66 / 2022 נובמבר פוליסה www.polisa.news החינוך הפיננסי נדחק לשוליים כי זה לא מקצוע שנלמד לבגרות התמורות הכלכליות שהתרחשו בעולם בשלושת העשורים האחרונים של המאה העשריםשינו את פני המערכת הכלכלית העולמית: הרגולציה הפיננסית העבירה את האחריות הכלכלית מהממשלה והמעסיקים אל הפרט. לפיכך, יש כיום לאזרחים אחריות כלכלית גדולה יותר מבעבר ועליהם להתמודד ולהכריע בסוגיות כלכליות כבדות יותר. לדוגמה: בעבר האחריות לניהול הפנסיה הייתה בידי המעביד, כיום גם האזרחים שותפים בניהולה. במסגרת שינויים גלובליים-כלכליים אלה זיהו מדינות וארגונים בינלאומיים את החשיבות של האוריינות הפיננסית וכיום התחום נחקר לעומק בתחומי כלכלה, התנהגות וחינוך, בשאיפה לפתח מודלים לחינוך פיננסי. בנושא הטמעת 2020 שפורסם ב-מרכז מידע ומחקר של הכנסת, דוח תוכנית אוריינות פיננסית במערכת החינוך, התריע כי חינוך פיננסי בעולם לרוב אינו זוכה להתייחסות שיטתית ומערכתית מקיפה. על פי הדוח, רוב התוכניות לחינוך פיננסי בעולם אינן מותאמות לקהל בני הנוער באופן ספציפי. עם זאת, מתחזקת המגמה להטמעת החינוך הפיננסי בקרב אוכלוסייה זו, הן באמצעות תוכניות ממשלתיות והן באמצעות תוכניות של גורמים פרטיים. רוב התוכניות מתקיימות בשעות הפנאי (במרכזים קהילתיים, באינטרנט ועוד) ורק חלק קטן מהן משולבות בתוכניות הלימודים. גם כאשר משולבת תוכנית לחינוך פיננסי, היא לרוב אינה נלמדת במסגרת מקצוע נפרד. בקרבתלמידים OECD בוצעו מבחני פיזה לאוריינותפיננסית ב- 2015 ב- . ישראל לא השתתפה במבחנים אלה. מתוצאות המבחנים עלה כי 15 בני בני נוער רבים משתמשים במוצרים פיננסיים דיגיטליים, כמו תשלומים דרך האינטרנט או דרך הטלפון הסלולרי, אך למרות פעילותם הניכרת מהתלמידים הם חסרי מיומנויות 22% של הצעירים, במבחן נמצא כי 19% מהם בעלי חשבון בנק, 56% פיננסיות בסיסיות. זאת, אף על פי ש- מרוויחים כסף מעבודה כלשהי. 64%- מחזיקים בכרטיס אשראי ו - פחות מאחד מכל שלושה 31% הנתון המדאיג ביותר היה שרק תלמידים -הם בעלי מיומנויות לנהל חשבון בנק. בנוסף, נמצא כי ילדים מרקע חברתי-כלכלי משפחתי גבוה הם בעלי אוריינות פיננסית טובה יותר בהשוואה לתלמידים מרקע מוחלש. נמצא כי לתלמידים בעלי חשבון בנק התקיים יתרון בביצוע מבחני אוריינות פיננסית. נמצא גם ממצא ייחודי לישראל – קיים פער גדול בין ההישגים של תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין הישגים בבתי ספר דוברי ערבית. מהמבחן עלה עוד, כי תלמידים שדנים בבית בענייני כספים לפחות אחת לחודש או אחת לשבוע עם הוריהם הם בעלי אוריינות פיננסית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים שכמעט לא דנים על ענייני כספים עם הוריהם. כי בימים אלה מתגבשת תוכנית חדשה פוליסה נמסר ל ממשרד החינוך לאוריינות פיננסית, אך אין מועד צפוי לפרסום התוכנית. במשרד סרבו להתייחס לשאלות פוליסה בנוגע למספר תוכניות הלימוד הקיימות כיום, למספרשעותהלימודיםהמוקצותלתוכניות, למספר המוריםהמשולבים בתוכניות אלו וכן לגבי שיתופי פעולה עם גופים חיצוניים. חינוך הוא לא מילה גסה אבל יעילותו מוטלת בספק "הקושי הכי גדול בחינוך פיננסי נובע מכך שאוריינות פיננסית היא לא מקצוע שנלמד לבגרות. כל מקצוע שלא נחשב כמדד להצלחה בית ספרית על פי משרד החינוך נדחק לשוליים". כך אמר לפוליסה פרופ' . "מערכת אוניברסיטת תל אביב לחינוך הספר בית מ יזהר אופלטקה החינוך מודדת הצלחה לפי מבחנים ובגרויות שהם מכווני תוכן וידע ולפיכך פחות מכוונים להתנסות מעשית ומוחשית. חינוך פיננסי יעיל נלמד באופן מוחשי ומעשי בלבד. התלמידים חורשים למבחן ושוכחים את החומר ברגע שהמבחן מסתיים". באופן מסורתי, עד לפני כמה שנים היה נהוג לראות באוכלוסייה של המבוגרים קהל היעד הטבעי של חינוך פיננסי. זאת, מפני שאוריינות פיננסית עשויה לצמצם אסטרטגיות השקעה בעייתיות ולהוביל למוכנות כלכלית גבוהה יותר לפנסיה. אולם, בשנים האחרונות מתגבש קונצנזוס בקהילה המדעית כי חינוך פיננסי צריך להתחיל דווקא בילדים – המבוגרים של המחר. ממחקרים עולה עוד כי חינוך הנעשה כחלק מתוכנית הלימודים יכול לשפר את המודעות והידע הפיננסיים, אולם מידת השפעתו על התנהגות פיננסית שנויה במחלוקת. לפי ההנחה הרווחת כיום, כדי שחינוך פיננסי ימשיך להיות רלוונטי, אפקטיבי ולא יישכח בקרב מי שלמדו אותו, יש להרחיב אותו או לפעול על פיו מיד לאחר שמקבלים אותו. כלומר, הלימוד צריך להיעשות בסמוך לקבלת החלטה כלכלית. פרופ' אופלטקה מחזק את הדברים ומציין כי חינוך פיננסי צריך להתחיל בגיל צעיר דרך התנסות מעשית – "צריך לתת להם להקים עסק ולחשוב איך להתמודד עם עלויות לעומת הכנסות, אופני רכישה, עריכת עסקאות, מיקוח ועוד - ללמד אותם באופן מעשי איך לחפש שאלות ולענות עליהן נכון. בגיל מאוחר יותר אפשר לעבור איתם לנושאים יותר מורכבים כמו שוק ההון וחיסכון לטווח ארוך". אופלטקה מסביר, כי התחום עמוס במושגים ערטילאיים שהילד צריך להיחשף אליהם ולהתנסות בהם באופן מוחשי. לכן מאוד חשוב שחינוך פיננסי יהיה בשיתוף פעולה עם השוק הפיננסי. לדבריו, כדאי שחברות עסקיות יאמצו חלק מהדבר הזה ויהיו שותפות – "נכון שזה עלול ליצור ניגוד עניינים אבל מחקרים מראים כי הילדים חייבים להתנסות באופן מוחשי ומעשי בעזרת אנשים מהשטח". לאור זאת, עולה ההבנה כי להורים תפקיד חשוב בפיתוח האוריינות הפיננסית של ילדיהם. זאת, דרך מעורבות ישירה ולא רק דרך הקצאת משאבים לילדיהם. פרופ' אופלטקה מחזק את הדברים אך מסייג ואף מתריע בשל העובדה שההורים עלולים להיות גם חלק מהבעיה – "ברגע מאת מרינה פובולוצקי • פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב אומר בשיחה עם פוליסה כי חינוך פיננסי צריך להתחיל בגיל צעיר, דרך התנסות מעשית • צריך לתת להם להקים עסק ולהתמודד עם עלויות לעומת הכנסות, עריכת עסקאות, מיקוח • בגיל מאוחר יותר אפשר לעבור איתם לנושאים מורכבים יותר כמו שוק ההון וחיסכון לטווח ארוך • משרד החינוך: בימים אלה מתגבשת תוכנית לאוריינות פיננסית המורה, מה זה כסף? - על אוריינות פיננסית בישראל ובעולם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=