פוליסה - נובמבר 2019

68 / 2019 אלמנטר - נובמבר פוליסה www.polisa.news הייתה 1837 בשנת אנדרסן הנס כריסטיאן המעשייה הקצרה שכתב למעשה אלגוריה נוקבת על תהליכים חברתיים הגורמים ליחיד להיגרר אחרי הכלל במחיר אמת (האם לזה התכוונו חכמינו שאמרו – "אחרי רבים להטות"?). למי מאיתנו שאינו זוכר או אינו יודע, הסיפור מדבר על מלך שכל עיסוקו היה בלבישה והצגת בגדיו. כאשר שמע על שני חייטים שהבטיחו לתפור לו בגד מיוחד וטוב, הסכים שיבצעו זאת בתקציב בלתי מוגבל. הם כמובן שכנעו אותו שמדובר בבד משובח, וציינו שיהיו כנראה מי שלא יצליחו לראות, עקב טיפשותם, את התוצאה המופלאה. עם הצגת הבגדים לעם, לא העז אף אחד לומר את אשר ראו ועיניו, אבל ילד צעיר, חסר הבנה באינטריגות וקומבינות, צעק "המלך הוא עירום". הסיפור ממחיש את תופעת אחידות הדעות והקונצנזוס, שאיש אינו מוכן להפר אפילו במחיר האמת. לחץ חברתי גורם לאנשים לנהוג הפוך מצו ההיגיון בקדקודם. למה נזכרנו בסיפור הזה? עשרות בשנים (הזמן עובר ואנו מתבגרים), אנו שומעים כי "אצלנו הסוכנים הם ה-מקצועיים", "בחברה שלנו, הגאווה נאמר לא פעם כי לשכת סוכני ביטוח היא בכוח האדם המקצועי". גם ב הסוכנים החברים בלשכה הם יותר מקצועיים. מי קבע זאת? על סמך מה אומרים זאת? האם הסיבה היחידה היא שזה מה שקהל השומעים רוצה לשמוע? האם הדוברים אינם יודעים שזו פשוט לא המציאות, או אולי במילה חריפה יותר – לא אמת? מעבר להרגשה, יש דוגמאות רבות שמוכיחות את ההפך הגמור. למיטב הבנתנו, הידיעה הזו היא נחלת הכל, אך משום מה נוח לרוב להסתכל ולהקשיב ל"בגדי המלך החדשים". האם זה חייב להיות כך? איך יכול להיות שעובד בעל תפקיד מקצועי בחברת ביטוח קובע במהלך ויכוח על מהות ההבדל בין "אחריות צולבת" ל"אחריות משולבת" בביטוח אחריות כלפי צד שלישי, "זה אותו דבר! אני קראתי בוויקיפדיה". נכון, אני כנראה מהדור הישן שלא מכיר בכך כאורים ותומים, אבל המנכ"ל באותה חברה יודע לומר: "אצלנו העובדים הכי מקצועיים". האומנם? כדאי לקחת את הדוגמאות על המציאות העגומה דווקא מביטוחי הפרט, שלכאורה שם השליטה בחומר היא טובה יותר ולא מהביטוחים העסקיים שבהם פערי הידע בין הסוכנים, החתמים והאחרים היא מאוד משמעותית. כמה מבין העוסקים במלאכה יודעים להסביר את דרך חישוב הנתונים לפוליסת אובדן רווחים? כמה מבין בעלי הרישיונות לעיסוק בביטוח מבינים היטב את נבכי הצרכים והכיסויים בביטוח חבות המוצר, גם ליבוא וגם ליצוא – במדינות השונות? בפוליסתביטוח דירה (כמו באחרות) מובהר במפורש: "אם בוטחה הדירה בפני הסיכונים הכלולים בפוליסה זו אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, יודיע המבוטח על כך למבטח מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מיד לאחר שנודע לו על כך". במקרה שלפנינו, עשה המבוטח "טעות" וקרא את תמליל הפוליסה ולאור הסעיף הנ"ל הוא ביקש לעדכן את והחברה, הסוכן כי בנפרד מביטוח המבנה שכולל את החלק היחסי שלו בחלקים המשותפים של המבנה (בהתאם להגדרות בפוליסה התקנית), יש גם ביטוח של ועד הבית לגבי אותם חלקים משותפים בפוליסת ביטוח בחברת ביטוח אחרת. הודעת הסוכן לחברה על כך, לא התקבלה ב"ידיים פתוחות". למה? לא ברור. המבוטח ביקש להבהיר, כדי למנוע קשיים בטיפול עתידי, כי היה רוצה לראות בפוליסה שלו סעיף שקובע שביטוח החלקים המשותפים במבנה באמצעות פוליסת ועד הבית, קודם לביטוח בפוליסה שלו, ואי לכך תביעה בהתאם תטופל ראשית על ידי הפוליסה האחרת. אם הוא צודק בגישתו אם לאו, נשאיר לדיון אחר. בפועל, חברת הביטוח "זרקה אותו מכל המדרגות" וסירבה לרשום התייחסות כזו. לא צריך להוסיף שלא ניתן הסבר לתגובה זו. על כך נאמר, שאחד הכללים בהבנת נושא הוא שאתה גם יודע ומבין אותו, אבל חשוב מכך יודע להסביר אותו – זו ההבנה. כאן כנראה לא בדיוק הבינו נציגי המבטחים את הנושא, והעדיפו למלא פיהם מים – האם לא כתוב "לא הביישן למד"? הוכחה אחרת להתנהלות הקלוקלת: מבוטח מבקש להוסיף בפוליסת הדירה שלו, במסגרת סעיף "סיכוני מים ונוזלים אחרים" כיסוי גם להימלטות או דליפת מים ממערכת המתזים (ספרינקלרים, בלעז). היות שמערכת זו מחויבת על פי תקנות הבנייה של בתים רבי קומות, לא ציפה המבוטח לשמוע את המבטחת מסרבת לעשות כן בטענה שהיא מוציאה פוליסות בהתאם לתמליל הפוליסה התקנית בלבד. מעבר לתשובה, שאמיתותה לא בנמצא, האם חברת הביטוח לא מודעת לכך שפוליסה תקנית היא רף תחתון ומותר להרחיבה לטובת המבוטח מעבר למה שחייב המפקח על הביטוח? האם רק ממתקן אינסטלציה או הסקה יכולה לבוא ה"רעה" או אולי גם ממערכת אחרת שאיננה תוספת רצונית של הדייר אלא קביעה שלטונית? בשביל מה יש חברות ביטוח אם הן אינן מוכנות לבטח? בהקשר לכך, מעניין לדעת מה הייתה תגובת סוכן הביטוח של פוליסת הבית המשותף, שקיבל פנייה זהה, כי הרי גם בחלקים המשותפים יש מתזים. ובכן, לאחר דין ודברים ניתנה התשובה כדלהלן: "ספרינקלרים מכוסים בפוליסה". הפתעה לטובה. אץ רץ הפונה לתמליל הפוליסה, ולמרות שעברית היא שפה קשה, קרא בעיון פעם ועוד פעם ולא ראה תביעות 3-5 זכר לכך. תגובת הסוכן לפליאה שעלתה: "יש לנו כל שבוע בנושא וכולן משולמות". אתם הבנתם את זה? כמו בהגדה של פסח, "צא ולמד" – אם אנחנו משלמים (מי זה אנחנו? המבטח? הסוכן?) אז יש כיסוי. אם כך, מה הבעיה לציין זאת בכתב? בגדי המלך החדשים מאת אבי בן חורין מה קורה כאן? שוב הסוכן מבטיח כיסוי כאשר בפועל בפוליסה רשום דבר אחר? האם זו שיטת עבודה נכונה? מקצועית? מעלה את קרנו של הענף? או אולי היא מוסיפה עוד אבן על מצבת האבל של חוסר המקצועיות? 74 בעמוד

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=