50 / 2022 נובמבר פוליסה www.polisa.news (לאור הפסיקה הישראלית ובפרט נוכח ראשי נזק כדוגמת "אובדן השתכרות לעתיד" או הלכת השנים האבודות). , מספר ההרוגים בתאונות מבקר המדינה לפי נתונים שפורסמו על ידי היה גדול מהממוצע במדינות 2011-2018 עבודה בישראל בין השנים ומעלה (בטיחות 200% האיחוד האירופאי, ובחלק מהשנים בשיעור של העובדים בענף הבנייה, מתוך דוח מבקר המדינה, משרד הכלכלה .)2022 והתעשייה, זרוע העבודה (מאי הביטוח הלאומי כגורם לעליית מחירים בביטוחים קבלניים (המל"ל) הינו גורם המוסד לביטוח הלאומי אפקט תביעות השיבוב של ראשון במעלה שמשפיע על שוק ביטוח העבודות הקבלניות בישראל. כידוע, לאחר שהמל"ל מכיר בעובד שנפצע או חלילה נהרג באתר בנייה בתור נפגע עבודה, הוא נדרש לשלם לו או למשפחתו גמלאות משמעותיות שמצטברות לסכומים נכבדים. לעתים קרובות המל"ל מגיש בהתאם תביעת שיבוב כנגד הקבלן הראשי ו/או היזם או צדי ג' אחרים בהם הוא רואה אחראים לקרות האירוע, או בהיותם אחראים לבטיחות. התביעה מתגלגלת לפתחה של חברת הביטוח המבטחת את הפרויקט. אם הכיסוי בפרק הצד שלישי בפוליסה אכן מוסדר כיאות, חברת הביטוח נאלצת להשיב למל"ל את היוון התשלומים ששולמו ו/או ישולמו בעתיד לנפגע ו/או לשאיריו. הספורט הלאומי: הגשת תביעות נזיקין נקודה נוספת קשורה לשאלה האם חברות הביטוח משכילות להקדיש משאבים מספקים להגנה. כלומר, האם הן משקיעות את המשאבים הדרושים לחוקרי תאונות עבודה מקצועיים, ביצוע תחקור אירוע בזמן אמת והעמדת הגנה נמרצת. לעתים נדמה, לצערי, שלחברות הביטוח בארץ ולמערכת המשפט הישראלית ישנה נטייה ברורה להגיע להסדרי פשרה, למרות שפעמים רבות אין לנתבע אחריות והתביעה ניתנת להדיפה בהליך משפטי מלא. בחסות יכולת דלה לטעמי בהגנה והסדרי פשרה, מתקיים כאן סוג של עידוד לתובעים פוטנציאליים שחלקם אינם נפגעים אלא "נפגעים". מגננה תגובת חברות הביטוח לשינויים שהונחתו ע"י מבטחי המשנה? כיצד הגיבו חברות הביטוח הישראליות להחמרת התנאים מצד מבטחי למגננה, שבאה לידי המשנה בחו"ל? בשלב ראשון וכצפוי, הן נכנסו ביטוי בהעלאת מחירים, העלאת השתתפויות עצמיות, החמרת התנאים לקבלת ביטוחים חדשים ואף דחייה לביטוח של פרויקטים מורכבים (או שנחזים להיות מורכבים) כמו שימור מבנים, תוספת מרפסות או ממ"דים למבנים קיימים, תוספות בנייה וכיו"ב. ככל שהפרויקט מוערך כבעל סיכון גבוה יותר, כך הכלל הוא ברור: המבטחות מקשות את התנאים להנפקת הפוליסה עבורו. את המגננה הזו ניתן להסביר לא רק כאינסטינקט עסקי בריא אלא כחלק משינויים עמוקים יותר בתפיסה של חברות הביטוח את עצמן. בשנים האחרונות חברות הביטוח בישראל התרחבו הרבה מעבר לשוק הביטוח והפכו במידה רבה לסוג של בתי השקעות. לעתים נדמה שנוח להן יותר להתמקד בהעצמת ההון של החברה דרך השקעות בשוק ההון ובאפיקים נוספים (כמו השקעות בנדל"ן) ורכישת החזקות ומניות במגוון רחב של תחומים. אנחנו רואים כבר שנים שחברות הביטוח הישראליות מציגות פעילות מוטת השקעות. הן נחשבות כיום למנהלי ההשקעות הגדולים במשק כאשר לצד היותן חברות ביטוח הן מנהלות לציבור את קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. כלומר, גם שליטה בניהול חיסכון פנסיוני (טווח ארוך) וגם החזקה בחברות אשר מנהלות כספים בטווח הקצר, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות (איך הפכו חברות הביטוח בישראל למעצמות פיננסיות שרוב הרווחים שלהן בכלל לא מגיעים .)2.12.2018 , מביטוח. אבישי עובדיה, גלובס לעתים נראה שככל שהרווחים וההון הצבור של החברה גדל, כך היא "שוכחת" את תפקידה המקורי כחברת ביטוח. ואכן, בשביל מה צריך להסתכן במכירת ביטוח אם ניתן להשיא רווחים טובים לבעלי המניות באמצעות זרוע השקעות? בעיית מיעוט השחקנים – ישראל מול פורטוגל כדוגמה סוגיה חשובה נוספת היא מיעוט השחקנים הפעילים בענף הביטוח בישראל. אני נוסע תדיר לכנסים בתחום הביטוח ופוגש גורמים מקצועיים ממדינות שונות והנתונים תמיד מפתיעים אותי מחדש. מיליון תושבים שפועלות בה 10 ניקח לדוגמה את פורטוגל. מדינה עם חברות ביטוח מקומיות ועוד מאות חברות ביטוח מהשוק האירופאי 37 כהמשותף. זאת בעוד שבישראל, עם אוכלוסייה בגודל זהה, שירותי חברות בלבד (שגם הן מאוגדות פחות או 13 הביטוח מתחלקים בין כיותר בחמש קבוצות). הנתונים האלה צריכים להיות מונחים בכל יום, לדעתי, על שולחנו של . על הרגולטור מוטלת החובה ליצור כלים לכניסת המפקח על הביטוח חברות ביטוח חדשות לשוק, כולל חברות עולמיות הנמנעות מפעילות בישראל נוכח הקשיים הרגולטוריים הדרקוניים. אחד החסמים לדוגמה הוא העובדה שחברות ביטוח זרות אשר אין להן רישיון של "מבטח ישראלי" או "מבטח חוץ", לפי הגדרתם בחוק הפיקוח , לא רשאיות להגיש 1991 על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"אבישראל תביעת תחלוף ישירה כנגד הגורם לנזק שבגינו היא חויבה בכיסוי ביטוחי. קיבל לאחרונה פסיקה בית המשפט העליון במאמר מוסגר אציין כי תקדימית בנושא שאפשרה הגשת תביעת תחלוף על ידי מבטח זר, אך זה מקרה בודד שקשה לקבוע אם הוא מבשר את העתיד. פסק הדין הנ"ל גם לא הגיע מעולמות ביטוחי הבנייה ולא בטוח שיהיה אפשר להשליך ממנו לענייננו (העליון: מבטח זר יכול לתבוע את המזיק הישראלי. איתמר .)13.12.2021 ,News 1 לוין, לא רק בעיה של ביטוח אלא איום ממשי על ענף הבנייה ומצוקת הדיור העלייה בתעריפי ביטוח העבודות הקבלניות בישראל בעקבות המגמה בקרב מבטחי המשנה בחו"ל היא לא רק בעיה שיש לבחון בפריזמה צרה של פרמיות, השתתפויות עצמיות וכדומה. בשורה התחתונה הנזק עלול להיות רוחבי ויש למנוע מצב שבו חברות הביטוח הישראליות יהוו בלם וחסם לענף הבנייה בכללותו, אגב חסימת האפשרות לרכוש ביטוח לפרויקטי תשתית והתחדשות עירונית מורכבים הנתפסים כמסוכנים, או לבעלי מקצוע נחוצים שמתקשים להשיג כיסוי ביטוחי. המועצה הלאומית לכלכלה התוותה אסטרטגיה לדיור לפיה הביקוש 33% אלף דירות בשנה (כ- 60 לדיור בישראל מחייב סיום בנייה של כביטוח קבלני הפסדי? דרושה חברת ביטוח עם חזון מאת איציק סימון, מנכ"ל ובעלים איציק סימון סוכנות לביטוח 18 מעמוד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=