פוליסה - נובמבר 2020

34 / 2020 אלמנטר - נובמבר פוליסה www.polisa.news בביטוח אחריות, המבטח מתחייב לשפות את המבוטח בגין תביעה שתוגש נגדו על הפרת חבותו על פי דין. לפיכך, המגמה של הרחבת החבויות הניכרת בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות צריכה לעניין מאוד את מבטחי האחריות ומחייבת מעקב תדיר אחר ההתפתחויות. נתמקד כאן בגופים הציבוריים שאחריותם מבוטחת בפוליסות כאלה. לגבי גופים אלה, ניכרת הרחבה של האחריות הנזיקית וזאת על ידי החלת עוולת הרשלנות על הגופים הציבוריים כלפי "לקוחותיהם", בין אם מדובר בנזק פיזי לגוף או לרכוש, בפוליסת אחריות צד ג', ובין אם מדובר בנזקים כלכליים במסגרת הכיסוי בפוליסת אחריות מקצועית. אנו חוזים בהתפתחות הפסיקה באופן המרחיב את האחריות לעומת העבר ואף לעומת פסיקה של מדינות אחרות, שבסיס דיני הנזיקין להם הוא ). עוולת הרשלנות, שהיא עוולת מסגרת גמישה, 1( Common Law- ה מאפשרת לבית המשפט להטיל אחריות בנזיקין על סיטואציות ועל נסיבות חדשות בהתאם להתפתחות החיים בחברה המודרנית, במסגרת מגמה כללית של מציאת "חייב" כמעט לכל ניזוק. אם בעבר היה ריסון לגבי אחריותם של גופים ציבוריים, הפסיקה העדכנית מצביעה על הרחבת סוגי הנזקים ואף על הטלת נטלי ראיה מכבידים אף יותר מהנתבע הפרטי. חוות צברי אורלי בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, עירית דימונה, לדוגמה, בעניין ), חברה המגדלת צברים תבעה בגין נזק שנגרם בשל כך שנמנע 2( מקורות ממנה שימוש במי קולחין (מי שפכים מטוהרים של העירייה) להשקיית גידולי הצבר. קבע שהעירייה, כמו המדינה, הפרה את חובתה לטהר בית המשפט המחוזי את מי הקולחין. קבע, כי הסמכויות הסטטוטוריות של העירייה יוצרות בית המשפט העליון תשתית עובדתיתשממנה ניתן להסיק, כי הגוף השלטוני צריך לצפותששימוש או אי שימוש רשלני בכוחותיו עשוי לגרום נזק למי שיש "יחסי שכנות" בינו לבין הגוף הציבורי. בית המשפט העליון התייחס לשאלה האם קיימים שיקולי מדיניות השוללים הטלת אחריות נזיקית במקרה הזה וזאת, לנוכח החשש שמא הטלת אחריות בנזיקין על רשלנות בתפקידי פיקוח עלולה להביא להרתעת יתר של המגזר הציבורי וענה על כך בשלילה. בית המשפט קבע, כי התקיים קשר בין 30% ההתרשלות לבין הנזק. עם זאת, הוטל על התובע אשם תורם בשיעור על כך שהוא נמנע מלהניח את הקו להובלת מי הקולחין בעצמו וכן, לא התקין משאבת כלור. יש לציין, כי הטלת אחריות על גופים ציבוריים ברשלנות נעשתה בעבר במשורה, אם בכלל. ראשית, הדבר הוחל רק על פעילויות לא שלטוניות מובהקות, היינו כאלו שבהן הגוף הציבורי פועל ב"אופן פרטי". שנית, הפסיקה עד שנות השבעים נקטה ריסון רב בכך בשל חשש מהרתעת יתר והתערבות ,)3( בשיקול דעת הרשויות. משנות השמונים ואילך נזנחו האבחנות המרסנות ומשנות האלפיים בדיקת חובת הזהירות והפרתה נבדקות בכל מקרה לפי עובדותיו. עניין עיריית הרצליה נ' את הרחבת האחריות על גופים ציבוריים ניתן להדגים ב ). בעניין זה, העירייה חויבה בגין נזק שנגרם לתובע שנכנס למים במקום 4( כץ אסור לרחצה, אך האזור האסור לא היה מסומן כיאות. בית המשפט התלבט בעניין הקשר הסיבתי, אך הטיל אחריות על העירייה ובית המשפט העליון לא התערב בכך. ריבלין השופט קבע בערעור שאת הקשר הסיבתי ניתן היה לבסס גם על כך שנטל השכנוע היה מוטל על העירייה לשלול את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. מלומדים סבורים שניתן לראות במגמה זו הרחבה רבה מדי של אחריות הרשויות הציבוריות ויש הטוענים כי הקביעה שהופרה חובת זהירות הינה "ברירת המחדל", ורק במקרים יוצאים מהכלל, נקבע העדר חובת זהירות. ) קבע: "לא כל אימת שבית המשפט בשבתו כבג"ץ... 5( עמית אמנם, השופט פוסק נגד הרשות המנהלית הדבר יוצר מיניה וביה עילת תביעה בנזיקין" ואכן, לא כל עילת התערבות על פי דיני המשפט המינהלי מובילה באופן : "מבלי ארבל אוטומטי לקביעת חבות נזיקית, אבל , כפי שקבעה השופטת לקבוע מסמרות בדבר, בעוד שמהבחינה המינהלית ייטה בית המשפט להתערב בהחלטות הרשות רק כאשר אלו חורגות חריגה קיצונית ממתחם הסבירות, אין לומר כי הטלת אחריות נזיקית שמורה לנסיבות קיצוניות אלו .)6( " בלבד וכך אנו מוצאים הטלת אחריות נזיקית על גופים ציבוריים בתחומים שונים: ), אי עדכון שינוי בבעלות על רכב והמשך 7( אי הצבת שלטי אזהרה בבריכה ), המלצה לחקלאי לגדל פרחי ציפורן למרות 8( קנסות ומאסר שווא בעקבותיו ) ביטול 10( ), מצג רשלני במכרז הרשות 9( מליחות המים ואי טיפול במליחות חלקי של היתר בנייה על ידי הוועדה לתכנון ולבנייה בקבלת התנגדויות של .)11( שכן ), בו טיפל משרדנו, טען 12( שרון פלאצ'י נ' עיריית הרצליה כך למשל, בעניין התובע כי העירייה התרשלה במסירת מידע שגוי בנושא קווי הבניין של מגרש שרכש, וגרמה לו נזק במיליוני שקלים בשל אי יכולתו לבנות עליו. בית המשפט קבע, כי אכן, העירייה חבה חובת זהירות כלפי התובע אולם עובדתית, היא לא הפרה את חובתה והמצב התכנוני הנכון היה ידוע לתובע טרם הרכישה, למרות הנטען בתביעתו. בית המשפט העליון אישר את דחיית התביעה. בדיקת הטענה להתרשלות העירייה, נעשתה אפוא, כפי שטענה זו נבדקת כלפי כל נתבע פרטי אחר. מבטחי האחריותהמקצועיתשל גופיםציבוריים, ראוי שיעקבו אחרהתפתחויות אלה בהערכת החשיפה הפוטנציאלית של הגופים האלה כמבוטחים. ביטוחי אחריות – הרחבת האחריות הנזיקית של גופים ציבוריים מאת עו"ד פגי שרון - לויתן, שרון ושות' אנו חוזים בהתפתחות הפסיקה באופן המרחיב את האחריות לעומת העבר ואף לעומת פסיקה של מדינות Common Law אחרות, שבסיס דיני הנזיקין להם הוא ה- ) ראה תמר גידרון: אחריות המדינה, גופים ציבוריים וממלאי תפקידים ציבוריים לנזק 1 שנגרם ברשלנות – מדרון חלקלק (פורסם בנבו) חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת ישראל, עיריית 9638/06 ,8664/06 ,8500/06 ) ע"א 2 )27.8.2012( דימונה ומקורות חברת מים (א) "המהפכה השקטה" של שנות השמונים, השימוש בחובת הזהירות המושגית 2 )3 שהורחבה לכלול שיקולים של מדיניות משפטית. חיה זנדברג, תביעות נזיקין נגד הרשות המבצעת - על תנועת המטוטלת, הפרקליט נ"ב תשע"ג. .)2009 עיריית הרצליה נ' כץ (תק-על 1457/07 ) ע"א 4 )2017( הרב יהודה גליק נ' משטרת ישראל 2063/16 ).וכן:רע"א 15.12.11( ' מדינת ישראל נ' ג'מאל סעידי ואח 9656/08 ) ע"א 5 )2008( כים-ניר שירותי תעופה נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב 1617/04 ) ע"א 6 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש 145/80 ) ע"א 7 )1985( עיריית ירושלים נ' אלי גורדון 243/83 ) ע"א 8 )2007( , שתיל נ' מקורות 10078/03 ) ע"א 9 )2009( מגדלי כספי רג'ואן נ' מנהל מקרקעי ישראל 2413/06 ) ע"א 10 )2011( אופנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב יפו 9313/08 ) ע"א 11 .)2019( ' שרון פלאצ'י נ' עיריית הרצליה ואח 5334/18 ) ע"א 12