פוליסה - נובמבר 2019

46 / 2019 אלמנטר - נובמבר פוליסה www.polisa.news הופץ חוזר הנהגת כתבי שירות ואופן שיווקם. החוזר אמור 2016 בשנת היה להסדיר את התחרות ולפתוח את השוק לשני מגרשים בולטים: שירות ומחיר. ההוראות בחוזר מאוד ברורות, שקופות לכל ומעניקות פרשנות לטיפול בבעיות. הנקודות הבולטות שעלו בו עסקו בעיקר באופן השיווק. הפיקוח על הביטוח קבע חד משמעית, שסוכני הביטוח יוכלו לשווק את המוצרים ללא מעורבות חברות הביטוח, כאמור, בצמוד לפוליסת הביטוח, ועל כתב השירות להיות חופף לפוליסת הרכב. בפועל אנו רואים כי חברות הביטוח נוהגות במעין "אלימות" בתחום. חברות הביטוח רואות את פערי התיווך מול ספקי השירות כשורת רווח ובעצם, באמצעים הנוגדים את החוזר, סוגרות את השוק ומונעות את חופש הבחירה וחופש העיסוק גם מסוכני הביטוח אך בעיקר מהלקוחות הסופיים. כרגיל, עוד התניות של הנחות קיצוניות לכאורה, עוד פגיעה בעמלת סוכן הביטוח אם הוא לא בחר לרכוש את כתב השירות באמצעות חברת הביטוח, לכאורה. מעמדו של הסוכן "הקטן" ממשיך להיפגע על לא עוול בכפו רק כי הוא מתמודד שוב במגרששל הגדולים, אותן חברות הביטוח. אני סמוך ובטוח כי הפיקוח בוחן את הדברים ואת הממצאים בענף ורואה ושומע את כל הנעשה. אין ספק שברווחים העצומים הקיימים היום בעולם הרכב, נושא כתבי השירות הוא סגירת שוק לא לגיטימית, לא מוסרית ולא הוגנת. מה גם שאנו למדים שברוב החבילות המשווקות באמצעות סוכני הביטוח בשוק החופשי המוצרים המוצעים ללקוחות הם הרבה יותר מוטי שירות. מוצעות חבילות הרבה יותר רחבות, זמני תגובה הרבה יותר מהירים ולא פחות מכך, יש עם מי לדבר בקריאות היותר מסובכות. חובת ההוכחה חלה ראשית על סוכן הביטוח, אשר בחר בחברה זו או אחרת להעניק שירות ללקוחות שלו, ובעיקר על חברת השירות שאמורה להיות מצטיינת ולשמור על תיק הסוכן כך שהלקוח מחייך ומקבל שירות של אלופים. אנו יודעים שהפיקוח על הביטוח רואה את סגירת השוק, מקבל את כל המידעים, וגם ער לתביעות ייצוגיות שהתנהלו בבתי משפט. יש תחושה שאם מדובר בחברות ביטוח אז מותר להן הכל. הכיס כל כך עמוק שלחברות הפרטיות המפרנסות משפחות רבות התחרות היא כמעט בלתי אפשרית ולאף אחד לא אכפת. הפכנו למדינה כל כך מוטה בנושא הטייקונים, שגם נושא זה, שהוא כל כך ברור ומובן וצלול בהיבט ההגדרות, גם שם לא מקשיחים עמדות מול חברות הביטוח. תחרות לא הוגנת = שוק סגור הפתרון, חד משמעית, הוא מתן חופש בחירה. אסור לחברת הביטוח להגביל, להתנות, לא ביודעין ולא בחדרי חדרים ולקיים סגירת שוק שהיא בעצם אי תחרות הוגנת. הרי בפועל, מרבית חברות (אולי הביטוח בשירותי הדרך) רוכשות את השירותים מחברות איילון למעט חיצוניות. כלומר, הן רוכשות את המנויים במחירי רצפה לכאורה, גוזרות קופון על התיווך ובפועל מונעות לבחור מי יעניק את השירות. הייתי מפריד בפוליסות את נושא הריידרים חד משמעית ומקנה חופש בחירה, או רוכש דרך חברת הביטוח או לא רוכש בחברת הביטוח. אין שום הגיון שכולם יודעים את מה שחברות הביטוח עושות וכולם שותקים. חברה שלא מציגה בכל תחילת שנה בינואר את כתב הערבות או את הביטוח ביצוע הנ"ל, לדעתי אסור לתת לה לפעול בענף. , חד משמעית, עוצמת עיניים נוכח הפגיעה לשכת סוכני הביטוח לכאורה בפרנסה של סוכני הביטוח. יש בי כעס עצום, אני לא מבין מדוע הם לא נלחמים על הפרנסה ואפילו לעיתים שואל את עצמי - הרי כולם שם סוכני ביטוח. מה, הם לא רוצים לרכוש מוצרים יותר טובים ולהרוויח יותר? אז מהי הסיבה האמיתית להתעלמות הזו ולשקט הזה? אין לי תשובה. האם איתנות פיננסית היא גם חלק מהחוזר? כן, הפיקוח על הביטוח דרש שסוכן הביטוח "יחזיק בידו" סכום הקבוע מראש וידוע בחוזר המוגן בנזילות, בפוליסת ביטוח אשר מגינה על הלקוחות וכן גם על סוכני הביטוח בעת משבר פיננסי לחברת השירות. רוב חברות השירות דומות מאוד בפעילות וגם באיתנות. חברה שלא מציגה בכל תחילת שנה בינואר את כתב הערבות או את הביטוח ביצוע הנ"ל, אסור לתת לה לפעול ולדעתי זה תפקידה רק של לשכת סוכני הביטוח. הלשכה חייבת לאסוף את המידע הזה - מי מהחברות פועלת בהתאם לחוזר - ולפרסמו כל רבעון. הלקוח הוא של סוכן הביטוח חד משמעית. סוכן הביטוח , ולסיום גייס אותו, שכנע אותו, מעניק לו שירות. השירות הופך מיום ליום יותר תובעני, בכל שנה אנו בקופל גרופ מצטיינים בסקרי הלשכה ומוכיחים שגם מי שקטן יחסית לחברות הביטוח יכול להיות מספר אחד בשירות ללקוח ועל כך מעידים יותר מאלף סוכני ביטוח ולקוחותיהם. ריידרים מחוץ לפוליסה מאת מיקי קופל, בעלים ומנכ"ל קופל גרופ חוזר הסדרת כתבי שירות ואופן שיווקם אמור היה להסדיר את התחרות בשוק, אך בפועל חברות הביטוח לא מאפשרות זאת

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=