פוליסה - נובמבר 2022

51 / 2022 נובמבר מהן במחוזות המרכז ותל אביב בלבד). בפועל, לצערנו, קצב הבנייה אלף דירות שבנייתן מסתיימת. כלומר, "מינוס" 47- השנתי עומד על כ אלף דירות שהולך ומצטבר בכל שנה. 10 של כמצוקתהדיורקשורהלמגוון היבטים נוספים (כמו שיווקקרקעותאו שיפור צירי תחבורה) אך לביטוחי הבנייה יש תפקיד חשוב. ככל שהקבלנים בישראל יתקשו להשיג ביטוחי בנייה ראויים, כך יקטן בהתאמה קצב הבנייה. הניסיון מלמד שהקשחה בהשגת הביטוחים באה לידי ביטוי גם בעיכוב בלוחות זמנים כאשר פרויקטים מורכבים דורשים לעתים אפילו חודשים ארוכים להנפקת פוליסה ראויה. הפתרונות וההזדמנות – איזו חברת ביטוח תרים את הכפפה? לאחר שתיארנו את הסיבות למצב הקיים ואת הבעיות הקיימות כיום בשוק ביטוחי הבנייה נוכח התפאורה שנוצרה, חשוב לי לנסות ולשרטט נתיב יציאה. אנסה להניח כאן סל פתרונות וקול קורא לחברת ביטוח שתשכיל לחצות את הרוביקון ולנצל את ההזדמנות לטובתה ולטובת השוק בכללותו. ראשית אתייחס להתנהלות חברות הביטוח מבחינת דחיית ביטוחים עבור פרויקטים שנראים, לכאורה, מורכבים ועתירי סיכון. פעמים רבות חברות הביטוח הישראליות יכולות להציע ביטוח לפרויקט אך נמנעות מלהשקיע את המשאבים הדרושים כדי לפרק את נתוני הפרויקט לגורמים ולבחון הנדסית כיצד ניתן לתת פתרון. לא אחת, ההעדפה היא להימנע מחשש לכניסה להרפתקה שעלולה לסבך אותן. אני גורס שגם במצבים שנראים מורכבים במבט ראשון אפשר בהחלט למצוא פתרון. ביטוח פרויקט מגדל דוד בירושלים כמשל דוגמאות יש לי למכביר ואחת מהן משקפת היטב את הגישה שלעניות דעתי יש לאמץ. לאחרונה לקחנו בסוכנות הביטוח שלנו חלק בפרויקט מורכב ומאתגר של בניית מרכז מבקרים חדש למוזיאון מגדל דוד בלב חומות העיר העתיקה בירושלים. מובילי הפרויקט התקשו מאד להשיג את הביטוח לאור שורהשל אתגרים , חשש מקריסת רשות העתיקות הנדסיים, ובכללם דרישות רבות מצד החומה העתיקה כתוצאה מחפירה עמוקה בצמידות לה, עבודה באתר תיירותי שוקק וצפוף שממשיך להיות פעיל בזמן ביצוע העבודות ועוד. ביצענו סיעור מוחות עם המתכננים והמפקחים, למדנו את הפרויקט (במשרדנו מועסק מהנדס בניין במשרה מלאה), דרשנו לבצע וידוא להנחות היסוד באשר לביסוס הקיים או לא קיים לחומת מגדל דוד ודרשנו בדיקות הנדסיות לניתוח הקרקע שמתחת לחומה. בעקבות הממצאים המפתיעים, המתכננים נשלחו לעדכן תוכניות שתאמו ביצוע בטוח של הפרויקט - הנדסית ובטיחותית. ארזנו הכל לסקר שנגע בעצבים החשופים של המיזם ובפתרונות לסיכונים שזיהינו. בעזרת שיתוף פעולה מצוין עם מבטחת שליוותה את התהליך והרימה את הכפפה בתמורה לפרמיה ותנאים נאותים, הצלחנו להעמיד פוליסה שאפשרה לפרויקט הלאומי הזה, באתר שהוא מסמליה החשובים של ירושלים, לצאת לדרך. בתהליך כזה ניתן בהחלט לבצע חיתום לפרויקטים מאתגרים, ומה שעבד בחומות העיר ירושלים יכול לעבוד בכל מקום אחר בארץ, אני בטוח בכך. קווי פעולה לחברת ביטוח עם חזון אני סבור שיש כאן הזדמנות. משבר הוא גם דלת וזוהי פנייה למבטח שירים את הכפפה. כשהתעריפים כבר האמירו, ההשתתפויות העצמיות טיפסו משמעותית והאמצעים להקלה בסיכון החריפו, חברת ביטוח בעלת חזון שתבין שאפשר להיכנס לוואקום שנוצר בלב ליבו של השינוי ו"לעשות לימונדה מהלימון", תוכל לגרוף נתח שוק משמעותי בתנאים ובתמחור שיניבו לה רווח הולם: ע"י יצירת מתווה לתנאי כיסוי ביטוחי - זאת, למשל חיתום יוזם ומשפיע המתכתבים עם הסיכונים הספציפיים של הפרויקט והטמעת מדיניות של מענה והתמודדות עם קשיים (גם כשהם נראים בלתי עבירים) חלף דחייה אוטומטית. יש להימנע משימוש בכותרות שפוסלות מראש סוגי פרויקטים או סוגי עיסוק. כמעט כל פרויקט ותחום עיסוק יכול ליהנות מביטוח בתנאים תואמים, מבלי להעמיד את המבטחת בפני סיכון לא מחושב. - הבנת התוכניות, שיטת הביצוע, בחינה יסודית של מהות העבודות שיטת הדיפון והתאמתה לתנאי הקרקע ועוד. כפועל יוצא: זיהוי הסיכונים ונקודות התורפה, ובחינת הפתרונות המוצעים כנגדם. – בחירת הקבלן המבצע בהתאם בחינת התאמת הקבלן המבצע לעברו מבחינת ניסיון ויכולת, עבר ביטוחי, תאונות עבודה, קנסות, סנקציות רגולטוריות וכדומה. קירבה למבנים שכנים, הקפדה צפיפות,בחינת תנאי סביבת העבודה – קירבה למבנים המאופיינים ,על קבלת דו"ח תיעוד מבנים סמוכים באוכלוסיות מיוחדות (כגון גני ילדים, בתי ספר וכיו"ב) וכדומה. - עמידה על דרישות מתאימות קביעת אמצעים נאותים להקלה בסיכון והגיוניות של אמצעים להקלת הסיכון. מדובר בנושא מורכב ביותר ואסביר עם דוגמה. בימים אלה ביטחנו פרויקט הכולל חפירה מתחת לחלק ממבנה קיים. הכיסוי אושר רק לאחר שהלקוח הסכים (בניגוד לתוכניותיו המוקדמות) לפנות את הדיירים מתחילת החפירה ועד למועד השלמת הקמת החניון. כמובן שנקבעו אקססים תואמי סיכון למקרה נזק למבנה הקיים. המתכתבים עם כל האמור לעיל ונגזרים תמחור ואקססים נאותים – חייבת לחלחל כאן התובנה מנתוני הפרויקט, הלקוח והקבלן המבצע. שיזמים שנכנסים לפרויקטים מורכבים וחריגים בסיכוניהם צריכים להשאיר חלק מהסיכון אצלם על חשבון הרווח היזמי. מאבק בתרבות התביעות הנלוזה מאבק בתביעות סרק סדרתיות - שהתפתחה כאן של הגשת תביעות סרק שמערימות קשיים על המבטחים שמזדרזים לצמצם נזקים על ידי הגעה לפשרה. תביעות נפגעים שאין בהן ממש הפכו לצערנו לסוג של ספורט לאומי בענף הבנייה. המבוטחים וחברות הביטוח צריכים לשלב ידיים בהדיפת הליכים מדומים ולא לחשוש גם מניהול מלא של הליך משפטי. אתן דוגמה עדכנית מפעילותנו בסוכנות. לאחרונה ליווינו קבלן בתביעת עובד שטען כי נפל מסולם באתר בנייה ברמת השרון. המבוטח היה בטוח בצדקתו והחליט לנהל את ההליך עד תומו. של העובד רחוק מלהיות בדיונים בבית המשפט התברר שה"קייס" סגור. התגלה שהוא מציג מספר גרסאות לאופן התרחשות התאונה וכן הוברר שהקבלן פעל ע"פ תקנות הבטיחות (למשל, העובד קיבל הדרכות כנדרש, והסולם היה תקני ותקין). מה התוצאה? בית המשפט דחה את התביעה כולה והעובד אף חויב בהוצאות. הדוגמה הזו היא רק אחת מני רבות. הניסיון מלמד שלפעמים דווקא הנזקים שנגרמים לקבלנים וחברות הביטוח כתוצאה מתביעות של ניזוקים קטנים (נפילה מסולם, החלקה באתר) מצטברים בסוף למסה קריטית שגורמת לנזק ארוך טווח. אם תרצו, מה שמתחיל בתביעה של פועל בתל אביב על תאונה מבוימת (או נזק מבוים) וניהול תביעה פשרני - מתגלגל בסוף ליציאת מבטחי משנה בחו"ל משוק ביטוחי הבנייה בישראל.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=