להוציא את החבר מהלשכה;
  • החבר הוכרז כפושט רגל ורישיונו הותלה".

אותם מקרים קצה המאפשרים, בהתאם לתקנון, הוצאת חבר מהלשכה אינם, למיטב ידיעתי, המקרים בגינן נגרעו החברים במהלך החודשים שחלפו. לא בכדי התקנון מגדיר מקרים קיצוניים הרלוונטים לפעולת גריעת חבר מפנקס החברים.

נכון, יש שיאמרו כי סעיף 2.5.8 לתקנון הוא הסעיף הרלוונטי להליך הגריעה היזום ואליו יש להיצמד: "פקיעת חברות עקב אי תשלום דמי חבר: חבר שלא שילם את דמי החבר וחלפו 6 חודשים מיום שנשלחה אליו דרישה לפרוע את חוב דמי החבר – תפקע חברותו, לאחר זימונו, בהודעה אישית לשימוע (גם אם לא הגיע לשימוע) באורח אוטומטי".

בהקשר זה אני מבקש להעלות שאלות חשובות עליהם עלינו לתת את הדעת:

  • האם סעיף 2.5.8 העוסק בדמי חבר גובר על התניות הברורות בכל הנוגע לסמכויות הוצאת חבר מהלשכה כפי שהן מופיעות בסעיפי התקנון העוסקים בהוצאה חבר מפנקס החברים בלשכה? (סעיפים 2.5.3 ו-2.5.4 כאמור לעיל).
  • האם סעיף 2.5.8 הוא בגדר "כרטיס בכיוון אחד" פרי החלטת גורם כלשהו בלשכה ומבלי שפעולת גריעת חבר מהלשכה תעבור דרך החלטות והסמכויות שניתנו למוסדות הרלוונטיים בלשכה בכל הנוגע להוצאת חבר מפנקס החברים?
  • ועניינית באשר לתשלום דמי החבר:
  • האם כל אותם חברים שנגרעו לא שילמו כלל וכלל דמי החבר?
  • האם כל אותם חברים שנגרעו היו מודעים (בדגש על יודעין) על הליך גריעתם?
  • האם היה צריך להסתפק בזימונם לשימוע כאשר חלקם כלל לא היה מודע לזימון שנשלח אליהם?
  • ובנוגע להליך השימוע, עולות השאלות:
  • מיהו הגורם אשר לו הסמכות לבצע שימוע לחבר לשכה לקראת גריעה?
  • האם לא ראוי כי גם פעולת השימוע לפני גריעה תעשה בפני המועצה הארצית בהיותה הגוף המאשר את מדיניותה של הלשכה?

 

ושאלה אחרונה מתבקשת:

האם היה נכון לגרוע את החברים בתקופה רגישה בה קיימות מחלוקות ומחנאות במוסדות הלשכה? האם כאשר ידוע לכל שאנו לפני בחירות – האם לא היה נכון להמתין עם הליכי הגריעה לאחר הבחירות והרגעת השטח?

 

לטעמי גריעתם היזומה של החברים מפנקס החברים בלשכה צריך להיבחן מחדש תוך מתן דגש על הליך מסודר אותו יש לקיים באופן פרטני מול כל חבר שנגרע באופן יזום ותחת סמכותה הבלעדית של המועצה הארצית.

נכון… יהיו הרבה דעות אבל כך גם נקפיד כולנו על מנהל תקין ושימור גבוה של סוכני ביטוח עצמאיים כחברי העמותה המייצגת את כלל סוכני הביטוח בישראל.

פעולת גריעת סוכנים מפנקס החברים באופן יזום על ידי הלשכה צריכה להיות פעולה שקולה וכאפשרות אחרונה ברשימת החלופות.

במהלך הקדנציה הבאה בכוונתי לפעול כנשיא הלשכה במטרה להחזיר הביתה את כל אותם סוכנים שנגרעו ולגייס כמה שיותר חברים נוספים לשורות הלשכה על מנת שנעצים את כוחנו כקבוצה מאוחדת הפועלת אך ורק למען האינטרסים של סוכני הביטוח בישראל.

הלשכה: ההיפך הוא הנכון

מלשכת סוכני הביטוח נמסר בתגובה: "בניגוד לטענות שהועלו, לשכת סוכני הביטוח לא פעלה להסרת חבריה 'באופן יזום על ידי הלשכה'. לצערה, ההיפך הוא הנכון. לשכת סוכני הביטוח פעלה לאורך כל שנת 2021, במטרה מוצהרת לשמר את חברי הלשכה הקיימים בה והרשומים במסדי הנתונים אצלה.

"עם זאת במהלך השבועות האחרונים, כאופציה האחרונה שנותרה ברשותה, נאלצה הלשכה להסיר את חברי הלשכה הלא משלמים לאחר שכלו כל הניסיונות להבהיר כי מלבד מכלול היתרונות, יש גם חובה לשאת בנטל דמי החבר הסמליים המשולמים מידי שנה לטובת פעילות הלשכה עבורם.

"הלשכה תמשיך לפעול ללא לאות לטובת חיזוק מעמדו של סוכן הביטוח בישראל".

 

 


הכותב מתמודד על נשיאות לשכת סוכני ביטוח



כתיבת תגובה