על מחלוקת בהבנת הוראת סוכן למבטחת

מאת יעקב קיהל

מדובר בחידוש ביטוחי הפקת אירועים, הכוללים ביטוח אחריות כלפי צד שלישי, במתכונת תנאים מורחבת. עיסוק המבוטחים הוגדר בפוליסה כ"הפקת אירועים מכל סוג, לרבות הפעלת דיסקוטקים, שקיבולתם עד 5,000 איש באירוע". לגבי אירועים שאינם במתחם מקורה (בלשון המבטחת: "באתר פתוח") נדרשה הודעה מראש למבטחת אם עלה מספר המשתתפים על הגבלה זאת. הגדרת עיסוק זאת אושרה במיוחד כלפי מזמין פלוני ב"אישור עריכת ביטוחים", ורק לאחר מכן הושמט מן הפוליסה (במסמך תוספת) העיסוק של "הפעלת דיסקוטקים". השמטה זאת ממסמכי הפוליסה נעשתה על ידי המבטחת, ללא הדגשה ואתראה מיוחדות בכתב, והיא לא הובאה לתשומת לב המזמין פרק זמן מתאים (כנקוב ב"אישור" – 60 ימים טרם השינוי).

תנאי הביטול (גם החלקי) של עיסוק מעיסוקי המבוטחים לא קוימו על ידי המבטחת, הן מצד ההודעה הנדרשת ממנה מראש והן מצד ההבלטה במסמכיה של סייגים ושינויים לאחריותה (ראה: ירון אליאס, דיני ביטוח, כרך א', סעיף 7.5, לעניין חובת הגילוי של המבטח). דיני הביטוח בישראל דורשים מן המבטח להבהיר למבוטח את ההבדלים שחלו בביטוח שנערך בפועל (לעומת ציפיותיו הסבירות מלכתחילה של המבוטח, שבוטאו במפורש במסמך הפוליסה המקורי). אם לא עשה כן, ייאכף הביטוח על פי התנאים שהוסכמו טרם השינוי (אליאס, שם).
דא עקא טוענת המבטחת כי נתבקשה לבטל כליל את הכיסוי ל"הפעלת דיסקוטקים" ממועד החידוש ואילך, בהתאם לפניית סוכן הביטוח לקראתו, ולטבלת השוואות כיסויים שהוצגה על ידו. בטבלה זאת נרשם, גם לגבי הפוליסה המקורית וגם לגבי הדרישה לחידוש, כי "אין אירועים בדיסקוטקים". במקום להבחין כי מדובר בטעות גרידא, לפחות בתיאור הכיסוי בפוליסה המקורית, מסתמכת עתה המבטחת על כך, בשללה את הכיסוי לנזק גוף שאירע בתקופת החידוש, במהלך אירוע בו נפגע אחד המשתתפים בפעילות דיסקוטק. ועוד: סוכן הביטוח הזדרז לתקן את טעותו (טרם הופקו הפוליסה וה"אישור") בדוא"ל שהעביר לחתמת המבטחת, שנועד להבהיר כי הפעילות שהופסקה הייתה שימוש בדיסקוטקים ובמועדונים מחוץ למתחמי האולם של המבוטחים, ולא היה בכוונתו לבטל את פעילות ההרקדה בכללה. זה טוען בחיטים וזה משיב בשעורים.

כנראה בשל החלפת מידע שגוי בין מחלקת החיתום של המבטחת ובין מחלקת התביעות שלה, המבטחת (קרי: מחלקת התביעות) טענה עתה כי גם במסמכיה-שלה, נפלו טעויות לגבי גובה גבול האחריות הנקוב במסמך החידוש וב"אישור", וכן שמחמת מדיניות החיתום הנהוגה אצלה, נסוב המו"מ בעניין הביטוח, לגבי "אופי העיסוק באתר", מספר שנים, והשינוי שהבינה ממסמך הסוכן נראה בעיניה כתוצאה ברוכה של אותו מו"מ. טענות המבטחת כאילו בוטלה פעילות ההרקדה (דיסקוטק) מן הפוליסה לפי בקשת המבוטחים נשענו לכאורה על בסיס הניסוח הלקוי של הסוכן, אך אין ספק שביקור סוקר מטעמה, תשעה ימים בלבד טרם קרות הנזק, לא פסח על מטרת השימוש של האתר, ומפריך טענה זאת. נראה היה כי המבטחת מודעת לסיכוני המקום, לאור סקר סיכונים שערכה בו ודוח אימות מיגונים שערכה כחודש לאחר מכן, ולאור תכתובת פנימית שהוצהרה בין גורמי ניהול אצלה בעניין תמהיל הפעילות באתר וניתוח הסיכונים בו.

על טענת המבטחת לדחיית אחריותה גם בשל העדר רישוי כנדרש בפוליסה – ראה מאמרי בגיליון פוליסה 2596 (11.9.19).

מניתוח הממצאים בפרשה זאת נמצאתי למד כי:
א. המבטחת שינתה פרטים מהותיים בתיאור עיסוקם של המבוטחים בלי שהודיעה להם ולגורמי חוץ מעורבים על השינוי, ומבלי שהדגישה, כנדרש בדין, את השינוי שעשתה בגוף מסמכי הפוליסה, במיוחד, לאחר שכבר הנפיקה מסמך פוליסה אחר. זאת היא חייבת לעשות גם אם נתבקשה לכאורה לשנות את תיאור העסק על ידי שלוחה, סוכן הביטוח.

ב. המבטחת לא העמיקה לפרש ולברר את פניית סוכן הביטוח, וטעתה בהבנת משמעותה. במיוחד תמוה הדבר לאחר פניית הסוכן לתיקון פנייתו עוד בשלבי כריתת החידוש. כמו כן, לא הובהר מדוע וכיצד התעלמה המבטחת מרשמי ביקורו של סוקר מטעמה במתחם (בלשון החוק: "הוא ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו").

ג. בין גרסאות המחלקות השונות של המבטחת (סיקור, חיתום ותביעות) ניכרו הבדלים בעלי משמעות, המפריכים את עצם עמדתה בפרשה ושוללים את הפטור שהיא טוענת לו. הפתרון הראוי לבעיה ארגונית זאת הוא בתיאום עמדות, שקנה מקום אצל מבטחים אחדים, והחלפת רשמים בין המחלקות. טובת העניין אמורה לגבור על הבלי "פוליטיקה" תוך משרדית.

משנתבקשתי ליתן דעתי במחלוקת, הייתה דעתי שלא קם הפטור שהמבטחת מקנה לעצמה, והיא חבה בהגנת המבוטחים ובתשלום תגמולי הביטוח.

בשולי הדברים ייאמר, כי המסקנה המתבקשת מסוכני הביטוח היא שעליהם לעיין היטב במסמכי הביטוח בטרם יעבירום ללקוחותיהם, ולבדוק שהוראות הפוליסה, וגם תיאוריה, מתאימים לאשר ביקשו. במיוחד בתקופה זאת, שבה רב השימוש בפסקות ממוכנות אוטומטיות, חשובה בדיקת הסוכן. גם אם הוראות הדין הן שידיעת הסוכן הינה כידיעת המבטחת, והריהו שלוחה להליכים אחדים בכריתת החוזה, ראוי למנוע אי הבנות והתדיינויות בהגנת עניינם של לקוחות, ויצירת יריבות אפשרית.

הכותב הוא יועץ ביטוח וניהול סיכונים, בעבר שימש כחתם ראשי בהפניקס ומשנה למנכ"ל כלל ביטוח