פוליסה - יוני 2021

8 / 2021 ביטוח בריאות וסיעוד - יוני פוליסה www.polisa.news מערכת הבריאות של ישראל ממותגת היטב, יש לה שם ומוניטין טובים וצוותים רפואיים מקצועיים ומיומנים. אבל אם נכנס לפרטים, ניווכח מהר מאוד שיש פער משמעותי בין השם הטוב לאיכות האמיתית. מערכת הבריאות שלנו מציעה לאזרחי המדינה הרבה פחות ממה שהייתה יכולה וממה שהייתה צריכה להציע, גם בטווח המידי וגם לטווח הארוך. תוחלת החיים הממוצעת בישראל, שהיא סמן מובהק לאיכות הרפואה, גבוהה בכל קנה מידה עולמי, אבל בחינה לעומק מגלה שונות גבוהה על פי מקום מגורים ורמה סוציואקונומית. כאשר בוחנים את הפרמטר בקרב מדינות 18- של "מוות בר מניעה" - ישראל נמצאת רק במקום ה , ובמוות בבתי חולים ממחלות זיהומיות - ישראל מככבת OECD ה- במקום הראשון. זמינות השירותים הרפואיים אינה מספקת, התורים ארוכים, שביעות הרצון של החולים מהשירות הציבורי נמוכה, כמות הרופאים והאחיות לגודל האוכלוסייה נמוכים מאוד, היקף המחקר הרפואי הנעשה בישראל נמצא בירידה וכך גם איכותו. שלוש הסיבות העיקריות לכך שמערכת הבריאות לא הגיע להישגים שהיו מצופים ממנה הן: העדר אסטרטגיה ותכנון ארוך טווח, העדר הסכמה לגבי מהות ה"שוויון" וחוסר הסכמה על מקורות המימון של המערכת. אחת הדילמות שהמערכת הבריאות מתמודדת איתה כמעט מיום הקמתה היא דילמת השוויון. חוק הבריאות מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. אבל, פרשנות שגויה של החוק מובילה לתפיסת עולם שגויה, שעל פיה שירותי הבריאות בישראלי יכולים להינתן רק בדרך של שוויון. תפיסת עולם זו מונעת את התפתחות מערכת הבריאות בתחומים רבים. תפקידה של המדינה הוא לשאוף לשוויון כמיטב יכולתה, אולם לא למנוע ממי שידו משגת לקבל יותר. ההתנהלות של מערכת הבריאות בעשור הבא צריכה להשתנות, תפיסתית, ניהולית וארגונית. א. תפיסת ההפעלה של בתי החולים צריכה לעבור שינוי. בתי החולים הציבוריים צריכים להיות מרכזי מצוינות, שם נעשית ההדרכה וההכשרה של רופאים, שם מרוכזת עבודת המחקר והפיתוח ושם נעשית בעיקר הרפואה המורכבת המחייבת תשומת לב יתרה, ידע מיוחד ומיומנות רבה יותר. כל השאר עובר לקהילה. ב. בקהילה, באחריות קופות החולים, חלק ניכר מהטיפול בחולה יעבור לביתו, תוך ניצול אמצעים דיגיטליים מתקדמים לשליטה וניהול מחלה וחלק מרחוק, יתבצע במתקנים קהילתיים. ייפתחו מוקדי חירום קהילתיים איכותיים ומצוידים גם בציוד וגם בכוח אדם, שיקטינו את העומס והלחץ מחדרי המיון. יוקמו "חדרי חולים" לאשפוז יום וגם "חדרי חולים" לאשפוז לילה המיועדים לחולים שביתם אינו מתאים לקבל את הטיפול הרפואי הנדרש. רק המקרים הקשים והמורכבים יאושפזו בבתי החולים. כל שאר שירותי הרפואה יינתנו בקהילה ובבית החולה. כמובן שהשינוי הנדרש הוא לא רק תשתיתי, אלא יש צורך גם בבנייה ובהכשרה של כוח האדם ונוהלי עבודה בהתאם. ג. מימון מערכת הבריאות יתחלק בין חמישה גורמים: תקציב המדינה, מס הבריאות, חברות הביטוח, המעסיקים והתעשייה הפרמצבטית. מבוטחים בחברות הביטוח יוכלו לקבל טיפול רפואי במתקני המערכת הציבורית במימון חברות הביטוח. חלק מהמימון של הביטוחים הפרטיים ייעשה על ידי המעסיקים בתמיכה ממשלתית (הכרה במס בדומה להכרה במס לפנסיה וביטוח אובדן כושר עבודה). בנוסף, התעשייה הפרמצבטית תשתתף במימון תרופות וטכנולוגיות יקרות לאוכלוסייה החלשה שאין בידה ביטוח. ד. תיעשה הפרדה מלאה בין פרטי לציבורי. רופא שיבחר לעבוד במערכת הציבורית יעבוד רק במערכת הציבורית, כאשר לאחר פרישתו, יוכל לעשות עבודה בפרטית במתקני המערכת הציבורית (שר"מ) ורופא שיבחר לעבוד במערכת הפרטית יוכל לעבוד רק במערכת הפרטית, במתקני המערכת הפרטית. המערכות לא ילחמו זו בזו כי התחרות ביניהם תהיה בריאה, תורמת לאיכות הרפואה וזמינות השירות ומקורות המימון יהיו מוגדרים. ביטוח בריאות פרטי הוא כלי חשוב ולגיטימי להבטחת שירותי רפואה איכותיים ושוויוניים לאזרחי מדינת שישראל. ביטוח הבריאות לא מגדיל את אי השוויון, אלא מסייע ליצירת שוויון. ביטוח בריאות הוא לא מוצר לעשירים בלבד, אלא מוצר חשוב וחיוני לכלל הציבור. ביטוח הבריאות לא פוגע במערכת הבריאות הציבורית אלא מסייע לקיומה. אם נבין זאת, נוכל לעשות שימוש בכלי חשוב זה כנדבך נוסף למימון מערכת הבריאות הציבורית ושיפור השירות הרפואי בישראל. הכותב הוא מומחה במדיניות בריאות ובביטוח בריאות וסיעוד, יועץ בכיר פרש קונספט בחברת הייעוץ מערכת הבריאות של המחר בעידן ביטוחי הבריאות הפרטיים • מערכת הבריאות העתידית תהיה שונה לחלוטין ממערכת הבריאות הקיימת היום • המדינה, חברות הביטוח והאזרח חייבים להפנים זאת ולהיערך לשינוי מאת ד”ר אודי פרישמן