פוליסה - דצמבר 2020

39 / 2020 ביטוח חיים ופנסיוני - דצמבר הגם שאין מחקר רפואי המוכיח את טענתו, בית הדין לעבודה קיבל את עמדת המומחה הרפואי מטעמו בחיפה נדונה תביעתו של ה. (התובע) בית הדין האזורי לעבודה ב (הנתבע) המוסד לביטוח לאומי כנגד פלדשטיין אשר יוצג על ידי עו"ד , מפי 2020 . פסק הדין ניתן באוקטובר ירושלמי אשר יוצג על ידי עו"ד יהודה פיגורה , נציג ציבור העובדים אילת שומרוני-ברנשטיין השופטת . נירה גרין ונציגת ציבור המעסיקים, בפני בית המשפט הונחה תביעת התובע להכרה במחלת סרטן הריאות ממנה סבל כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. שנה. שלושה ימים 26 , עבד כנגר עצמאי במשך 1954 התובע, יליד בשבוע התובע עבד בנגרייה שבבעלותו, כאשר באותם ימים עבד כשש שעות בנגרייה ולאחר מכן היה יוצא להרכיב את הארונות והדלתות אשר בנה בבית הלקוח. בשלושת הימים הנותרים התובע עבד בהרכבות במשך שמונה שעות רצופות ביום. במסגרת עבודתו בנגרייה נחשף התובע לחומרים שונים ובין היתר צבעים של טמבור לעץ, אצטון, דבק מגע, לכה, מדלל, נסורת וכדומה. , החל התובע להשתמש במסכת אבק, בה משתמשים גם 90- בשנות ה בחדר ניתוח, אך לא ברציפות. כמו כן, התובע לא עישן בעברו. בחלוף השנים נתגלתה אצל התובע מחלת סרטן הריאות, אשר לטענתו התפתחה עקב חשיפה ממושכת לחומרים אליהם נחשף במהלך עבודתו בנגרייה. על כן, הגיש התובע תביעתו לנתבע בדרישה להכרה במחלתו כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, אך זה דחה דרישתו. בשל כך, הגיש התובע תביעתו לבית הדין בדרישה לחייב את הנתבע להכיר במחלת הסרטן ממנה סבל, כפגיעה בעבודה. לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית הדין כי דין התביעה להתקבל. תחילה, ציין בית הדין כי בתיק הנדון מונו שני מומחים רפואיים על ידי בית הדין. המומחה הראשון התמחה בתחום הרפואה התעסוקתית ושלל קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלת סרטן הריאות ממנה סבל. לעומתו, המומחה השני, אשר התמחה בתחום הריאה, סבר כי חרף העובדה שבמחקרים המדעיים לא הוכח קשר חד משמעי בין חשיפה של נגרים לחומרים עימם הם עושים שימוש לבין סרטן הריאה, הרי שבמקרה הנדון, לנוכח נסיבות המקרה, קיים קשר כזה בסבירות .50%- של יותר מ לאחר מכן דחה בית הדין את טענת הנתבע לפיה על מנת שבית הדין יקבל את תביעת התובע, יש צורך במחקרים חד משמעיים לעניין הקשר בין החומרים להם חשופים נגרים, לבין סרטן הריאות וזאת על יסוד הלכת קרישוב והלכת בונשטיין. בהקשר זה, ציין בית הדין, כי כאשר חוות הדעת המסיקה על קיום קשר בין מחלת התובע לבין עבודה היא חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, הרי שיש מקום לקבל את חוות דעתו, גם במקרה בו אין מחקר רפואי המוכיח באופן ודאי את הקשר בין עבודה עם עצים קשים, לבין מחלת סרטן הריאות. זאת ועוד, בית הדין עמד על פסיקה ממנה עלה, כי מומחים רפואיים אחרים הכירו באופן עקרוני בקשר סיבתי "מושגי" בין נסורת של עצים קשים או צבעים של עצים קשים לבין סרטן הריאות. לפי כל שהובא לעיל, קבע בית המשפט כי במקרה הנדון היה מקום לקבל את תביעת התובע וזאת לנוכח חוות דעתו של המומחה בתחום הריאה, אשר הייתה חוות דעת מנומקת ומפורטת, שהסבירה היטב מדוע הוא סבור כי מחלת סרטן הריאות ממנה סבל התובע קשורה לעבודתו בתור נגר, למרות היעדר מחקר רפואי חד משמעי בעניין זה. בשולי הדברים ציין בית הדין, כי הלכה פסוקה היא, כי בשאלות שברפואה מקבל בית הדין את חוות דעתו של המומחה מטעמו, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין. סוף דבר, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשאת שקל. 5,000 בהוצאות התובע בסך של בית הדין עד למועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור ל . הארצי לעבודה . ג'ון גבע-הדר עורכי דין ומגשרים הכותב הינו מייסד ושותף במשרד מאת עו”ד ג’ון גבע בית הדין דחה את טענת הנתבע, לפיה על מנת שבית הדין יקבל את טענת התובע, יש צורך במחקרים חד משמעיים לעניין הקשר בין החומרים להם חשופים נגרים, לבין סרטן הריאות