נדחתה ייצוגית כנגד כלל: חברת ביטוח לא חייבת להודיע ללקוח שהוא יכול לעדכן את גילו וכך לקבל החזר מדמי הביטוח

נדחתה ייצוגית כנגד כלל: חברת ביטוח לא חייבת להודיע ללקוח שהוא יכול לעדכן את גילו וכך לקבל החזר מדמי הביטוח

התובע טען כי על חברת הביטוח לחשב את דמי הביטוח כך שנהג שבמהלך תקופת הפוליסה הגיע לגיל או לוותק שמהם גובים דמי ביטוח מופחתים, יהיה זכאי להחזר כספי * התביעה, שהוכרה כייצוגית, נדחתה בבית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי דחה אתמול (ד') תביעה שהוכרה כייצוגית, שהוגשה כנגד כלל חברה לביטוח, ועניינה גביית יתר של דמי ביטוח בפוליסה לביטוח רכב (חובה, צד ג' ומקיף).

לפי התביעה, כלל גבתה דמי ביטוח ביתר מנהגים שבמהלך תקופת הביטוח עתידים היו להגיע לגיל או לוותק נהיגה שהחל ממנו גובה החברה דמי ביטוח מופחתים. בבקשה לאישור התביעה כייצוגית טען התובע כי כלל צריכה לחשב את דמי הביטוח יחסית לגיל הנהג ולוותק הנהיגה במהלך תקופת הביטוח, ולא לפי מועד עריכת הפוליסה. זאת מכיוון שהמועד הרלבנטי הוא זמן אירוע התאונה והסיכון רלבנטי לאותה עת, ולא למועד עריכת הפוליסה.

לחילופין, נטען כי יש לחשב את גיל הנהג והוותק לפי שנת לידתו של הנהג ושנת הוצאת הרישיון, ולא לפי תאריך מדויק.

עוד נטען כי כלל אינה מגלה למבוטחים את מדרגות הגיל והוותק הרלוונטיות לקביעת דמי הביטוח, וגם אינה מגלה להם שבחצותם את מדרגת הגיל או הוותק הם רשאים לבקש הפחתה בדמי הפוליסה. כלל, ויתר חברות הביטוח, נוהגות לעדכן את הגיל או הוותק לפי בקשת מבוטחים במהלך תקופת הפוליסה, ומזכות את המבוטח בהפרש. נטען כי הפרקטיקה הנוהגת אינה ידועה לכל המבוטחים, וכלל צריכה לגלות להם מידע זה.

טענתה העיקרית של כלל היתה שהשבת דמי הפוליסה לכל המבוטחים עומדת בסתירה לקביעה העיקרית בהחלטת האישור, שלפיה דמי הביטוח נקבעו מראש תוך תשומת לב שהמבוטחים יחצו את מדרגת הגיל במהלך תקופת הפוליסה.

עוד טענה כלל כי החלטת האישור לא קבעה מסמרות בדבר קיומה של פרקטיקה שלפיה ניתן להשיב חלק מדמי הביטוח בשל חציית מדרגת גיל או ותק.

בהחלטת השופטת אסתר שטמר צוין כי לפי חוזרי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, גיל לצורך חישוב דמי הביטוח הוא "גיל יום הולדת האחרון". לחברת הביטוח שיקול דעת רחב בתמחור גורם סיכון זה בפוליסה. בית המשפט קיבל את עמדת כלל, שלפיה גיל המבוטח ייבחן לפי גיל הנהג במועד כריתת הפוליסה, שהוא יום הולדתו האחרון, מה שעולה בקנה אחד עם ההיגיון העסקי, הכלכלי והביטוחי. משום כך קבע כי כלל לא הפרה את חובותיה

כלפי המבוטחים, לרבות חובות גילוי והגינות. לא הוכח, אף לא לכאורה, כי הפרמיה שנגבית משקפת סיכון שמתומחר ביתר.

"אין מקום לחייב את המבטחת להביא לידיעת המבוטחים באופן אקטיבי את האפשרות לשנות את פרטי הביטוח כך שחלק מן הסכום יושב להם", צוין בהחלטת בית המשפט, בה נדחתה כאמור התביעה.



כתיבת תגובה