נדחתה תביעה נגד "ביטוח חקלאי": התובעת לא הוכיחה שנזקיה גבוהים מהפיצוי ששולם

בית משפט השלום בנצרת דחה את תביעתם של "ש. ישראל בע"מ", חברה העוסקת בהשכרות רכבים ומשאיות, והתובע שיבלי חאתם, בעליה של החברה, שהגישו תביעה כספית בגין הפרש שלא שולם או לא אושר להם על ידי הנתבע איציק דנה והמבטחת שלו "ביטוח חקלאי", בקשר לנזקי תאונה מ-2013, בה ניזוק רכב התובעת. התביעה הוגשה בהתאם לחוות דעת של משרד השמאים "יוסי שניידרמן", ונתבעו בה, בנוסף, הפסדי שכר בגין ימי עבודה עבור שלושה חודשים והחלפת מנוע לרכב, כולל התקנה, הרכבה, עבודה וחלקים.

חדשות נוספות באתר:

המחוזי דחה ייצוגית נגד כל חברות הביטוח שהוגשה בטענה לגביית יתר בפוליסות ביטוח חובה

על פי הנטען בכתב התביעה, רכב התובעת הגיע מכיוון הרצליה לגלילות ובמחלף הסירה פנה שמאלה. לפתע התנגש בו רכב מסוג מיצובישי מאגנום, הנהוג על ידי הנתבע והעיפו לעבר רכב אחר. כתוצאה מכך נגרם נזק כבד לרכב התובעים.

המחלוקת העיקרית בתיק היא בעניין הנזק, כאשר התובעים צירפו לתביעתם את חוות דעתו של "שניידרמן" שהעריך, כי סך הנזק במוקד אחורי וחזית הינו 82,880.38 שקל, ירידת ערך בשיעור 11.50% הינה בסך 22,152.45 שקל, וסך הכול 105,032.83 שקל.

התובעת, פוצתה על ידי הנתבעת בסך של 51,322.65 שקל (כולל שכ"ט שמאי) בהתאם לחוות הדעת מטעם הנתבעת של השמאי אורן יעקב, אשר העריך את הנזק הכולל בכ-50 אלף שקל.

התובעים עתרו לקבל את ההפרש שלא שולם. עוד טוענים התובעים, כי הרכב היה מושבת במשך שלושה חודשים, ועד שמצאו מנוע להחלפה, לאחר שזה ניזוק מהתאונה, היה הפסד של 7,500 שקל לתובעת, שנאלצה לספק רכב חלופי למקום עבודה. הם תבעו פיצוי בגין הפסדי שכר ימי עבודה לפי חוות דעת שמאי בסך של 22,500 שקל. בנוסף, נתבע פיצוי בסך 40,120 שקל בעבור החלפת מנוע.

הנתבעים, באמצעות עורכי הדין ד"ר א. ורשה ועו"ד נ. שלו בוקאי, כפרו בגובה הנזק. לטענתם, הנזק הנטען לא נגרם בפועל, חלפים שצוינו על ידי שמאי התובעת להחלפה לא הוחלפו בפועל אלא תוקנו בלבד, הסכומים מופרזים והתובעת לא המציאה אסמכתאות בגין התיקון. כמו כן, כפרו הנתבעים בקשר סיבתי לפגיעה במנוע.

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית שלו בלבד, ומטעם הנתבעים הוגש תצהירו של ערן אור, שבמועד הרלבנטי שימש בתפקיד של שמאי בקר אצל הנתבעת "ביטוח חקלאי". כן צורפה תוספת לחוות הדעת של השמאי אורן.

התקיים דיון הוכחות בתיק, כאשר מטעם התביעה העידו התובע והשמאי שניידרמן, ומטעם ההגנה העידו ערן אור והשמאי אורן, ונציגי הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

השופטת הבכירה רים נדאף פסקה, כי לאחר ששמעה את עדויות הצדדים ועיינה בכתבי הטענות היא דוחה את התביעה. לדבריה, היא לא שוכנעה כי חוות הדעת של השמאי שניידרמן עדיפה על זו של השמאי אורן, וזאת בעיקר כי "אין קורלציה בין הנזק האמור בחוות הדעת של שניידרמן לבין הנזק שנגרם בפועל".

לדברי השופטת, דוח השמאי שנידרמן אינו משקף את הנזק שנגרם בפועל לתובעת עקב התאונה ולא הובאו ראיות בעניין היקף הנזק. שמאי התובעת לא ראה על פי עדותו את הרכב לאחר התיקון. לפיכך גם לא אמד את ירידת הערך. לעומתו, שמאי הנתבעת בדק את הרכב לאחר התיקון ולכן עדותו משקפת יותר את הנזק בפועל. עוד התברר כי השמאי מטעם התובעת נתן דוח גלובלי ואף סבר כי לא הייתה כדאיות בתיקון הרכב. חלקים רבים ברכב תוקנו ולא הוחלפו, בניגוד לדוח של שמאי התובעת. בנוסף, לא נלקחה בחשבון ההנחה שמקבלת התובעת במוסכים שמטפלים ברכביה, זאת כאשר השמאי מטעמה מודע להנחות ובמקרים קודמים בהם ערך דוח עבור התובעת, מצא לבצע הפחתת ההנחות. בנוסף, התובעת לא גילתה כי גבתה השתתפות עצמית מהלקוח בגין האירוע וחרף זאת סכום כאמור לא קוזז מהתביעה. השופטת מפרטת שורה ארוכה של אי דיוקים בטענות התובעת לגבי היקף נזקיה ודוחה את כולן.

הצעת פשרה שהציעה הנתבעת לא התקבלה ולכן גם אינה רלוונטית לפסיקה. השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובעים בהוצאות משפט ושכר טרחה.

תגובת התובעת "ש. ישראל" לא התקבלה עד סגירת הגיליון.