פוליסה - נובמבר 2019

58 / 2019 אלמנטר - נובמבר פוליסה www.polisa.news קיום קשר סיבתי – חובה או המלצה? הייחודיות ברשלנות רפואית בבתי חולים נעוצה עמוק בשורשי סעיף המפורסם בפקודת הנזיקין "הדבר מעיד על עצמו" המייתר הוכחת 41 רשלנות על ידי הניזוק ומעביר את הנטל להוכיח את היעדרה על המזיק הנטען. לאורו של סעיף זה, הגדילה והוסיפה הפסיקה גם דילוג ישיר בין המעשה הרשלני להוכחת נזק. דהיינו, נראה כי ההתעכבות על הקשר הסיבתי, בין המעשה הרשלני לבין הנזק, אינה מחויבת המציאות. הנחיית היא שאין לערוך דיון ארוך בכל יסודות עבירת בית המשפט העליון הרשלנות. על אף האמור, דווקא ברשלנות רפואית הקשר הסיבתי חשוב מאוד, כי לא תמיד אכן קיים הקשר בין ההתרשלות לנזק. היעדרו של קשר סיבתי, צריך לנטרל את החבות לפיצוי. או במילים אחרות, נכון שהרופא התרשל ונכון שיש נזק אבל - האם יש קשר סיבתי? דוגמאות: הרופא יטען: נכון שהיה עיכוב . אבחון מאוחר של מחלת הסרטן - 1 עקב התרשלות, אבל מהלך המחלה והתוצאה לא היו שונים גם ללא ההתרשלות. הסיבתיות הופכת לעמומה, אין ודאות, כי ההתרשלות היא שגרמה לנזק. האם הרשלנות במהלך הלידה היא שגרמה נזק לפג . לידת פג פגוע - 2 או שמדובר בפגיעה אינהרנטית עקב היותו פג ואינה כתוצאה ממעשה רשלני? התפתחות הפסיקה , חולל שינוי עצום במקרים בהם יש 2005 , משנת עדן מלול פסק דין מספר מעשי רשלנות המובילים לנזק אחד. עד פס"ד עדן מלול, הפיצויים היו נפסקים על בסיס סיבתיות יחסית. להוות סיבה 1/3 לדוגמה, אם יש שלוש סיבות ולכל אחת הסתברות של לנזק, כך יתחלק גם הפיצוי. פסיקה כזו אינה עולה בקנה אחד עם כללי מאזן ההסתברויות של משפט אזרחי. פס"ד עדן מלול (דיון נוסף) שינה את הכללים. אחריו, אם מאזן ) אינו מתקיים - אין פסיקת נזק. מאוד קשה 50% ההסתברויות (מעל סיכוי לנזק. 50%- להוכיח שסיבה מסוימת נגרמה בהסתברות של יותר מ סייג לפסיקה לפי מאזן ההסתברויות: במקרים חוזרים (סדרה של אירועים), כאשר אימוץ דוקטרינת מאזן ההסתברויות ימנע מקבוצה שלימה את יומה בבית המשפט - אזי חוזרים לסיבתיות יחסית. דן במקרה שיש אובדן ל.ד. נ' הילל יפה 2015 פס"ד עדכני יותר משנת סיכויי החלמה ובו קבע בית המשפט העליון, כי הטענה שאבחון מאוחר גרם לעליית הסיכוי למות מהמחלה והקטין את סיכוי השרידות של הניזוק, הוא טיעון קביל והחישוב הוא מתמטי ומדויק. אולם, ניתן לבחון זאת רק במקרה שקרה הרע ביותר והנזק התממש, כלומר, אחרי המוות או אחרי כריתת איבר וכדומה. כאשר מדובר בטענת אובדן סיכויי החלמה, אין שום משמעות לטענה אם הנזק לא התממש. בנקודה זו עולות שאלות רבות המתייחסות לחוק ההתיישנות. בין היתר, נשאלת שאלה מהי העילה? האבחון המאוחר או המוות? זאת, לעומת במקרים של קיצור תוחלת חיים – אין התממשות של הסיכון. ומעלה 51% – נפסק פיצוי מלוא בגין הנזק. ומטה – נפסק פיצוי בגין החלק היחסי של הנזק. 50% במקרים של טענות אי-אבחון או אבחון באיחור של גידול, ישנה משמעות גדולה לסיכויי החלמתו של המטופל. רופא אשר לא עמד בסטנדרט הסביר המצופה ממנו, אגב חוסר קשב לתלונות המטופל או אי פענוח תוצאות הבדיקות, עלול להיחשד ככזה שהעניק טיפול רפואי רשלני. רשלנות רפואית באבחון גידולים ממאירים ומחלות קשות, גם אם לא הביאה למותו של המטופל, עלולה לגרום לו לנזקים רבים אשר יזכוהו בפיצויים בבית המשפט. בדומה לאבחון הגידול הרפואי, ההוכחה של תביעה הקושרת בין טיפול רפואי רשלני באבחון גידול ממאיר לבין נזקים אשר נגרמו לתובע, אף היא איננה משימה פשוטה. מדובר בכתב תביעה מורכב אשר טוען, על פי רוב, כי התסמינים, התלונות או ההיסטוריה הרפואית של המטופל, היה בהם כדי לעורר את חשדותיו של הרופא בנוגע למחלה דנן. מטופל אשר נגרמו לו נזקים גופניים או נפשיים, עקב רשלנותו של הרופא המטפל באבחון גידול סרטני בגופו, יהיה זכאי על פי רוב לפיצויים, אם יעלה בידו להוכיח כי אופן ומועד האבחון של הגידול הסרטני היה בו בכדי להשפיע על הליך הטיפול וסיכויי החלמתו. קשר זה, בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק נשוא התובענה, ניתן להוכחה במידה וחשדו של הרופא המטפל לגבי הימצאות של גידול לא עלה, חרף תסמינים או טרוניות המטופל, אשר היו אמורות לעוררו. בין התביעות הנפוצות ניתן למצוא רשלנות באבחון הגידול כסרטני או כממאיר, אי- אבחנה בהתקיימותה של מחלה על אף הופעת תסמינים, אי הפניית מטופל מקבוצת סיכון לבדיקות מתאימות ועוד. להלן ציטוט מייצג מן הפסיקה בנוגע לרשלנות רפואית במקרים של אי אבחון: “מחובתו של הרופא במסגרת טיפולו בחולה לתת אבחנה רפואית נכונה, להחליט על הטיפול הנדרש ולהשגיח כי טיפול כזה אכן יינתן לחולה. אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות בפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות ולאמתן. חלק מכישוריו של רופא סביר הן לדעת, לשאול, לחקור ולברר בדבר קיומן או אי קיומן של תופעות מסוימות ואין להסתפק RBTRATION מאת ריטה בעל-טכסא, עו”ד ומגשרת, מייסדת רשלנות רפואית • הקשר הסיבתי ברשלנות רפואית הינו ההוכחה שהשלכותיו של ההליך הרפואי הרשלני הן אלה שהובילו להיווצרותו של הנזק שנגרם לנפגע • הוכחה לקיום קשר לפחות 51% סיבתי אמורה להיות ברמה משכנעת של 75 בעמוד