למציאות הכלכלית הנוכחית עשויים להיות גם יתרונות, במיוחד למי שיבצע את ההתאמות הנכונות בזמן

מלחמת עזה 2023 מסתמנת כאירוע חד פעמי בעל עוצמות מרחיקות לכת. בשיחה עם פוליסה, גיל יניב, לשעבר משנה למנכ"ל מגדל ומנהל חטיבת חיסכון ארוך טווח וכיום יועץ אסטרטגי ויזם בתחום הביטוח, משרטט את ההשפעות והמשמעויות של המלחמה על ענף הביטוח.

ננסה להגביה לרגע מבט ולהבין מה המשמעויות של התקופה אותה אנו עוברים. איך אתה רואה את האירוע בכללותו?

יניב: מלחמת עזה 2023 מסתמנת כאירוע מכונן בעל משמעות היסטורית ואסטרטגית יוצאת דופן ביחס לאירועים ביטחוניים שאירעו מאז מלחמת יום הכיפורים. אנחנו אמנם מצויים בשלב די מוקדם של האירוע, שנקווה שלא יהפוך לאירוע רב זירתי, אבל בכל מקרה אנו צפויים למהלך ארוך, שיכלול שלב לחימה שלאחריו צפויה תקופה נוספת של מימוש ההישג הצבאי וייצוב מדיני. מטבע הדברים קל יותר לייצר ההערכה לטווח הקצר-בינוני, כאשר הערכה ארוכת טווח קשה יותר לניבוי.

גיל יניב

 מה צפוי לדעתך במשק ובכלכלה הישראלית בשנה הקרובה?

יניב: השנה הקרובה צפויה להיות מאתגרת מאוד למשק. הוצאות המלחמה למשק הן בהיקף חסר תקדים (הערכות מדברות על עלות כוללת בסך כ-20 מיליארד שקל לכל חודש לחימה בהיקפי הלחימה הנוכחיים). כך גם שיעורי אי העסקה של עשרות אחוזים מכוח העבודה הפעיל, מה שיביא בסבירות כמעט ודאית למיתון בחודשים הקרובים. גם לאחר מכן צפויה תקופת שיקום והתאוששות ארוכה בשוק הריאלי, שתכלול הוצאה ממשלתית בהיקף גבוה. בנוסף, תקופה זו תתאפיין ככל הנראה גם בשינויים מבניים עמוקים, הן במערכת הפוליטית והן במבנה המגזר הציבורי.

אם התרגלנו שהשוק הישראלי מצליח לצמוח גם במציאות של דשדוש בכלכלה העולמית, הרי שלפחות בטווח הקצר-בינוני, זה עומד להשתנות ושיעורי הצמיחה הצפויים אמורים להיות נמוכים מאוד עד מאופסים.

איך כל זה אמור להשפיע על התעשייה הפיננסית בכלל ועל תעשיית הביטוח בפרט?

יניב: התעשייה הפיננסית ותעשיית הביטוח הן חלק מהמשק הישראלי. חלק מהתופעות בשווקים הללו הן שיקוף של מה שקורה ויקרה במשק הישראלי בכללותו, וחלק מההשלכות הן ייחודיות.

ראשית, נתחיל במגמות הכלכליות הרוחביות, כתוצאה מהמלחמה וכן ממה שצפוי אחריה. כאמור,  נהיה עדים בחודשים הבאים לעלייה ניכרת בהוצאות הממשלה ובגירעון התקציבי. זאת כתוצאה מהצורך לממן הוצאות ביטחון ורווחה (תשלומי העברה) ובמקביל ירידה בהיקפי גביית המיסים. בנוסף, קיימת סבירות מעל לבינונית לעלייה מחודשת בשיעור האינפלציה (צד ההיצע).

כמו כן קיימת סבירות גבוהה להמשך שער חליפין גבוה ביחס לתקופה שטרם ה-7  באוקטובר (למרות התנודתיות שאנו רואים בימים האחרונים). מגמות מאקרו נוספות הנן צפי לירידה בדירוג האשראי של ישראל וכן המשך במתווה הריבית הנוכחי של בנק ישראל (בין היתר לנוכח ירידה בדירוג האשראי).

תופעה  משמעותית נוספת שכבר באה לידי ביטוי בשטח היא עלייה משמעותית בשיעור האבטלה משום קריסת עסקים כתוצאה מהמלחמה וכן משינויים והתאמות בעסקים כתוצאה מהמיתון (יבוא לידי ביטוי יתר בעיקר במגזר הפרטי בכלל ובמקצועות החופשיים בפרט).

במגזר הפרטי, צפויה עלייה בתשומות העסקים לרבות הוצאות האנרגיה (השפעה אפשרית של מחירי הנפט) וייקור בהוצאות המימון; מה שככל הנראה, יחד עם ירידת הצריכה, יביא לירידה ברווחים ובדיבידנדים המחולקים. בנוסף, אני צופה כי היעדר ודאות כלכלית ועליית הסיכון לפעילות העסקית יבוא לידי ביטוי יתר בהמשך מגמת קיטון ההשקעות מחו"ל בתעשיית ההייטק.

כל אלו צפויות להערכתי להמשך וחיזוק "שוק עבודה של מעסיקים".

לעניין השוק הפיננסי, שוק ההון (הישראלי) צפוי להמשיך ולהיות מאוד תנודתי ולהניב תשואות     מתונות.

נראה שהעתיד הכלכלי, כפי שאתה רואה אותו בתקופה הקרובה, צפוי להיות קודר. איך כל זה צפוי להשפיע על תעשיית הביטוח?

יניב: לא אחדש אם אומר כי כל משבר טומן בחובו הזדמנויות, ובטח בתעשיית הביטוח. למציאות הכלכלית הזאת עשויים להיות יתרונות בתחומים מסוימים, וביתר שאת למי שיבצע את ההתאמות הנכונות בזמן.

אתחיל בכך כי צפי לפעילות כלכלית בעצימות נמוכה תורמת בדרך כלל לירידה בכמות הנסועה ולירידה בתביעות רכב. סבירות גבוהה גם לירידה בשיעור תביעות ביטוח רכוש ביחס למציאות של שוק בתעסוקה מלאה.

בתחום הבריאות, אני מניח כי בטווח הקצר יהיה קשה למערכת הפרטית לספק שירותים לתעשיית הביטוח, מה שיקטין את כמות התביעות, אך בהמשך תיווצר עלייה בהיקפי תביעות בריאות בשל השפעות עקיפות של המלחמה, שיעורי האבטלה והעדפת רפואת חירום על פני רפואה אלקטיבית בתקופת הלחימה.

תחום סיכוני הסייבר וביטוחי הסייבר עשוי להיות בכותרות ולמשוך עניין ככל שהעימות המלחמתי והקרב על התודעה ימשיך.

בצד השלילי, אני מעריך כי צפויה במעלה הדרך עלייה משמעותית בתביעות אי כושר עבודה הן כתוצאה מעלייה בשיעור האבטלה (קיים מתאם ישיר להיקפי התביעות) והן כתוצאה מנזקים בגוף ובנפש (שאינם מפוצים על ידי המדינה).

בתחום הביטוח הפנסיוני מורגשת כבר כרגע היחלשות של מגזר ההייטק, שמביא להקטנת כמות כוח האדם המועסק (והפרמיות המוזרמות בגינו לביטוחים הפנסיוניים) והמשך קיפאון במגזר זה כתוצאה מ"ייבוש" השקעות חדשות לתחום שמקורן בחו"ל. כמו כן, צפוי המצב הכללי במשק העבודה למתן עליות שכר.

בתחום ההשקעות הפיננסיות, צפוי כי ירידה בהכנסה הפנויה ו"מצב הרוח הלאומי" יביאו להקטנת ההוצאה הפרטית להשקעות חדשות.

בתחום ביטוח המשנה אני צופה בהקשחה עסקית מצד מבטחי המשנה על רקע ריבוי התביעות בתחומי עסק מסוימים וכן על רקע אי הוודאות בשוק הישראלי.

נשמע כי חלק לא מבוטל מההשפעות על עולם הביטוח צפויות להיות שליליות. הזכרת בפתיח שלך הזדמנויות. היכן אתה רואה אותן?

יניב: ברמה כללית אני חייב לומר כי ביטוח, בשונה מחלק מההוצאות האחרות של הפרט והפירמה, נתפס ברובו כ"הוצאה קשיחה", אם כתוצאה מרגולציה (פנסיית חובה למשל) או בשל תפיסות צרכניות. כך שבניגוד לתחומי הוצאה אחרים שנתפסים כמותרות, מרבית הוצאות הביטוח והפנסיה מוגנות מפני השפעות הפסיכולוגיות של המלחמה. כלומר, ההשפעות על הפרמיות ברמה הכוללת צפויות להיות נמוכות יחסית.

אני סבור כי בתקופה הקרובה המודעות של הפרט ושל תאגידים לצורך בביטוח תגדל באופן משמעותי, משום המגבלה המובנית של המדינה לספק מטרייה ביטוחית ופיננסית והן משום הגדלת הסיכון הביטוחי הכולל.

לעניין תחומי העסק, אני מעריך שבטווח הבינוני והארוך יחולו שינויים מהותיים בסדר העדיפות הכלכלי של מדינת ישראל, אשר יבוא לידי בהזרמת השקעות מהותיות בתחום התשתיות והמיגון, עיבוי המגזר היצרני (ע"ח המגזרים הנתמכים), קידום השילוב של חרדים וערבים בתעשייה ועוד. פעילויות אלו עשויות בהחלט להשפיע לחיוב על ענף הביטוח.

לעניין קווי העסקים הפרטניים הייתי מציין שלוש הזדמנויות: תחום הסייבר נראה שימשיך לרכז עניין ולייצר צמיחה. תחום נוסף שטרם כוסה על ידי ענף הביטוח הוא בריאות הנפש,  המכוסה בעיקרו על ידי המדינה, אך עם זאת אני סבור כי יכולתה של המדינה לספק פתרונות ביחס לביקוש המסתמן היא מוגבלת, וזה בהחלט תחום בו יכולה תעשיית הביטוח לספק פתרונות ושירותים. הנושא השלישי בו כבר קיימת פעילות מסוימת, אך להערכתי היא צפויה לגדול, הוא תחום האשראי לסוגיו.

התייחסת עד כה בסקירה שלך לנושאי מאקרו מחד ולעולם הסיכונים הביטוחיים. האם השפעת המלחמה על ענף הביטוח תחרוג מעבר לנושאים אלו? למשל בכל מה שקשור להיערכות הפנימית של השחקנים בתחום?

יניב: בהחלט כן. אנסה לחלק את היערכות הצפויה של השחקנים למספר מישורי עשייה.

הראשון, ואולי החשוב מכולם הוא הטיפול במשאב האנושי. למצב הנוכחי השפעות טכניות קצרות טווח (צווי 8, היעדרויות מעבודה, התמודדות מנטלית), אך גם השפעות  לטווח הבינוני והארוך המחייבות חשיבה היערכות וטיפול, לרבות תמיכה נפשית וסיוע כלכלי, הגמשת אפשרויות עבודה וחופשה לתקופה הקרובה כולל ביצוע "הצרחות" של מנהלים ועובדים לטובת תפקוד תקין של העסק.

הנושא השני הוא תחום ההתגוננות וההמשכיות העסקית. אם ברמה הלאומית מדובר על קריסת הקונספציה והיעדר בחינה לעומתית שלה (איפכא מסתברא), הרי שהייתי ממליץ לכל שחקן בעולם הביטוח לפעול בנדון ולהעמיד למבחן את תפיסת ונהלי ההגנה הפיזית וההמשכיות העסקית.

היעדרות של עובדי מפתח והשפעתה על התפקוד השוטף גם היא עשויה לאתר נקודות חולשה הראויות לטיפול.

במישור העסקי, אתחיל בתוכניות העבודה. בתקופה זו של השנה תוכניות העבודה לשנת 2024 כבר מוכנות וברוב המקרים כבר אושרו על ידי הדירקטוריון. מומלץ לדעתי לנצל את התקופה הקרובה לעדכון מהותי של תוכניות העבודה, לא בבחינת עדכון טכני של פרמטרים המשמשים את התוכניות (כגון שיעורי גידול במכירות, השפעת גידול בשכר על פרמיות, צפי לגידול כ"א בעסקים וכיו"ב) אלא עדכון מהותי הנובע מניתוח הצפוי בשנה הקרובה בהקשר לליבת תוכניות העבודה, לרבות עדכון רמת ההוצאות בהתאם לפעילות העסקית והרכבה (תקציב 0).

נושאים פנימיים נוספים שראויים לבחינה ועדכון הם מערך התביעות (בחינה מחודשת של זכאויות ביחס לתביעות הנובעות מהמצב), מערך שימור הלקוחות (מתן כלים למתן שירות תחת המגבלות המשקיות וכן מנגנונים לשימור לקוחות/עסקים במצוקה פיננסית), טיפול בהסכמי ביטוח משנה והתאמתם במידת האפשר למציאות הצפויה, מיפוי וסיוע לסוכנים המתקשים בתקופה זו (היעדר תזרים, שירות מילואים ארוך ועוד).

נשמע כי ענף הביטוח יצטרך למתוח את יכולותיו כדי לצאת מהתקופה הזאת, אך גם קיימות הזדמנויות בפתח.

יניב: אני מסכים לחלוטין עם השורה התחתונה. אמנם קשה להשוות בין האירוע הנוכחי למשברים אחרים שאירעו, אך ניתן ללמוד מאלו שכבר מאחורינו כי ענף הביטוח צלח אותם בהצלחה יחסית. מעבר לזה, אני צופה כי יהיו גופים שינצלו את ההזדמנות  לשפר את הפוזיציה.

להבנתי, המפתחות להצלחה בהתמודדות עם השינויים הם אלו:

לקיחת יוזמה – גם בעולם העסקי קיים יתרון בגישה פרואקטיבית הכוללות לקיחת סיכונים מדודים המתבססת על ניתוח הסביבה, גיבוש תוכנית פעולה וביצוע נחוש.

זמן תגובה – לזמן התגובה הארגוני משמעות מרכזית ביכולתו של הארגון להצליח להתאים את עצמו לשינויים בסביבה העסקית.

מומלץ לבצע מיפוי גורמים קריטיים להצלחה ואיומים מרכזיים, לסווג אותם לגורמים אקסוגניים שאותם הארגון לא יכול לשנות ומאידך גיסא לשינויים אנדוגניים (פנימיים) עליהם ניתן להשפיע. ניתוח זה הוא כלי מרכזי לבחירת כיווני פעולה וקביעת סדרי עדיפויות. מיפוי וטיפול במשאב האנושי הנו בסיס מרכזי להצלחת הארגון בתקופה זו.