הגדרות וחריגים בפוליסות מקלים על חברות הביטוח להתנער מאחריות / מאת דוד גוברין

מאת דוד גוברין

הסיסמאות שמפיצות חברות הביטוח ללקוחותיהן כגון: "יותר כיסוי יותר שקט נפשי", "אם זה חשוב לך, זה חשוב לנו", "מבטחים אתכם ברגעים החשובים", עומדות בסתירה להגדרות וחריגים מסובכים בפוליסות הביטוח, שאינם מקובלים בשוק הביטוח העולמי.

1. ביטוח צד שלישי- הגדרות וחריגים:

הגדרת מקרה ביטוח בפוליסת צד ג' המקובלת בישראל: "אירוע בלתי צפוי שגרם ל: 1. היזק גופני … 2. היזק ואובדן לרכוש צד שלישי…".

מתוך הגדרה זו עלול להשתמע כי אין כיסוי לנזק תוצאתי שנגרם מנזק לרכוש צד ג' . גם בית המשפט העליון נתן דעתו על כך. מתוך פסק דין שאיננו תקדימי, ניתן ללמוד כי שאלת הכיסוי לנזק גרר (תוצאתי) מנזק לרכוש מוטלת בספק. בחלק נכבד מחברות הביטוח הזרות ההגדרה פשוטה וברורה כדלקמן: "נזק לרכוש מוחשי ואובדן הנובע מכך".

Physical injury to tangible property, including all resulting loss of use of that property.

כנ"ל לגבי פרק  2 – ביטוח צד ג' בפוליסה לעבודות קבלניות.

לא רק זאת, ביטוח אחריות המוצר בנוסח ביט מכסה אובדן גרר (נזק תוצאתי מנזק לרכוש צד ג').

חריג אחריות מקצועית, המופיע בחברות ביטוח ישראליות, אינו קיים בחברת זרות.

הפרשנות לחריג הקיים בישראל ("…שרותי ייעוץ ו/או תכנון ו/או פיקוח…"), שניתנה על ידי חתם ראשי של חברת ביטוח, קובעת כי החריג מיועד למהנדסים, מתכננים וכדומה. אולם החתמים בישראל אינם מקבלים גם את הפרשנות של החתם הראשי.

חריג הסכם בביטוח צד ג' ובביטוחי חבויות אחרים, המקובל בישראל, קובע: "התחייבות או אחריות שהמבוטח מקבל על עצמו לפי הסכם, אלא אם כן התחייבות או אחריות כזו הייתה מוטלת על המבוטח גם בהעדר הסכם זה". נוסח זה כמעט שאינו מקובל בחברות זרות. נוסח החריג מאפשר לחברות ביטוח להתנער מאחריותן בנקל.

נוסח החריג המקובל בחברות זרות הנו: כל סכום המשולם על ידי המבוטח לצד ג' על פי הסכם חוזי בגין קנסות או פיצויים מוסכמים (Liquidated damages fines or penalties).

הרחבה לנזק אישי (Personal Injury) – הגדרה לפי ביט:

" פגיעה אישית… לרבות פגיעת הפרטיות, לשון הרע, העלבת אדם, מעצר שווא הפרת חובת הסודיות בתום לב …" וכדומה. ( "תום לב"? המצאה ישראלית).

הכיסוי (המוגבל ל-200 אלף שקל) אינו מקובל בחברות ביטוח זרות, המעניקות כיסוי זה במלוא גבולות האחריות.

לא רק ש"הרחבה" זו מוגבלת לסכום נמוך, היא מהווה גם חריג בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית ("נזק אישי", "פגיעה בפרטיות").

יוצא מכל אלה, שהמבוטחים חשופים לתביעות "נזק אישי" כמעט ללא ביטוח, גם אם ברשותם ביטוח צד ג' וביטוח אחריות מקצועית.

2. ביטוח עבודות קבלניות- הגדרת מקרה ביטוח בפרק הרכוש:

הגדרת מקובלת ל"מקרה ביטוח" בפרק הרכוש בחברות ביטוח ישראליות: "אבדן או נזק פיזיים פתאומיים ובלתי צפויים באתר העבודה לפרויקט או לחלק ממנו, וזאת מסיבה כלשהי שאינה מוחרגת על פי חריגי פוליסה זו".

המונחים שבהגדרת מקרה הביטוח בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות (המוחלפים ולעיתים ב"נזק פיזי תאונתי"), נדונו בבית המשפט העליון בתביעות שונות, כגון: פרשת נווה גן, ע"א 70171701 בית המשפט העליון או בפרשת מ.ג.מ.נ. ת.א (מחוזי חיפה 70123701).

הגדרה זו לא ברורה ולא מקובלת. אם נוסיף לכך, כי חובת ההוכחה על קרות מקרה הביטוח חלה על המבוטח, נוכל לשער מדוע חברות הביטוח אינן ממהרות לשנות הגדרה זו ואינן מאמצות את הנוסח המקובל בשוק הביטוח העולמי.

להלן הגדרות מקובלות ל"מקרה ביטוח" בפרק הרכוש בחברות ביטוח זרות:

* "אובדן או נזק לרכוש המבוטח"… (לא פיזי, לא פתאומי ולא בלתי צפוי).

* Cover is given on an All Risks basis, which means an insured event is any loss or damage to the insured works unless caused by an exclusion contained in the policy.

או:

* Any physical loss or damage.

3. ביטוח נאמנות – הגדרת "עובד":

פוליסות מקובלות בישראל מגדירות "עובד" כדלקמן: "כל אדם בשירותו של המבוטח שמתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד… אשר התמורה עבור עבודתו משולמת לו במשכורת או בשכר על ידי המבוטח…" ( הדגשה ד. ג). כמה מכשולים אפשר להעמיד בפני מבוטח בשתי שורות?

על חברות הביטוח לאמץ את הנוסח המקובל בשוק הביטוח העולמי היינו:

The word "employee" in this policy shall mean any and all persons who are engaged or were engaged in the service of the

לרבות:

"…committed by any employee acting alone or in collision with others…."

הגיע הזמן להתאים עצמנו לשוק הביטוח העולמי ולהעניק כיסוי מקובל ומתאים לצרכי המבוטחים.